חוק חברות כ"א: דרוש אומץ, לא רק איומים

חוק חברות כוח אדם קובע כי עובד חברת כוח אדם ייקלט אצל המעסיק בפועל, בתום תקופת העסקה זמנית שלא תעלה על תשעה חודשים. החוק כבר עבר לפני שמונה שנים, ואולם לא יושם עד כה בעקבות ההצלחה של משרד האוצר לעכב את יישומו מדי שנה בחוק ההסדרים.

גם באוגוסט 2007 ביקש האוצר לדחות את יישום החוק בשלוש שנים נוספות, ואולם משימה זו לא צלחה בידו והחוק נכנס לתוקפו בינואר 2008.

מיד עלו סייגים לגבי אפשרות יישומו. לדוגמה, פרופסור מוטי מירוני, מומחה למשפט עבודה, אמר בכנס של המי"ל שנערך עוד בינואר 2008 כי קיימת אי בהירות בנוגע לשאלה אם ההוראה להשוות תנאים מתחילה כבר ב-1 בינואר 2008, או שמדובר בתאריך יעד שממנו מתחילים לספור את תשעת חודשי ההעסקה עד להשוואה.

בפועל נוח היה יותר לפרש את הוראת היישום במסגרת החלופה המאוחרת יותר. כלומר - תחילת היישום לאחר תשעה חודשים, בראשית אוקטובר 2008.

אך גם כעת, קובלת ההסתדרות, האוצר מנסה לבצע תרגילי עקיפה כדי שהמדינה לא תצטרך ליישם בפועל את כוונת המחוקק. היא עושה זאת, בין השאר, על ידי "יצירת מהלכים אשר יביאו לפיטורים המוניים של אלפי עובדים או ל'קליטה' מלאכותית של עובדים אלה באמצעות חברות קבלני שירותים".

ההסתדרות מוסיפה וטוענת כי צעדים אלו של האוצר יכולים להשפיע באופן שלילי על כלל המעסיקים במשק. לדבריה "המעסיקים במגזר הפרטי עשויים לראות בהוראות החשכ"ל (החשב הכללי) מתן לגיטימציה לעקיפת החוק".

ואמנם, כבר באותו כנס בינואר אמר פרופ' מירוני כי אי-יישום החוק נוח לממשלה. זאת, מעצם היותה מעסיק ישיר של עובדי קבלן רבים, ומעצם היותה גוף מממן של השלטון המקומי, שאף הוא מעסיק מספר רב של עובדי קבלן. הוא ציין כי היישום היה מעלה את היקף הוצאות הממשלה באופן ניכר. לדבריו, כשליש מעובדי השלטון המקומי מועסקים במסגרת "העסקה משולשת", היינו - לא העסקה ישירה, אלא דרך חברות כוח אדם או דרך עמותות ייעודיות.

צדק עולה כסף

הפרשה המתמשכת של חוק חברות כוח אדם מביאה לידי ביטוי קיצוני את ההתנגשות בין הרצון הבסיסי לעשות צדק, ולמנוע את העוול המתמשך של העסקת עובדים זמניים לאורך זמן (הסתירה הברורה כבר נמצאת בניסוח עצמו – "זמניות לאורך זמן"), ובין היכולת הכספית שאינה מאפשרת להעביר רבבות עובדים למסגרת של העסקה קבועה. העברה כזו תיפגע אנושות ביעילות התפעולית של הסקטור הציבורי, המסורבל ממילא.

האם ניתן לפתור את הדילמה? בהחלט כן, וההסתדרות יכולה לסייע בכך אם תיתן את ידה לרפורמה במערכת יחסי העבודה בשירות הציבורי. רפורמה כזו תאפשר יתר גמישות בניהול העובדים, וכן תאפשר לייעל מערכות מסורבלות ולהקטין מעורבות לא ראויה של נציגויות עובדים בתהליכים ניהוליים.

במצב כזה אולי אפשר יהיה למנוע את העסקתם של רבבות עובדים זמניים לאורך זמן. הרי זו תופעה שבראש ובראשונה נועדה לעקוף את מערכת יחסי העבודה המסורבלת וחסרת הגמישות שההסתדרות הייתה שותפה במשך השנים לעיצובה.

• ספרו התשיעי של שוקי שטאובר, "זה לא רק הכסף – ניהול עובדים בארגונים איכותיים" ייצא השבוע לאור.
  

• ניהול, עבודה, קריירה – האתר של שוקי שטאובר www.shukistauber.co.il