גם בהיותי ילדה קטנה הרגשתי שאני רוצה לעזור לאחרים. כשאחת הילדות היתה נפגעת בחצר בית הספר, היא היתה פונה אליי בבקשה שאלווה אותה לאחות בית הספר, כך שהיה זה לא מפתיע שהקרירה שלי התגלגלה לתחום הרפואי. הוסמכתי לרופאה לפני שנים רבות - לפני גילוי האנטיביוטיקה. אז לימדו אותנו שחלק חשוב מטיפול בחולים הוא ההקשבה. לתת להם תמיכה מורלית.
אחרי שהשלמתי את לימודי בלונדון, התחלתי בהתמחות ברפואת ילדים. הימים היו ימים של מתח ואי-ודאות. ראש הממשלה צ'מברלין יצא לשיחות במינכן, והרופאים הגברים ציפו להיקרא לצבא, ובינתיים עסקו כל הצוותים הרפואיים במילוי שקי חול לצורך הגנה. את הדיפלומה אומנם קבלתי בלונדון, אך עד מהרה התברר לי שלא אוכל להשלים את ההתמחות בבית החולים לילדים בבירה, כיון שמלחמת העולם השניה פרצה, והשלטונות החליטו לפנות את הילדים משם.
ד"ר מרג'ורי קניון בפעולה
כרופאה צעירה עברתי יחד עם בעלי למנצ'סטר, הרפואה בבריטניה היתה אז פרטית, ורבים לא יכלו להרשות לעצמם טיפול רפואי. לכן לצד ההתמחות ברפואת ילדים התמקדתי גם ברפואת משפחה, כי גיליתי שיש הרבה לעשות למען בריאותן של האמהות. עד 1948 עבדתי עם נשים משכבות חלשות וסייעתי להן בבעיות של פריון ומניעת הריון.
אחרי שפרשתי לגמלאות לפני יותר מ- 20 שנה ועליתי לישראל, שמתי לב כי גם בארץ, נשים רבות אינן מקבלות את הטיפול הראוי להן. הקמתי בהתנדבות את "המרכז לבריאות האישה בירושלים"
שיעניק טיפול הוליסטי לנשים עם מכלול הטיפולים המיוחדים להן. טיפלתי בנשים בתחנות טיפת חלב ועודדתי הרחבת בדיקות למניעת סרטן השד.
במקביל, נדדתי בין המרפאות השונות ברחבי ירושלים במטרה להעלות את מודעות הנשים לגופן ולבדיקות תקופתיות שעליהן לבצע. באמצע שנות ה- 80 לחיי, מצאתי שההתנדבות הזו מקשה עלי פיזית, במיוחד כשנאלצתי להפסיק לנהוג.
באותה עת שמעתי על העבודה הנפלאה שנעשית ב"הדסה הקטנה" (מרכז בריאות קהילתי בשכונת קרית יובל בירושלים המופעל על-ידי בי"ח "הדסה"), בשרות "דעת"
- באמצעותו מתנדבים מספקים את המידע רפואי האמין ומעודכן ביותר, לבקשת חולים ובני משפחותיהם. כדי להצטרף אליהם למדתי, בשלהי שנות השמונים לחיי, כיצד להשתמש במחשב ולהשיג את המידע המעודכן והמהימן ביותר המתפרסם בספרים ובכתבי עת המופיעים גם באתרי רפואה ומכוני מחקר.
שרות "דעת"
עבר מ"הדסה הקטנה" ל"יד שרה"
והרחיב את השרות. פונים לקבלת
השרות אנשים מכל רחבי העולם. מהארץ מתקבלות פניות של חרדים וחילוניים המבקשים מידע על תרופות וטיפולים אלטרנטיביים, מידע על מחלות טרופיות, בעיות גנטיות, מחקרים חדשים על תרופות חדשות, טיפולים חדשים ואפילו השתלת איברים. חשוב לי להיות מעודכנת ומדוייקת, ופעמים רבות אני מעדכנת פרטים חדשים ממאמרים שפורסמו רק באותו השבוע במדינה אחרת.
פעמים רבות שואלים אותי על הזיכרון שלי. למרות הגיל, למזלי, אני זוכרת כמעט הכל. רק עם שמות יש לי לפעמים קושי - אינני מצליחה לזכור אותם ברגע שאני זקוקה להם, אבל אחר-כך הם תמיד חוזרים אלי.
ההתנדבות ב"יד שרה"
מעניקה לי תחושה כל כך טובה שעל אף שאני באמצע שנות ה- 90 לחיי, אני יכולה לתרום ולעזור לאנשים. קודם כל אני יכולה לשוחח עם הנכדים שלי שעוסקים בביולוגיה כשווה, בזכות העובדה שאני ממש מעודכנת. טוב לי גם להרגיש שאני נחוצה. זה מגרה את העניין בחיים בכלל ונותן לי סיבה טובה לחיות.
הייתי רוצה שיותר דוברי רוסית וערבית יכירו את השרות ויעזרו בו. לכולנו יש את אותם צרכים, פחדים והתמודדויות וחשוב שנהייה נגישים לכל מי שצריך את עזרתנו.
אני מאמינה שכל אדם יכול להתנדב. הוא רק צריך למצוא את האפיק הנכון בו הוא יכול לתרום מניסיונו וכישוריו. באופן אישי אני מודה ל"יד שרה" שנותנת לי את האפשרות הזו.
"בגוף ראשון"- מדור חדש המאפשר למתנדבים לספר בעצמם על פעילותם והמקום בו הם מתנדבים. חומרים ותמונות ניתן לשלוח ל-hevra@y-i.co.il
ולציין בנושא - עבור מדור "בגוף ראשון". הפרסום בהתאם לשיקולי המערכת.
עדויות נוספות של מתנדבים:
"לתרום מכל הלב את כל הראש
"
"סטודנטים מובילים גם השנה. הפעם בירוק
"
"ויהי אור
"
"מישהו לדבר איתו
"
"זה לא בגלל שיש לי 27 שעות ביממה
"
"לנצח הכל. אפילו את הסרטן
"
"הצד הלבבי של ישראל
"
