פרשת קצב - תקשורת, הדלפות והתמהמהות

ביום שישי שעבר זה קרה שוב. על פני ארבעה עמודי עיתון ארצי נשפכו עדויות חדשות בפרשת משה קצב, שהן ראיות משפטיות, שמקומן להיחשף, בימים כתיקונם, בבית המשפט. בקוראי את הדברים שנחשפו שם, כמו עדויות אחרות שנחשפו בעבר, נחרדתי לשלום הנפגעות. אותן נשים שקראו אולי ממש יחד איתי את העיתון, והופשטו שוב לנגד עיניי כל. נחרדתי לשלום משפט הצדק, לו אני מייחלת, שכבר אינו יכול להתקיים בפרשת קצב. נחרדתי לשלום כולנו.

פרשת קצב, הפכה כבר מזמן לנחלת הכלל, "לנכס ציבורי". משפטו של נשיא מדינת ישראל לשעבר, משה קצב, המואשם בעבירות מין קשות, טרם החל והציבור חש שהוא כבר יודע הכל. הוא יודע מה בדיוק התרחש בחדרי חדרים בין קצב לנפגעות, הוא בקיא בעדויות הנפגעות ובראיות שנאספו זמן רב בתיק החקירה. הציבור באמת יודע הרבה יותר מידי, ולא בגלל שהתיק מתנהל בבית המשפט.

הפכנו, בעל כורחו, לשופטים במשפט ראווה תקשורתי. אולי אחד מהמשפטים הכי דרמטיים בתולדות מדינת ישראל. אינני מאשימה את העיתונאים, שישמחו בכל עת לקבל לידם חומר חדש בפרשה, וגם לא כועסת עלינו, הציבור, שקוראים ומקשיבים בתשומת לב רבה לכל פרט נוסף בפרשה. הפכנו בין לילה, שלא באשמתנו, לצופים וקוראים פעילים, לשופטים חסרי השכלה וניסיון, לנפגעים בעצמנו!

עלינו מוטלות האחריות והזהירות מלשפוט או להטיל ספק באמינותן של נפגעות תקיפה מינית שאינן זוכרות את כל פרטי האירוע או שסיפורן אינו עקבי ורציף. אנשי המקצוע מעידים בהמוניהם כי חוויה טראומטית של פגיעה מינית מותירה נפגעות רבות במצוקות רגשיות גדולות, אבל למה לתת להם להחליט? בעקבות התקשורת אנו מרגישים בקיאים בתיק וכמעט מוכנים להכריע את גזר הדין אפילו מבלי שנתבקשנו.   

כל הנוגעים בדבר בפרשה זו עושים את המוטל והמצופה מהם: הנפגעות, שאזרו אומץ לספר את סיפורן, הגישו תלונה במשטרה, נחקרו והתמודדו עם הבושה והחשיפה. הן המתינו בסבלנות להחלטת המשטרה וכעת ממשיכות להמתין להחלטה, המבוששת לבוא, של פרקליטות המדינה. המשטרה, שבדקה, מיצתה את חקירתה והמליצה להעמיד לדין את קצב על עבירות אינוס. פרקליטי קצב, שמדליפים ומכפישים השכם וערב את הנפגעות, לא נחים לרגע, מלאי רעיונות, התחכמויות ופלפולי לשון. הציבור, שקורא בשקיקה כל מילה, על הפרשה המסעירה והמתוקשרת, חלקו נזעק לרחובות ולהיכלי המשפט. והפרקליטות? הפרקליטות עדיין לא החליטה.

בתחילה היא הודיעה שקצב אנס, אחר כך חזרה בה מהחלטתה. הגנה בחירוף נפש, בכותלי בית המשפט העליון, על החלטתה התמוהה לחתום על עסקת טיעון עם קצב. לאחר מכן, הפכה ללעג על ידי קצב עצמו, שביטל במחי יד את העסקה עליה חתם בשתי ידיים. כעת, לאחר שבעה חודשים של המתנה מורטת עצבים, היא מעבירה לנו את רחשי ליבה ש"התיק מורכב ובעייתי".

שמישהו יציל אותנו כבר מעונשו של חטא ההדלפות, מהתמהמהות הפרקליטות וידאג לעשיית צדק, לו כולנו מחכים.

אני קוראת לכל אישה ואיש החפצים בחברה נקייה מאלימות מינית, שיש ביכולתן לזעוק בקולן או לייצג נפגעות ונפגעי תקיפה מינית וכל אדם המבקש לקרוא תיגר על תופעת האלימות כלפי נשים, להצטרף למצעד המחאה של מרכז סיוע תל אביב, שיתקיים היום (ג'), 25 בנובמבר - "יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים".

• הכותבת עינת רובין היא דוברת "איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית ". לפרטים ולהתנדבות לחצו כאן .
• צעדת המחאה תצא בשעה 18:00 מרחוב אלנבי פינת רוטשילד בת"א ותסתיים בעצרת גן מאיר.
  

גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.i l ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

לקריאות נוספות לסדר:

"אני אבא של רני - ילד עם צרכים מיוחדים "

"אבטלה: הפרויקט החברתי הבא "

"מי ישמור על נפגעי הנפש בקהילה? "

"ומה אתה עשית בשביל מדינה? "

"בואו נתערב, כי מי שמצביע משפיע "

"עזבו נשיא שחור, מה עם שיווין זכויות בסיסי? "