מי אמר ששגרה זה רע? מבחינתי זו משענת
יש מעט דברים שיש לנו שליטה עליהם, והמעט הזה נמצא בדרך כלל בין ארבעת הקירות שאנחנו מכנים בית, או בחברתם של מי שאנחנו קוראים להם חברים ומשפחה. הריטואלים הקטנים שווים בעיניי הרבה יותר מכל ריגוש זמני. שינוי, בעיקר בתחום המיני, הוא אחד הדברים שהכי קשה לעשות
ככה זה, הפרפרים דועכים בשלב כלשהו, הכינורות נמוגים אל תוך היומיום, והחברה שלך ואת נפגשות מידי סופ"ש ללילה יחד, או בילוי ארוך. אחחח, איזה כיף שיש שגרה כזו חמימה.
לכל זוג השגרה המיוחדת שלו. אחרי שנחשפתי, אחרי שהתאהבתי, אחרי שהתחלתי להרגיש ולהיפתח, אחרי כמה חודשים, יש איזו הבנה מסויימת – היא אוהבת את הסדרה ההיא ולכן אין טעם להתקשר בין השעה הזו והזו. את מסיימת מאוחר ביום רביעי ובדרך כלל מותשת – היא לא תציע להיפגש בזמנים האלה.
כל זה נובע מהיכרות, מזמן בו ביליתן יחד, ממשהו עמוק יותר שמתחיל להיווצר. יש הטוענים ששגרה היא אוייב של קשר רומנטי. אני לא חושבת ככה. עבורי שגרה היא משענת, היא ביטחון, היא שקט נפשי מסויים. העולם יכול למות, אבל לפני שניכנס לישון אנחנו נדבר קצת על הסרט שראינו. עזבו אותי מהתרגשויות, כל יום שלי מלא בהן עד אפס מקום. אני רוצה, במקומות המעטים שעליהם יש לי שליטה, קצת שקט.
יש כל כך מעט דברים בעולם שיש לנו שליטה עליהם – והמעט הזה נמצא בדרך כלל בין ארבעת הקירות אותם אנחנו מכנים בית, או בחברתם של מי שאנחנו קוראים להם חברים ומשפחה. הריטואלים הקטנים שהחיים מכילים מבחינתי שווים הרבה יותר מאשר כל ריגוש זמני וארעי. מומחים אומרים שקל יותר להכניס דברים חיוביים לחיים, כמו לעשות כושר או דיאטה, אם הופכים אותם להרגלים. זה כנראה נכון בכל תחום.
יכולה להבין את החשש מלספר לבנזוגה שהיא מזייפת
כל זה בא בעקבות השאלה שנשאל באחרונה עידן מיליצ'ר היקר בדבר זיופי אורגזמות. אשה אחת נשואה, שבוודאי מכירה טוב ממני את ענייני השגרה, התייעצה האם וכיצד לספר לבעלה שהיא מזייפת אורגזמות. קטונתי מלומר משהו מקצועי בענייני אורגזמות של נשים, אבל אני בהחלט יכולה להבין את החשש מלספר לבנזוגה שהיא מזייפת. זה יחייב אותו להתייחס לא רק אל השקר שבדבר, כי אם גם אל שבירת השגרה המתבקשת בעקבות הצהרה דרמטית זו. שינוי, בייחוד בתחום המיני, הוא אחד הדברים שהכי קשה לעשות.
חברה מאוד טובה שלי, אשה מהממת בשנות ה-40 לחייה, טוענת שאחרי גיל 35 הסתובב אצלה משהו בראש והשגרה המינית שלה נשברה לחלוטין ללא שום בעיה. היום כבר קשה לה לדבר על משהו שגרתי בהקשרי מיטה. אני רק בת 27, ייתכן שבהמשך הדרך עוד אסכים איתה, אבל בינתיים אני חושבת שהיה ממש קשה לי לעשות כזה שינוי בראש ולוותר על השגרה שלי.
גם בתוך חיי המין של זוג כלשהו מתפתחת שגרה. לפחות בקרב לסביות, השגרה הזו כה קשה לשבירה, עד שלפחות פעמיים נשאתי אותה איתי למערכת היחסים הבאה. בהחלט קשה להתרגל לשינויים בתחום הזה, גם אם מערכת היחסים היתה פחות טובה באופן מיני.
אני מתחילה לחשוב שאין לנו הרבה בעולם – מלבד אולי זה את זה וכמה רגעים יפים של חמימות וביטחון. העולם נשלט על ידי כוחות גדולים בהרבה מכל אחד מאיתנו, תנודות קשות בכלכלה יכולות למוטט מדינות, ואנחנו הקטנים עדיין נחגוג ימי הולדת, עדיין נאכל לטקעס או סופגניה ועדיין נלטף את בת הזוג במקום שעושה לה לחייך את החיוך הכי מתוק בעולם.
ככה זה, זה המעט שיש לנו. לכן, ואולי בניגוד לעצות שנתנו חברותיו של עידן מיליצ'ר, אני ממש ממליצה לשואלת לספר. אין לנו הרבה בעולם, לא זמן ולא מקום, ואם את אוהבת את בן זוגך – ספרי לו. אולי כי כנות זה מעל לכל, אולי כי מגיע לו לקבל אותך באמת, עם האמת שלך.
ריגושים זה אחלה, זה מיועד למי שאינו חשוף עדיין, שאינו מאוהב לחלוטין, שאינו נמצא שם במאה אחוז עם כל הרגש שיש לו ומחכה לראות אם הצד השני יחבק או יפנה את הגב. ריגושים זה חשוב, התרגשות זה חשוב, וצריך לטעום המון עד שמוצאים את הטעם שגורם לנו להיפתח. יש הרבה מה לומר בזכות הריגושים – אבל אני כנראה מתרגשת הרבה יותר מזה שהיא מחכה לי במיטה כרגע, כשאסיים לכתוב.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
