שתף קטע נבחר

אבטלה: הפרויקט החברתי הבא

"האמנו שגם אנחנו יכולים להתעשר ביום אחד, גם אנו יכולים להשיג כסף, והרבה כסף, ולא ממש משנה על חשבון מי. כי אלה היו החוקים החדשים: הכי הרבה, הכי מהר, אין צורך לעצור בכביש האגו, החלש נדרס, החזק שורד ומרוויח". לילך בשן קוראת לממשלת ישראל לשנות את צורת החשיבה כלפי המובטלים

הנה גל האבטלה הראשון מכה על החוף. אל תטעו. זה אינו גל עדין, יש ביכולתו לשבר את יחסי שוק העבודה ואף את המבנה החברתי. במצב זה, אין מקום לבלבול ותהיות, אם לא תהיה החלצות מהירה של הממשלה, כולנו נסחף בגל הזה, גם הרחובות שרחוקים מהים לא ישארו יבשים.

 

הכרזתו האחרונה של שר הרווחה הרצוג על כוונתו להגמיש את קריטריוני האבטלה, מעידה שיש פעולות שניתן לנקוט כדי לרכך את המכה. אך החשש הוא אחר, והוא מכונן בכולנו - האם תצליח ממשלת ישראל לשנות את פניה, ולחזור לדאוג באמת ובתמים לאזרחיה?

 

המפלצת הניאו-ליבראלית

משנות השבעים, עם הזמנתו של מילטון פרידמן לישראל "לכונן" לנו כלכלה חדשה, מתנהלת הממשלה במדיניות ניאו-ליבראלית מובהקת. דייויד הרווי בספרו "קיצור תולדות הניאו-ליברליזם" כבר התייחס אליו כ"פרויקט פוליטי המהווה מכשיר של מלחמת מעמדות", ולא בכדי. מדיניות כלכלית יזומה זו, טומנת בחובה את השינויים הערכיים הקשים שידע העולם כולו, ובכללו ישראל.

 

איך שלא נסתכל על זה, החוקיות החדשה והלגיטימית של ג'ונגל הטורפים והנטרפים, הוליכה אותנו שולל וגרמה לכ ו ל נ ו לשתף פעולה, בצורה פסיבית או אקטיבית, עם חוקי הג'ונגל הכלכלי-חברתי.

 

האמנו שגם אנחנו יכולים להתעשר ביום אחד, גם אנו יכולים להשיג כסף, והרבה כסף, ולא ממש משנה על חשבון מי. כי אלה היו החוקים החדשים: הכי הרבה, הכי מהר, אין צורך לעצור בכביש האגו, החלש נדרס, החזק שורד ומרוויח. אל לנו להאשים כעת את ממשלת ישראל בלבד. היא, כמו כל אחד מאיתנו, פעלה בעשורים האחרונים על-פי מדיניות האגו, "שמור לי - אשמור לך", וכמובן, "עיקרון הברירה הטבעית". הדברים הוצגו כחוקי הטבע, שנועדו לשכנע את המשוכנעים...

 

הטבע טרף את האדם

אלא שיום בהיר אחד הכול התפוצץ. רשת קשרי השתי וערב שנפרשה על כל העולם, וחיברה אומה לאומה, אדם לאדם, יצרה מבלי שבכלל נרגיש, חוקיות חדשה, טבעית יותר, אם תרצו. מעתה, בחסותה האדיבה של הגלובליזציה, כולנו קשורים. אומה בגורל אומה, דין אחד לכלל - ולפרט. כפי שגילו רבים על בשרם עם פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, אדם אינו יכול עוד לטרוף אדם מבלי שהמעשה ישפיע על המערכת כולה.

 

על מצב חדש זה כתב לפני 70 שנה המקובל הרב אשלג (בעל הסולם): "כי באמת כבר באנו לידי מדרגה כזו, שכל העולם נחשבים רק לציבור אחד, ולחברה אחת, כלומר, שכל יחיד בעולם, מתוך שיונק לשד חייו והספקתו מכל בני העולם כולו - נעשה בזה משועבד, לשרת ולדאוג לטובת העולם כולו".

 

אז מה הלאה?

עלינו להפנים את החוקיות החדשה, לפיה אדם לאדם ערב, והכלל והפרט קשורים זה בזה, לטוב ולרע. זה בידיים שלנו. כל שינוי שהוא, יבוא הפעם מלמטה. בדומה למלחמת לבנון השניה, לא היתה זו הממשלה שהושיטה יד, אלא היינו אנחנו.

 

הציבור בישראל יודע כשהוא רוצה, להקיף בדאגה ובאהבה את כל מי שהלחץ על כתפיו גובר. אסור לנו להסכים למפגן האנכיות המחריד של הממשלה כלפי המובטלים. עלינו להכריח את ממשלת ישראל לבצע שינוי בצורת החשיבה, ולשבור את חוקי האגואיזם על הסלע.

 

ההתמודדות עם גל האבטלה הוא ניסיון ראשון, שתובע מהחברה הישראלית לחדש את עצמה, ללבוש את רוח הערבות ההדדית, האכפתיות, המעורבות, ולהעביר את הלך הרוח התובעני הזה הלאה, אל הממשלה.

 

  •  הכותבת לילך בשן היא סטודנטית בקמפוס "קבלה לעם ".


  • גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.

 

לקריאות נוספות לסדר:

"מי ישמור על נפגעי הנפש בקהילה?"

"ומה אתה עשית בשביל מדינה?"

"בואו נתערב, כי מי שמצביע משפיע"

"עזבו נשיא שחור, מה עם שיווין זכויות בסיסי?"

"האם היהודים מקופחים דווקא כאן בארץ?"

"דוסטויבסקי וטולסטוי מתהפכים בקברם"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לשכת תעסוקה
צילום: ירון ברנר
פיטורים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
אבטלה
צילום: index open
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים