שתף קטע נבחר

 

בדואים בנגב: 640 אלף דונם במחלוקת

10 כפרים בדואים זכו להכרה מצד ישראל, אך 36 כפרים עדיין אינם מוכרים. ב-1980 הופקעו כ-60 אלף דונם מהבדואים להקמת שדה התעופה בנבטים. הכפרים הלא מוכרים יושבים על 350 אלף דונם - ויתר השטח שבמחלוקת הוא למרעה

640,000 דונם, שבהם מתגוררים בדואים בנגב, נמצאים במחלוקת. הבדואים טוענים כי זו אדמתם מזה שנים רבות וזועמים על השר יעקב אדרי, שאמר אתמול (יום א') שצריך לפנות אותם מהמקום - תמורת פיצוי, דברים שפורסמו לראשונה ב-ynet.

 

המחלוקת בין המדינה לבדואים קיימת עוד מ-1948, במהלך השנים זכו 10 כפרים להכרה מצד ממשלות ישראל, אך ישנם 36 כפרים שנותרו תחת ההגדרה "בלתי מוכרים". בשנת 1980, במסגרת "חוק השלום" הופקעו כ-60,000 דונמים באזור תל מלחתא, השטחים נרכשו ופונו מתושביהם לשם הקמת שדה התעופה נבטים.

 

כל אחד מבין הכפרים הלא מוכרים בנגב נמצא במקום מושבו עוד לפני קום המדינה או לחילופין, נמצא במקום שאליו הועברו תושביו בהוראת המדינה. על כן, לטענת התושבים הבדואים, הם לא השתלטו על אדמות מדינה, ובכלל - יש להם זיקה היסטורית לקרקע.  

 

האוכלוסייה הבדואית בכפרים הלא מוכרים יושבת על 2.7 אחוזים משטח הנגב. גודל שטח נפת באר-שבע-הנגב הוא כמעט 13 מיליון דונם, כאשר השטח עליו יושבת האוכלוסייה הבדואית מחוץ לעיירות הוותיקות, כלומר בכפרים הלא מוכרים, הוא כ-350,000 דונם. על 290,000 דונם נוספים טוענים הבדואים, כי מדובר בשטחים שלהם - למרות שהם לא מתגוררים בהם - כמו שטחי מרעה. 

 

"מבנה העיירות נחל כישלון"

נילי ברוך, מתכננת ערים בעמותת "במקום", אמרה ל-ynet: "המדינה ניסתה ועדיין מנסה להעביר את התושבים הבדואים לעיירות, אך המבנה של העיירות נחל כשלון ופגע באושיות החברה הבדואית וגרם לתופעות שאינן נורמטיביות בקרב האוכלוסייה כמו אבטלה, מחסור בצורכי ציבור כמו בתי ספר ומרפאות ותשתיות עירוניות מתאימות. על המדינה להבין כי מבנה היישוב הבדואי אינו דומה למבנה יישוב יהודי וצורתו שונה, ההתפתחות היא מאוד משפחתית, כך שכל משפחה חייה בשטח משלה ומרכז היישוב אינו קיים".

 

לכן אומרת ברוך כי מה שאנו רואים ומגדירים כ"השתלטות על שטחים", הינה התפתחות יישובים כתוצאה מגדילה טבעית של האוכלוסייה הבדואית "הם רוצים להקים את ביתם בקרב משפחתם ועל האדמה אותה הם רואים שלהם, אך מכיוון שהמדינה לא מכירה ביישובים ואינה מעניקה לתושבים היתרי בנייה, בתיהם נחשבים בלתי חוקיים ומוצאים להם צווי הריסה".

 

לשם השוואה, מציגה עמותת "במקום" את הנתונים הבאים: הכפר הבדואי הקטן ביותר בנגב מונה כ-400 תושבים, בעוד היישוב היהודי הקטן ביותר מונה רק 50 איש, ומספר התושבים הממוצע עומד על 1,740 בכפרים הבדואים הלא מוכרים ועל 300 תושבים ביישובים הכפריים היהודים. כל אחד מבין 36 הכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב עומד בקריטריונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להגדרת יישוב, אך רק 10 כפרים בדואים זכו להכרה עד היום. זאת, בעוד כל אחד מהיישובים הכפריים היהודים בנגב הוא יישוב מוכר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים