חריגות השכר: מכתבי שימוע לבכירי בנק ישראל
בין העובדים שהאוצר דורש לבצע להם שימוע נמנים מיטב כלכלני ישראל לדורותיהם, ובהם אבי בן-בסט, ליאו ליידרמן, אביה ספיבק, מאיר סוקולר, יואב להמן וגליה מאור; לטענת הממונה על השכר, מדובר בהטבות שכר ייחודיות החורגות מהנהוג בשירות המדינה
על פי המכתבים שהוציא כהן, שצפוי לפרוש כבר בחודש הקרוב, קיים חשש סביר שהטבות השכר שקיבלו חברי ההנהלה נוגדים את הוראות סעיף 29 א' ונעשו ללא אישור של שר האוצר, רוני בר-און, וללא אישור הממונה על השכר.
השימועים יתבצעו על ידי שמואל נחמני, הממונה על האכיפה באגף השכר באוצר. בין העובדים שכהן דורש לבצע להם שימוע נמנים מיטב כלכלני ישראל לדורותיהם, ובהם אבי בן-בסט וליאו ליידרמן, שכיהנו כמנהלי מחלקת המחקר של הבנק, אביה ספיבק ומאיר סוקולר, שכיהנו כמשנה לנגיד בנק ישראל, ויואב להמן וגליה מאור, שכיהנו כמפקחים על הבנקים. האחרונה משמשת היום כמנכ''לית בנק לאומי.
באחד מהמכתבים דורש כהן להעביר לאלתר את הסכם השכר שנחתם עם היועצת המשפטית החדשה, טידה שמיר, שסירב בנק ישראל לחשוף, כפי שנחשף ב"כלכליסט" לפני כחודש. עוד טוען הממונה כי אין למשרד האוצר מידע על שכרו האמיתי של המשנה לנגיד בנק ישראל, צבי אקשטיין, האמור להסתכם בכ-49 אלף שקלים לחודש.
הוא כתב כי "כל שינוי בעניין (שכרו של אקשטיין) צריך להיעשות על ידי הממשלה", וזאת תוך רמיזה כי שכרו של אקשטיין הועלה ללא תיאום וללא אישור של משרד האוצר והממונה על השכר באוצר.
מהמסמכים עולה כי בנק ישראל מעניק לחברי הנהלה ותק מקסימלי (40 שנה) ללא קשר לוותק האמיתי בפועל. בנוסף קיבלו חברי הנהלה תשלום עבור אחזקת רכב פרטי כאשר לרשות כולם רכב צמוד, וזאת בניגוד למה שמקובל בשירות המדינה.
עוד עולה כי לצורך חישוב גמלה חושב כל שנת עבודה של חבר הנהלה כשנתיים בניגוד לחוק ולהסכמים. בנושא הדרגות, עולה חשש להענקתן מעבר למותר, וכן הענקת דרגות נוספות בעת פרישה, דבר שאיננו מקובל בשירות הציבורי ונוגד את ההסכמים עם הממונה.
המקרה המיוחד של לנקרי
בין מכתבי השימוע הוציא כהן אחד "מיוחד" שכולו מוקדש למנהל מחלקת משאבי אנוש והמועמד המוביל לתפקיד מנכ''ל בנק ישראל, רפי לנקרי. במכתבו לפישר כותב כהן כי "קיים חשש כי תנאי עסקתו של לנקרי נוגד את החוק ולפיכך הוא בטל".
על פי החשש, שכרו של לנקרי עומד עתה על כ-50 אלף שקלים למרות שעל פי המקובל בשירות הציבורי הוא צריך לעמוד על מחצית מסכום זה - 25 אלף שקלים בלבד. עוד מציין כהן כי על פי הפשרה שהושגה בסוף 2007, שהביאה להסכם השכר שנחתם אז, היה צריך להיות שכרו של לנקרי כ-36 אלף שקלים.
עוד כותב כהן כי במקרה של לנקרי, שניהל עימו את המו''מ שהביא להסכם השכר שלא היה מקובל על כהן ולא נחתם על ידו, שוקל הממונה לדרוש השבת כספים ששולמו שלא כדין לכאורה.
"לבנק ישראל אין מה להסתיר" (צילום: עטא טוויסאת)
מבנק ישראל נמסר בתגובה כי "לבנק ישראל אין מה להסתיר ואילו הממונה על השכר אינו פועל בתום לב. בנק ישראל מיצר על כך שהדרך היחידה בה בוחר הממונה היא על-ידי גרירת רגליים מהידברות עם בנק ישראל וקיום דיאלוג עמו באמצעות כלי התקשורת. כל זאת שבועות ספורים לפני סיום תפקידו.
"במסגרת המו"מ עם משרד האוצר על הסכמי השכר בבנק ישראל, החליטו שני הצדדים, כי מיד עם החתימה על הסכם השכר הנוגע לעובדים, יחלו הדיונים בנוגע להסכמי השכר של המנהלים. מחודש דצמבר 2007, עם חתימת הסכם השכר עם העובדים, פנתה הנהלת בנק ישראל מספר פעמים לממונה על השכר בבקשה להתחיל בדיונים בנוגע להסכם השכר של המנהלים, במטרה להגיע להסכם במהירות האפשרית.
"הממונה על השכר בחר שלא להשיב לפניות הרבות של הבנק, ובסוף השבוע שעבר שלח את המכתב המדובר, כאשר מרבית הטענות העולות בו אינן חדשות והתייחסנו אליהן בעבר. בנק ישראל חותר לחתימה על הסכם השכר של המנהלים, כחלק מהרפורמה אותה מובילה ההנהלה בשנים האחרונות לייעול מערך כוח האדם וצמצום עלויות השכר".
לפנייה לכתב/ת 
