הבורסה בת"א - מהנפגעות הקשות בעולם

לומר שזו לא היתה השנה המוצלחת ביותר לשוק ההון הישראלי תהיה לשון המעטה של השנה. לא זו בלבד שהבורסה המקומית ירדה כפי שלא ירדה מאז משבר ויסות מניות הבנקים בשנת 1983, מסתבר גם כי בניגוד גמור להצהרות האופטימיות של ראשי המשק - ישראל חוותה את המשבר הפיננסי העולמי בעוצמה רבה יותר ממדינות אחרות.

מבדיקה שערכנו עולה כי בורסת ת"א רשמה ירידות חדות יותר מאלו שנרשמו בכל הבורסות הגדולות בעולם המפותח. בזמן שהמדדים בארה"ב איבדו בין 33.8% ל-40.5%, והמדדים המובילים באירופה ירדו בכ-40%, המדדים המובילים בישראל איבדו בין 46% ל-80%.

מצבה העגום של הבורסה המקומית הוא תמוה, על רקע העובדה שהמשבר הריאלי בכלכלה הישראלית (האטה בצמיחה ועלייה באבטלה) הוא חלש יותר מאשר במדינות אירופה וארה"ב. רוב המדינות המפותחות נמצאות כיום במיתון, בניגוד לישראל שעדיין רושמת צמיחה, אם כי בשיעור נמוך מזה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות.

"עד אוגוסט-ספטמבר ישראל ירדה פחות מאשר שאר השווקים", מסבירה ל-ynet מנכ"ל הבורסה אסתר לבנון. "עם זאת, מספטמבר, הדבקנו את הפער ואף השגנו את השאר. זאת, בעקבות קריסת ליהמן ברדרס, שהיתה נקודת מפנה שהבהירה שאנו בעיצומו של משבר גלובלי מאוד רציני ושישראל היא חלק ממנו".

האם זאת סיבה לדאגה?

"המצב לא מזהיר, אך יש לשים לב שמאז 2003 המדד המוביל בבורסה, ת"א 25, נסק ב-96%, כשאני כוללת את הירידה של שנת 2008. כך ששוק ההון הישראלי אמנם נפגע מהמשבר הפיננסי הגלובלי, אך עם זאת הצמיחה שלו היתה גבוהה הרבה יותר מבשאר המדינות המפותחות. זה כמובן לא מנחם את אלו שבחרו להשקיע בתחילת 2008".

מה הביא לכך?

"בעיקר הצמיחה יוצאת הדופן במשק ביחס למדינות המפותחות באותה התקופה".

חשיפה לארה"ב, הרפתקאות נדל"ן והרבה פאניקה 

אחד הגורמים לעוצמת הירידות של הבורסה הישראלית היא העובדה שארה"ב היא גורם מרכזי בסחר החוץ של ישראל, כך שיצואניות רבות נפגעו. הקשר ההדוק פגע גם במניות הדואליות ובענף ההיי טק בישראל. גם היחלשות הדולר, עד לשינוי המגמה בספטמבר, פגעה קשות בענף בשל ירידת התקבולים במונחים שקליים. כשהדולר החל להתחזק, הגיעה קריסת ליהמן ברדרס, וצניחת הביקושים מארה"ב בצל גלישתה למיתון.

גורם נוסף לנפילות בתל-אביב הן הפזילות של חברות ישראליות לשוקי העולם, בעיקר בענף הנדל"ן. חברות אלו גייסו כספים לביצוע פרוייקטים והשקעות בחו"ל, בעיקר במזרח אירופה. וכך, על אף שמוקד המשבר מצוי בארה"ב ובאירופה, ירידת ערך הנכסים של החברות בחו"ל מערער את יציבותן ופוגע ביכולת ההחזר שלהן.

קופות הגמל וקרנות הפנסיה שסיפקו את המימון על ידי השקעה באותן חברות, על ידי רכישת מניות מונפקות או אג"ח - הן שספגו את הפגיעה. בארה"ב התפוצצה בועת סאב-פריים, ובישראל אנו עדים להתפוצצות בועת אג"ח קונצרני.

חברות אלו מתקשות להשיג מימון חוזר ולגלגל את התחיבויותיהן הלאה, בזמן שמקורות גיוס המימון החוץ-בנקאי התייבשו, והבנקים - הן בארץ והן בעולם - שומרים על יד קפוצה למרות הורדות הריבית. 

המשקיעים הזרים בורחים

בעייתיות נוספת נמצאת בהגדרת המשק הישראלי על ידי חלק מבתי ההשקעות ווהקרנות בעולם כמשק מתעורר. דבר זה מגביר את קצב הפדיונות של המשקיעים הזרים, הסולדים מהשקעות בשווקים אלו בעיתות משבר, בגלל הסיכון הרב הטמון בהן. כך, שבבואם למשוך כספים מקרן המשקיעה בשווקים המתעוררים - הם אינם עושים הבחנה בין ישראל לבין סין, לדוגמא.

על רקע זאת הצטמצם נפח הפעילות של המשקיעים הזרים במשק בעשרות אחוזים. זו גם הסיבה שהבורסות במדינות המתפתחות נפלו בשיעור חד יותר מהבורסות בארצות המפותחות.

לכל אלה יש להוסיף, כמובן, את התכונה היהודית הידועה - פאניקה, שכידוע מאיצה ירידות בבורסה.  

נציין, שלכל אלו יש השפעה על החיסכון הפנסיוני של מיליוני אזרחים בישראל: קופות הגמל וקרנות הפנסיה וכספי העמיתים המושקעים במניות והאג"ח החברות, שסיפקו את המימון והמינוף לפעילותן - ספגו פגיעה קשה.

הבנקים בישראל - לא חשופים?

מניות הבנקים בישראל, שעל מידת איתנותם גומרים הלל בבנק ישראל, איבדו קרוב ל-60% השנה. המערכת הבנקאית נפגעה כחלק מאובדן האמון הכללי במערכת הפיננסית הגלובלית, וגם כתוצאה מחשיפה לנכסים מסוכנים ונכסים שהתבררו כמסוכנים בהרפתקאותיהם בהשקעות בתיקי הנוסטרו שלהם.

גם כאן מידת החשיפה לא תמיד הייתה גדולה יחסית, אך השפעתה היתה גדולה. לכך יש להוסיף את החשש מפני יכולת ההחזר של הטייקונים הגדולים לבנקים, על רקע הירידה החדה בערכי נכסיהם.

האינפלציה המיובאת שככה

מי שמחפש נקודת אור במשבר הגלובלי והמקומי יכול למצוא אותה בסחורות. בעוד שבתחילת 2008 נראה כי האינפלציה תמשיך לדהור, בהובלת הזינוק במחיר הנפט ושאר הסחורות (החל בפלדה וכלה בתירס ואורז), לקראת סוף השנה המגמה השתנתה. הנפט איבד קרוב ל-70% . הנפגעות העיקריות מכך הן מדינות שרווחיהן העיקריות התבססו על נפט כמו רוסיה, או התבססו על סחורות כמו ברזיל.

מאור דוויק, מנהל התיקים הראשי של בית ההשקעות מרקט פלייס - המתמחה במסחר בסחורות, הסביר ל-ynet את הירידה במחיר המתכות: "באופן כללי, מחירי כל המתכות ירדו השנה. הסיבה לירידות במתכות לבניה היא המיתון הכלכלי, ירידות בביקושים בקרב מעצמות כמו סין ושער הדולר שהתחזק בתקופה האחרונה. ניתן לומר כי גם לביקושים בעקבות האולימפיאדה שהיתה השנה בסין יש חלק בפיקים של מחירי המתכות".

חלק מהסחורות בכל זאת הצליחו לסיים את השנה בעלייה, כמו האורז. עם זאת, דוויק מסביר שבמשך השנה מחירו נסק, אך עוד באפריל עם התגברות סימני המיתון, האורז עבר למגמת ירידה.

ביצועי הבורסה בישראל: ירידות של 46% ומעלה 

מדד ת"א 25 איבד במשך 2008 כ-46% מערכו. 

מדד ת"א 100 איבד כ-51% מערכו.

מדד נדל"ן איבד כ-80%. 

מדד תל-טק איבד כ-64% .

מדד הבנקים איבד כ-57% מערכו.

מדד תל בונד 20 איבד כ-3.3% אשתקד.

מדד תל בונד 40, שהושק בפברואר 2008, איבד כ-22%.

מדד תל בונד 60, שהושק אף הוא בפברואר אשתקד, איבד כ-12.3% מערכו.

ארה"ב

משבר הסאב-פריים והמשבר הפיננסי, ההתמוטטויות, ההלאמות והמיזוגים במגזר הפיננסי, השאירו חותם בתוצאות המדדים המובילים בבורסות וול סטריט. המיתון אליו גלשה הכלכלה האמריקנית והורדת הריבית במשק לריצפה (0.25%-0%), המצרה את יכולת הבנק המרכזי האמריקני להתמודד עם המשבר על ידי הוזלת האשראי, לא מבשרים טובות לכלכלה הגדולה בעולם. הכשלים בפיקוח על שוק ההון לא תמו ב"נכסים הפיננסים המורכבים" שהיו בבסיס המשבר, והמשיכו להיחשף באופן אבסורדי בפרשת מאדוף, וצפויים להמשיך לרדוף את המשק האמריקני גם השנה.

מדד דאו ג'ונס איבד כ-33.8% ב-2008.

מדד S&P איבד כ-38.4%.

מדד נאסד"ק איבד כ-40.5%.

אירופה:

מדד דאקס הגרמני איבד 40.3% מערכו.

מדד קאק הצרפתי איבד 42% מערכו.

הבורסה האירית איבדה 66%. 

הבורסה ברוסיה איבדה 68% .

הבורסה באיסלנד איבדה כ-94% מערכה.

מזה"ת

בורסות מצרים איבדו כ-57% מערכן במשך 2008.

בורסת כווית איבדה כ-44% מערכה.

בורסת עמאן בירדן איבדה כ-30.5% מערכה.

אסיה:

מדד ניקיי היפני איבד ב-2008 42%.

מדד הנג סנג ההונג קונגי ירד בכ-48%.

מדד CSI הסיני איבד כ-66%.

מדד קוספי הדרום קוריאני איבד כ-40.7%.

בורסת אוסטרליה ירדה בכ-41%.

בורסת הודו איבדה 51%. 

הסחורות:

מחיר הנפט ירד ב-2008 ב-61.5%.

הזהב עלה ב-3.2%. 

מחיר האורז עלה ב-14%.

הפלטיניום איבד 39%. 

האלומיניום איבד 33%.

הפלדיום ירד בכ-49%.  

כדור הבדולח: ומה ב-2009?

מעטים האנליסטים שמאמינים באמת ובתמים שהשווקים הפיננסיים יתאוששו במחצית השנה השנייה של 2009, ואף בשלהי השנה - כפי שהעריכו בתחילה. כלכלני גאון בית השקעות אמרו ל-ynet  ש"גם לאחר הירידות החדות במחירי המניות ב-2008, אפיק זה לא נראה אטרקטיבי להשקעה ב-2009. על מנת שתהיה עלייה במחירי המניות חייבים להיות קודם סימנים ליציאה מהמיתון".

ובכן, לא נראה כי ההתאוששות הריאלית קרובה. ישנה מכת פיטורים במשק, ירידת ביקושים ומחירים והאטה בפעילות היצרנית וביצוא. תחזיות הצמיחה של המשק הישראלי נעות בין 1% ל-1.5%, להערכת בנק ישראל - מדובר בצמיחה שלילית לנפש בשנה הבאה. ארה"ב, אשר סימנה את תחילת המפולת בשוקי העולם, צפויה להיות זאת שממנה ייצא האות ליציאה מהמשבר. יש אומנם אנליסטים החוזים שניצני ההתאוששות יגיעו בשלהי 2009, אך הרוב מרחיקים עד 2010.

אסתר לבנון: אף אחד לא יודע מה יהיה

מנכ"ל הבורסה מכירה בבעייתיות בשוק האג"ח הקונצרניות, אך חושבת שמדובר בחוכמה שבדיעבד. "אין ספק שלחלק מאותן חברות יש בעיה אמיתית בהחזר התחייבויותיהן - הירידה במדד הנדל"ן משקפת את המצב העגום", היא אומרת. "עם זאת, בתקופות טובות גיוסי ההון גרמו להעלאת המדדים, כשנראה שהן יצליחו בחו"ל וכשכולם חשבו שהמצב נפלא. חוכמה בדיעבד אינה חוכמה".

האם כדאי להחמיר את הרגולציה על מנת למנוע זאת?  

"אני חושבת שזה לא עניין לרגולטור. יש להיזהר מעודף רגולציה. זה תפקיד המשקיעים לברר את כדאיות רכישת האג"ח. בצל המשבר, ולאחר שנצא ממנו - לאור לקחי המשבר, חברות הדירוג ידרגו בצורה מדוייקת וההנפקות ייבחנו בעין חדה יותר".

מה המסקנות של הנהלת הבורסה מהמשבר? 

"אנחנו נכנסנו לקו מחשבה שאומר שיש לבחון מחדש את כל הפרמטרים. שינינו את רף הכניסה למדדים המובילים בצל הירידות האחרונות. זאת על מנת למנוע מחברות טובות להיפלט מהמדדים. עשינו זאת כהוראת שעה, שתיבחן שוב בסוף השנה". 

"בנוסף, הבורסה בוחנת אחת לחצי שנה אלו חברות לא עומדות בקריטריונים מסויימים , כך שהן עוברות לרשימת שימור, ממנה הדרך הן עלולות להיפלט מהמסחר, או אם מתקנות - לצאת מהרשימה. החלטנו בצל המשבר שלא לערוך את הבדיקה החצי שנתית שעתידה הייתה להיערך החודש". 

"עוד אנו בוחנים מחדש אמיתות, לכאורה, שהתוו את צעדנו עד כה. לדוגמא, בחינת כללי מנתקי הזרם, האם יש צורך במנתקי זרם בשוק האג"ח, האם זה אפשרי, וכן את אופן ביצוע מסחר הנעילה. כן אנו בוחנים את תעודות הסל הממונפות, האם יש להתייחס אליהן בצורה שונה, בנוסף לצעדים נוספים".

האם נראה הנפקות חדשות השנה? 

"אני רק יכולה לקוות. למרות שאני לא חושבת שזה יקרה בתקופה הקרובה. אף אחד לא יודע". 

"יש לציין שעל אף שמצב שוק ההון עגום - איננו קופאים על שמרינו. אנו ממשיכים לפתח פרויקטים בבורסה. בין השאר, אנו עומדים לפתוח שוק למסחר באופציות על מניות בודדות, בסוף מרץ".