עדות מדינה

צלמי העיתונות המובילים בעולם חוזרים לדיזנגוף סנטר. ביום חמישי הקרוב, ה-18 בדצמבר, תיפתח במקום, זו הפעם השביעית, תערוכת הצילום העיתונאי הבינלאומית "World Press Photo". לצידה תוצג תערוכת הצילום העיתונאי הישראלי "עדות מקומית", שתוצג בפעם השישית. התערוכות ישכנו זו לצד זו בחלל תצוגה בדיזנגוף סנטר, בקומה 3 בבניין A (הבניין הדרומי) עד ה-11 לינואר 2009.

בעקבות הצילומים, בוריס העיוור זכה לניתוח עיניים (צילום: פליקס לופה)

בשתי התערוכות יוצגו צילומי עיתונות מן השנה האחרונה, המנציחים רגעים בעלי ערך תקשורתי ואנושי. הצגתן של שתי התערוכות, העולמית והישראלית במקביל, מאפשרת לשלב מבט גלובלי ומקומי על אירועי השנה שחלפה. בנוסף, היא מעניקה חשיפה נרחבת מהרגיל לעבודותיהם של צלמי עיתונות ומגזין.

התערוכה העולמית לצילומי עיתונות מוצגת בארץ מאז 2002. התערוכה, שנוסדה באמסטרדם ב-1955, יובאה לארץ על ידי דנה וולפיילר-ללקין. השנה, הזוכה בתחרות היא תמונתו של טים הת'רינגטון, ובה נראה חייל אמריקאי ברגע מנוחה בבונקר באפגניסטן.

260 הצילומים בתערוכה מקוטלגים לפי עשר קטגוריות: חדשות, פוליטיקה, חברה וקהילה, דת ואמונה, דיוקנאות, תרבות ואמנות, ספורט, טבע ונוף, חיי יומיום וסגנון חיים. בתערוכה מוצגים שלושת המקומות הראשונים בכל קטגוריה, סדרות ובודדות. בנוסף, נבחרו "תמונת השנה" ו"סדרת השנה". 

צילום של חיים צח

בחירת הצילומים הזוכים נעשתה באנונימיות. פאנל השיפוט כלל תשעה שופטים ובהם צלמים, עורכי צילום, אוצרים, מבקרים ואנשי אקדמיה בתחומי צילום העיתונות, האמנות והתרבות החזותית.

בפאנל חברים, בין היתר, מיקי קרצמן (צלם עיתונות ומנהל המחלקה לצילום ב"בצלאל"), אלכס ליבק (צלם, חתן פרס ישראל ובעל טור קבוע במוסף הארץ), גבי מנשה (עורך צילום ב-ynet), ורלי אברהמי (צלמת, מורה לצילום ובעלת טור במוסף הארץ). אוצרי "עדות מקומית" השנה הם עמי שטייניץ ויוסי נחמיאס.

תמונה מתוך הסדרה של אביר סולטן, הזוכה בקטיגוריית "טבע וסביבה"

אין עדות מקומית יותר מעדותם של הצלמים זוכי התחרות. לכן שוחחנו עם שלושה מצלמי העיתונות שעבודותיהם זכו לשבחי השופטים: פליקס לופה, שזכה בפרס סדרת השנה, דודו אזולאי, שזכה בפרס לסדרת תמונות, בקטגוריית "דיוקנאות", וטס שפלן, שזכתה במקום הראשון בקטגוריית "תרבות ואמנות" ובמקום שלישי בקטגוריית "טבע ונוף". שלושתם מהווים מדגם מייצג למדי לגיוון האנושי והנושאי שבתערוכה.

"התמונות הזוכות הן מתוך כתבה שכתבתי וצילמתי בין דצמבר 2007 למרץ 2008, על שני חסרי בית שהתגוררו במכונית נטושה בתל אביב", מספר פליקס לופה, צלם עצמאי, בן 36 מתל אביב, שגם מלמד צילום רחוב.

"האחד, בוריס, בן 54, פועל זר שהתעוור זמן קצר אחרי תחילת הצילומים, והשני שמו גנאדי, לשעבר מהנדס בכיר ומנהל תעשייתי ברוסיה וכאן - חסר בית בן 73. גנאדי לקח את בוריס תחת חסותו, הביא אותו לגור עמו במכונית וטיפל בו במסירות עד ששניהם סולקו ממנה. התמונות מתארות את אורח החיים שלהם בתוך המכונית, את מערכת היחסים שלהם, בה גנאדי מטפל בבוריס העיוור ודואג לכל מחסורו ואת תגובת החברה אליהם.

צילום של דודו אזולאי 

"אחרי שסולקו מהחצר ופונו מהמכונית, שיכנתי אותם בבית עם מצעים נקיים ומזון, בתוך מרכז תל אביב. בעקבות הצילומים, בוריס זכה לעבור ניתוח עיניים. אחרי הטיפול, בוריס מצא את משפחתו בקירגיסטן וגנאדי נשלח לבית אבות".

הדלת לתקווה

טס שפלן, בת 25, מסוכנות ג'יני, זכתה בשתי קטגוריות – מקום ראשון ב"תרבות ואמנות" ומקום שלישי ב"טבע ונוף". שמה עלה לאחרונה לכותרות, כשנפצעה באירועי "בית המריבה בחברון", לאחר שהותקפה על ידי חייל צה"ל. תמונת הטבע שלה היא של מטע זיתים הרוס ליד מעלה אדומים, אבל תמונתה בקטגוריית ה"תרבות ואמנות", עוסקת בסכסוך אחר. "זו תמונה מתוך תערוכת מחאה שערכה סטודנטית בבית ספר הדסה לאמנות בירושלים, מול מוזיאון המחתרות במשרד הביטחון", היא מספרת.

צילום של דודו אזולאי 

במוזיאון הוצגו עבודות גמר של בוגרי המגמה לצילום בהדסה. כל בני המחזור של הסטודנטית המוחה הציגו מעבודותיהם בתוך המוזיאון, כולם מלבדה. עבודתה לא קיבלה אישור להיתלות על אחד מכתלי המוזיאון משום שצולם בה עירום והיא לא הורשתה להציג עם חבריה. 100 איש החזיקו את הצילום המצונזר מחוץ לתערוכה. התמונה שאני צילמתי, היא של מפגינה שאוחזת בתמונה של האמנית.

"אסור לצנזר אמנות, לטעמי, במיוחד לא בנושאים כה רגישים ואישיים. הסטודנטית היא בחורה שעברה אונס והעבודה שלה מדהימה ואישית וכל כך רגישה. לצנזר, בזמן שכל הסטודנטים האחרים לבושים חגיגי ומציגים את העבודות שלהם, פגעה בה מאוד".  

"משקר את עצמי"

זוכה נוסף בתחרות הוא דודו אזולאי, בן 29 מראשון לציון, שזכה בפרס לסדרת תמונות, בקטגוריית "דיוקנאות", על צילומים שצילם כעבודת גמר בסיום לימודיו במכללה לצילום של קריית אונו. "צילמתי סדרת תמונות על מעון שנקרא 'הדלת לתקווה' באזור התחנה המרכזית, שנותן בית חם, אוכל ומקלחת לנשים נרקומניות שעוסקות בזנות", מספר אזולאי, צלם ynet, שזו הפעם הראשונה שהוא ניגש לתחרות כלשהי.

תמונה של דודו אזולאי. מרוב חורים של מזרק לא רואים בטן

אזולאי קיבל היתר לצלם במעון מדייב פיקוויט, מקימו, והחליט לצלם את הנשים הנכנסות בדלתותיו כשהן מאופרות ולבושות יפה, כדי להוציא את האישה שבעסקנית המין המכורה.

"רציתי להציג אותן כנורמטיביות", הוא מספר. "שלא יבחינו בעיסוק שלהן כשהן נכנסות לקניון, למשל. שלא ישפטו אותן לפי מראה. אז הבאתי מאפרת, ג'ודי מסר, והתחלנו איתן תהליך של איפור וצילום. אבל כשהתבוננתי בתמונות של 'אחרי' ו'לפני', גיליתי שהאדם היחיד שאני משקר פה הוא את עצמי.

צילום של אביר סולטן 

"הבנתי שאני לא יכול לקחת נרקומנית ולהלביש אותה כפרינססה ושהיא תפסיק להיות נרקומנית. אני מצלם אחת מהן ושומע ממנה שבא אליה לקוח שהיה עם אמא שלה, שגם היא זונה, והוא רוצה לקבל ממנה את אותו פינוק שקיבל מאמא שלה. דברים כאלה – שום איפור לא יכול לתקן".

אז במקום התוכנית המקורית, החלטתי לצלם פורטרטים שלהן, שייצגו את הבחורה כמו שהיא. לא אמרתי להן מה לעשות, חוץ מלהביט למצלמה. הצילום הכי קשה היה של בחורה ערבייה בהריון, שכששאלתי אותה 'מה יש לך בבטן' היא אמרה 'עומרי', כלומר, נשמתי, ו'כרטיס היציאה שלי מפה', אבל מבט מקרוב על הבטן שלה חשף איך שמרוב חורים של מחטים, לא רואים בטן".