העדינות של מש' הבריאות גורמת לאלימות נגד רופאים

• ד"ר מריוס גיא, רופא נעים הליכות וידיד יקר מביה"ח קפלן נדקר בגבו במברג על ידי חולה בשעה שעיין בתיק הרפואי. ד"ר גיא סובל מפציעה קשה. הוא מאושפז בביה"ח תל השומר, ועדיין לא ידוע אם יחזור לאיתנו.
  

• ד"ר דורון צאלי, הוכה על ידי שני בניה של מאושפזת במחלקה השיקומית בבית החולים רעות בתל אביב, לאחר שאלה סירבו להשלים עם קביעת רופאיה שיש להעבירה למחלקה הסיעודית. הוא אושפז עם זעזוע מוח ופציעות נוספות. ”שכבתי על הרצפה מדמם, בעוד שני אנשים מכים אותי ובועטים בפנים, בצלעות ובכל חלקי גופי. חשתי חסר אונים לחלוטין". סיפר ד"ר צאלי בראיון ל"זמן הרפואה".
  

• ד"ר קונסטנטין למיקין מביה"ח ברזילי אושפז בביה"ח - תוצאת אגרוף שקיבל בפרצופו, כיוון שאיתרע מזלו ועבר ליד קרוב משפחה חמום מוח. ד"ר צבי אדלר, מנתח לב מביה"ח רמב"ם, ביצע ניתוח לב פתוח קשה במיוחד ורצוף
  תגובת שר הבריאות לבלשר:

  "דבריך גובלים בדמגוגיה"

  בעקבות הטור שפרסם ד"ר יורם בלשר ב-ynet בו הוא מאשים את שר הבריאות והמשרד בראשו הוא עומד באלימות נגד הרופאים, משיב השר מלחמה: "אני דוחה בשאט נפש את ההתקפות הבלתי פוסקות של דר' בלשר כנגדי ונגד משרד הבריאות שאני עומד בראשו, דבריו של מר בלשר גובלים בדמגוגיה זולה ואינם עולים בקנה אחד עם המציאות"

  תגובת שר הבריאות לבלשר: דבריו גובלים בדמגוגיה
  סיבוכים בצעיר שסבל ממום מולד. כשיצא לבשר לאחיו של המנותח כי מדובר בסכנת חיים, אחז בו אחד האחים בעוצמה והטיח אותו בקיר. ד"ר אדלר חטף מכה חזקה בגבו.
  

שלושה מקרים משדה הקרב - מקום העבודה שלנו, האנשים בלבן שרוצים להציל את חייכם.

תופעת האלימות נגד רופאים, שאינה פוסחת גם על מרפאות קופות החולים, כבר הפכה מזמן למכת מדינה. ממחקר שעשה פרופ' שמחה לנדאו מהאוניברסיטה העברית, על אלימות בחדרי המיון במדינת ישראל, עולה כי שלושה מכל ארבעה אנשי רפואה שעבדו בחדרי המיון חוו אלימות בעבודה. 85% מאלה שחוו אלימות העידו כי היתה זו אלימות שכוונה אישית נגדם. רוב התוקפים לא היו חולים אלא מלווים, שבניגוד לדעה הרווחת לא הגיעו לבית החולים תחת השפעת אלכוהול או סמים.

האלימות שלכם פוגעת במוטבציה שלנו

יש משהו בלתי נתפס – לא הגיונית, לא רגשית ובוודאי שלא מוסרית – בכך שאדם תוקף רופא של ייעודו הוא לטפל בו ולסייע לו למצוא מזור למכאובו. כיצד אמור לחוש רופא שפנה למקצוע מתוך אמפטיה לבני אדם, מתוך רצון לטפל ולסייע, והנה הוא הופך קורבן לאלימות? האם באמת יכולה החברה לצפות ממנו שימשיך לטפל בחולים באותן מוטיבציה ומסירות? האם מבינה החברה לעומק את ההשלכות ההרסניות של תופעת האלימות נגד רופאים?

במשך שנים אני שומע הסברים שונים ומשונים לגבי תופעת האלימות הגואה בחברה הישראלית בכלל וכלפי הרופאים בפרט. לא פעם תולים את הקולר להתנהגות האלימה של החולים בשל החרדה והמתח בו הם שרויים בבואם לקבל טיפול רפואי, בתורים הארוכים בחדרי המיון ובעומס הבלתי נסבל על הרופאים.

משרד הבריאות יזם הנחיות, אבל לא טרח ליישמן

יהיו הסיבות אשר יהיו להתפרצויות האלימות נגד הרופאים - הן לא היו קורות לולא אפשרו להן לקרות. זו לא גזירה משמים. אני קובע חד משמעית כי משרד הבריאות - שעליו מוטלת האחריות להגן על הרופאים - כשל במשימה, וכי הוא מפקיר את חיי הרופאים יום יום ושעה שעה. חוץ מאשר לגלגל עיניים לשמים, משרד הבריאות לא עשה את המינימום הנדרש כדי לצמצם את נגע האלימות.

בעקבות לחץ שהפעילה ההסתדרות הרפואית, הקים שר הבריאות דאז, שלמה בניזרי, ב-1999 ועדה לבחינת ההתמודדות עם אלימות במערכת הבריאות. ועדת

בניזרי הגישה שורה של המלצות, כאשר העיקרית שבהן היתה הצבת שוטרים לתפקידים מיוחדים בשתי משמרות בכל בית חולים שבו קיימת מחלקה לרפואה דחופה (ובמקרים המצדיקים זאת - אף בשלוש משמרות). משרד הבריאות הוציא חוזר ובו הנחיות למימוש המלצות הוועדה, ואולם עד היום לא יישם המשרד את ההנחיות שהוא עצמו חתום עליהן. בתקופה זו הוכו ונפצעו עשרות רופאים. מאות מהם ספגו גידופים, איומים על חייהם והשפלות.

בבריטניה קבעה הממשלה מדיניות של אפס סובלנות (zero tolerance) ובמסגרתה הוחלט לנקוט יד קשה וצעדי ענישה שלא היו כמותם, בכללם הוצאת אזרחים מועדים לאלימות מרשימת זכאי הטיפול של רופאי המשפחה. למה לא להנהיג הסדר כזה בישראל? אני בטוח שדבר כמו זה יישמש כחומר למחשבה במוחם של תוקפים פוטנציאלים לפני שהם מרימים את ידם על איש צוות רפואי.

הדיבור הכפול של שר הבריאות

ובישראל? הצעת חוק שיזמו ההסתדרות הרפואית וח"כ חיים אורון, שבאה להחמיר את הענישה ולקבוע עונשי מינימום נגד תוקפי רופאים נפלה בשל התנגדות הממשלה. כן, גם שר הבריאות, יעקב בן יזרי, הצביע נגדה. הוא יכול היה לערער בממשלה על דחיית הצעת החוק, אך לא טרח לעשות זאת. עכשיו, לאחר התקפת האלימות על ד"ר גיא, הוא יוצא לתקשורת וקורא להחמיר עם עונשם של עברייני אלימות.

ההסתדרות הרפואית דורשת משר הבריאות להציב את האלימות נגד הרופאים בראש מעייניו כאילו היה מדובר בסכנה בריאותית ממדרגה ראשונה המרחפת מעל ראשו של הציבור. על שר הבריאות להשקיע את המשאבים הנחוצים של משרדו לבלימת נגע האלימות במוסדות הרפואיים. מעל לכל, עליו לדאוג ליצירת אקלים תרבותי במדינה שיוקיע ויקיא מתוכו תוקפי רופאים. כל התמהמהות נוספת וריפיון ידיים מצדו יגררו הסלמה נוספת במצב האלימות וסופו של דבר מי ישורנו.

שר הבריאות הוא האחראי הישיר להגנה על חיי הרופאים. אני קורא לו להתעשת לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שיתרחש פה חלילה רצח של רופא שלישי. אני יכול להבטיח לשר הבריאות שההסתדרות הרפואית לא תניח לו לשכוח את מחויבותו לציבור הרופאים ולמערכת הבריאות.