"שנהיה כולנו יחד, או שנתחלק קודם לזוגות?"
"גם לי היה קשה לעשות את זה בפעם הראשונה עם גבר זר. התביישתי. בכיתי למחרת, אבל אחר כך, בהמשך, התחלתי להרגיש טוב עם זה. המפגשים האלה מוציאים אותי מהשגרה. זה טוב לגוון במין, הרבה אנשים עושים את זה, ואין לך במה להתבייש", אמרה דורית. פרק מספר חדש, למבוגרים בלבד
מוזיקאי, ציירת, איש הייטק, נרקומן, זונה לשעבר - כולם נקשרים יחד בספר, שעלילתו מתפתלת סביב אתר היכרויות ישראלי (דווקא לא JDate) ומביאה סיפורים אמיתיים של אנשים המחפשים אחר אהבה ואושר.
"בואו, תיכנסו, תיכנסו, קריר בחוץ". גבר שעמד בכניסה לווילה חייך חיוך רחב וזז הצידה כדי לתת להם לעבור. לחץ את ידו של גבריאל, נישק את ידה של לֶנה.
"נעים מאוד, אני יעקב, אשתי תכף תצטרף אלינו. בינתיים תרשו לי למזוג לכם משקה". מבטו נדד מלנה אל גבריאל ובחזרה. לנה התיישבה בכורסה, העבירה את ידה בשֵׂיער וחייכה אליו. עכשיו, כשהיא מסודרת ומאופרת, היא נראתה צעירה בהרבה מ-47 שנותיה. רק הקמטוטים סביב העיניים יכלו להסגיר את גילה, אבל באור הרך שבסלון הם היו בלתי מורגשים. גבריאל הסיט את מבטו ממנה אל בעל הבית. גבר חזק, רחב כתפיים, שחום, בערך בגילה של לנה. ואיפה אשתו?
"ערב טוב", נשמע קול מתנגן ממש מאחורי גבו. גבריאל הסתובב. מולו עמדה אשה, בוודאי אשתו של בעל הבית. די גבוהה, גופה מעוגל באזור הישבן, שׂיער שחור, עיניים גדולות, שפתיים מלאות, מחשוף עמוק מדגיש את צורת שדיה. "שמי דורית", היא הושיטה לו כוסית ויסקי. "מזגתי לך משקה", אצבעותיה נגעו בידו והיא חייכה שוב, מיישירה מבט אל עיניו. גבריאל הסיט את מבטו.
"אני רואה שכבר הכרתם", אמר יעקב בעליזות, "איך אתם מעדיפים, שנהיה כולנו ביחד, או שקודם נתחלק לזוגות?"
ראה שהם מתקשים לענות, חייך שוב ואמר: "אני מציע שקודם נכיר את בני הזוג". הוא חיבק את לנה סביב המותן ואמר לאשתו: "דורית, לכו לחדר הוורוד, ואנחנו נעלה לקומה השנייה".
לנה הביטה בגבריאל לפני שיצאה מהסלון בחיוך נרציסיסטי, שהופיע אצלה תמיד לפני ההתעלסות. היא לחשה משהו לבעל הבית וצחקקה. הוא חייך ויצא איתה מהסלון. נשמעו צעדים במדרגות. אשתו הסתובבה אל גבריאל ואמרה: "בוא נלך גם אנחנו".
"אחרייך", חייך גבריאל אחד מחיוכיו המנומסים ביותר.
האשה הלכה בפרוזדור, מענטזת. גבריאל ניסה לחשוב על מה שעומד לקרות, אבל מבטו היה מקובע על האגן שלה, שהתנועע כמו נדנדה. הם נכנסו לחדר ובו מיטה זוגית, פינת איפור וכורסה ורודה בסגנון הבארוק. הקירות היו צבועים בוורוד אפרסק, גם כיסוי המיטה היה ורוד.
"הכל קורה מהר מדי", חשב גבריאל, מעביר מבט לווילון בצבע ורוד עז. דורית הניחה את ידה על כתפו.
"אל תתבייש, חמוד. זאת הפעם הראשונה שאתה עושה את זה?"
גבריאל הנהן.
"בוא פתח לי את הרוכסן מאחור", המשיכה דורית, מפנה אליו את גבה.
הוא פתח את רוכסן שמלתה, היא החליקה ממנה ונשארה בגרביים שחורים עם ביריות ובחזייה אדומה שקופה. ללא תחתונים. גבריאל התיישב על המיטה.
לפתע תקפה אותו בחילה. קלאוסטרופוביה
הוא ראה משולש שערות שחורות ומקורזלות, שזז מול עיניו. לפתע תקפה אותו בחילה. קלאוסטרופוביה. החדר הוורוד עם הריח המתקתק שעמד באוויר, האשה הזאת, שחיוכה כבר היה קצת מתוח, הכל התחיל להסתחרר סביבו.
"אתה מרגיש לא טוב?" שאלה דורית, "להביא לך כוס מים?"
"לא, לא, אני בסדר, אני רק צריך דקה".
"בוא, אני אעזור לך". היד שלה החליקה מברכו ומעלה, אבל גבריאל תפס את ידה. "לא!" אמר, כנראה בקול רם מדי.
"טוב, טוב, תירגע, אני לא לוחצת". דורית התיישבה לידו על המיטה. "תגיד לי, האשה הזאת שבאה איתך, היא אשתך?"
"לא, חברה, למה?"
"כי היא יותר מבוגרת ממך בכמה שנים טובות, רואים את זה מיד".
גבריאל הרים את ראשו והסתכל ישר בפניה של דורית. בעצם, היה אפשר לקרוא את קורות החיים שלה עליהם. צעירה יותר מבעלה, התחתנה איתו בגלל מעמדו ומצבו הכלכלי, חשבה שעושה עסקה טובה. נולדו להם ילדים. רכילויות, בגדי מותגים, תכשיטים, נסיעות לחו"ל פעמיים בשנה. משועממת. בעלה כנראה השתעמם מזמן. בסווינג – הוא היוזם, היא לא היתה מעזה להציע. תרנגולת!
"תשכב, תירגע, אני אמזוג לך משקה"
"בוא תתפשט, חמוד", הציעה, "תשכב, תירגע, אני אמזוג לך משקה". דורית התנהגה כאילו לא קרה כלום. גבריאל פשט את חולצתו ואת מכנסיו ונכנס מתחת לשמיכה. דורית הושיטה לו כוס משקה, הוא לגם לגימה והניח את הכוס על שולחן האיפור. מראֵה הצנצנות והבקבוקונים ליד המראָה גרם לו תחושת בחילה חזקה, והוא מיהר להסיט את מבטו.
"שמע, חמוד", אמרה פתאום דורית, "אני יודעת מה עובר עליך. גם לי היה קשה לעשות את זה בפעם הראשונה עם גבר זר. התביישתי. בכיתי למחרת, אבל אחר כך, בהמשך, התחלתי להרגיש טוב עם זה. המפגשים האלה מוציאים אותי מהשגרה. זה טוב לגוון במין, הרבה אנשים עושים את זה, ואין לך במה להתבייש".
"סתומה אחת", חשב גבריאל, אבל בקול אמר, "תודה, את נחמדה מאוד, פשוט לוקח לי זמן להתרגל לאנשים".
"למה אני משקר?" חשב לעצמו בייאוש, "אני לא רוצה לזיין את הפרה הסתומה הזאת. לא בא לי. לא מסוגל".
דורית חייכה וליטפה את ירכו. הוא לא אהב את מגע ידה. "אני יכול לעשן פה?" שאל וזז הצידה, כדי שהיא לא תיגע בו שוב. דורית הנהנה באיטיות, מביטה ישר בפניו. הוא הסיט את מבטו, הוציא מכיס מכנסיו חפיסה, לקח סיגריה אחת והושיט לה את הקופסה. כמה דקות הם עישנו בדממה. "אני אתנצל ואלך", חשב, "אני פשוט לא מסוגל לזיין אותה. אבל מה עם לנה?" הוא העיף מבט מהיר בדורית.
"אתה רוצה שנראה סרט?" שאלה בחיוך מזויף. גבריאל לא הספיק לענות. דלת החדר נפתחה, ולנה עם יעקב נכנסו פנימה. שניהם היו בחלוקי רחצה לבנים, כאילו יצאו זה עתה מספא. בעל הבית החזיק בידו בקבוק ושתי כוסות, גם לנה היתה מצוידת בזוג כוסות נוסף. הם באו במצב רוח עליז, אבל החיוך נמחק מהר מאוד מפרצופו של הגבר. "באנו מהר מדי?" שאל בזהירות.
דורית וגבריאל שתקו. לנה העבירה את מבטה מגבריאל אל דורית, מדדה אותה בעיניים, הביטה שוב בגבריאל, ואז, בלי צל של חיוך הסתכלה על בעל הבית, כאלו מנסה לקבל ממנו תשובה. הוא דיבר עם אשתו בקול מרגיע ושקט מאוד ומידי פעם ליטף את זרועותיה. דורית עדיין נראתה על סף דמעות. הגבר השחום המשיך ללטף את גופה, ידיו החליקו מהזרועות לחזה, לבטן הערומה, למפשעה. גבריאל העביר את מבטו ללנה.
"נהנית?" שאל בקול שקט.
לנה חייכה והתקרבה אליו. המחשבה שרק עכשיו קיימה יחסים עם גבר אחר גירתה אותו מאוד. הוא הכניס את ידו מתחת לחלוק שלה והעביר את אצבעותיו בין רגליה. הזוג בצִדה השני של המיטה היה כבר בשיא ההתעלסות. יעקב עמד על הברכיים והחזיק את רגליה של דורית באוויר. תנועות גופו היו חדות וחזקות. המראה הזה גירה את גבריאל עוד יותר. הוא משך את החלוק הלבן מלנה, השכיב אותה על הצד ונכנס בה מאחור. אצבעותיו המשיכו לטייל בין רגליה. הוא עצם את עיניו, אבל המשיך לשמוע אנחות של לנה מצד אחד של המיטה ושל דורית מהצד השני. אחר כך דורית השתתקה.
הוא פקח את עיניו וראה ממש מולו את פרצופו השחום של יעקב. הוא נראה מגורה מאוד. גבריאל העביר את ידו לחזה של לנה. לנה נאנחה ומלמלה משהו לא ברור. ידה ליטפה את איבר מינו של יעקב. הוא נכנס בה מלפנים. גבריאל הרגיש תנועות קצביות שהרעידו את גופו. לנה צרחה. הוא הגביר את קצב תנועותיו.
הפורקן בא מיד. הוא היה חזק יותר מהרגיל, משכר יותר מהרגיל. יעקב גמר מיד אחריו. הם שכבו ככה זמן מה, מחוברים ביחד, מעולפים למחצה. אחר כך יעקב התגלגל הצידה ונשכב על הגב בעיניים עצומות. עברו מספר דקות עד שהוא התרומם, נישק את ידה של דורית, תלה את החלוק הלבן על כתפו ויצא מהחדר.
גבריאל עזב את גופה הרפוי של לנה. הוא הרגיש איך ערפל רך ונעים ממלא את ראשו. בא לו לעצום את עיניו ולהירדם. לנה ששכבה על ידו נראתה מעולפת. "אתן לה לישון חצי שעה ונתחיל לזוז", חשב גבריאל. "רק שאני לא אירדם כאן עד הבוקר..."
- מתוך הספר "אתרי היכרויות" מאת דוד ס. לודמר (הוצאת דאדא)
לפנייה לכתב/ת 
