משפחת קוקוי: מקנדה לארץ ישראל

בפרק השני בסדרת הכתבות המוקדשת למשפחת קוקוי נעקוב אחר החגיגות בקנדה בעקבות הצהרת בלפור, הניסיון להקים קואופרטיב חקלאי יהודי - ועליית המשפחה כולה לארץ ישראל

נדב מןפורסם: 09.01.09 , 08:11

השנה היא שנת 1917. משפחת קוקוי, על קורותיה סיפרנו לכם בכתבה הקודמת בסדרה, חיה בקנדה ומתפרנסת מעבודה חקלאית. בחודש נובמבר מגיע לידיעת היהודים בקנדה דבר פרסומה של "הצהרת בלפור" על ידי הלורד ג'יימס בלפור - וזו מעוררת את הקהילה כולה.

אב המשפחה, אשר קוקוי, מחליט להקים קואופרטיב של חקלאים יהודים, המתכננים לרכוש קרקע בארץ ישראל , להתיישב בה ולהתקיים מעבודה חקלאית. בשנת 1919, יוצא אשר למסע לארץ ישראל בשליחות חבריו לקואופרטיב - במטרה לבחון את יישומה של תוכניתם. אשר נפגש בארץ עם הנציב הבריטי, הרברט סמואל, שמציע לו שטח גדול מאוד באזור בית שאן - זאת בתנאי שיביא קבוצה של חקלאים וציוד חקלאי לצורך עיבוד השטח.

אולם בזמן שאשר מנסה לארגן את העסקה, עוברת על ארץ ישראל תקופה לא שקטה - ובראשם מאורעות 1922-21. השלטון המנדט הבריטי חושש כעת מהקמת קואופרטיב חקלאי יהודי באזור בית שאן - והתוכנית כולה מתבטלת ולא יוצאת אל הפועל. בתמורה, מציעים שלטונות המנדט לאשר קרקע במקום אחר.

בשנת 1921 חוזר אשר לקנדה ומנסה לארגן קבוצה של חקלאים שיעלו לארץ. אולם השמועות על המאורעות ביפו מונעות ממנו לגייס מתנדבים למעשה. אשר לא מרים ידיים. הוא מחליט לעלות את משפחתו לא"י ולמצוא פרנסה באזור אחר בארץ. תחילה יוצאים בניו הבכורים לארץ ומוצאים פרנסה לפי כישוריהם, ובקיץ 1922 מגיעה המשפחה כולה לארץ.

ב-18 בינואר 1923 חותמים הנציב העליון הרברט סמואל ואשר קוקוי על הסכם חכירה של 1,700 דונם ליד עכו (שטח שנקרא "אל ראקאייק") למשך 99 שנים. אשר חכר מערבי מבנה גדול מחוץ לחומות העיר עכו. באותן שנים כמעט שלא התגוררו יהודים מחוץ לחומות העיר והמבנה היחיד שהיה בקרבת ביתו של אשר היה בית החרושת לגפרורים "נור". הילדים הצעירים - טוביה, צפורה, נוח ומרים - למדו בבית הספר היהודי בעכו אצל המורה יהושע מיוחס.

כבר בתחילה הסתבר ששטח החכירה היה גרוע - במשך כל השנה היו מי התהום בקרקע מליחים וגבוהים כך שלא ניתן היה לגדל בה שום דבר למעט צמחיית הפרא. לפיכך עסקו בני המשפחה בעבודות שונות בארץ.

התמונות הבאות מתעדות את התקופה שבין 1918, כאשר המשפחה חיה עדיין בקנדה, לבין שנת 1924, לאחר עליית המשפחה לארץ.

1. 1918, אהרון קוקוי בעבודה עם מקצרה רתומה לשני סוסים

2. 1920, משפחת קוקוי בהרכב מלא בוויניפג, קנדה: 1 ו-2 - ההורים, אשר ועתיל, 3 - שאול, 4 - לאה, 5 - מאיר, 6 - אהרון, 7 - טובה, 8 - ציפורה, 9 - מרים, 10 - טוביה, 11 - נוח

3. 19 ביולי 1919, בעת מצעד בוויניפג לכבוד הצהרת בלפור - לאה רוכבת בראש המצעד ומניפה דגל כחול-לבן

4. 1919, שאול גורר מעגילה לעיבוד הקרקע

5. 1919, מכונה לאיסוף חציר (פיק-אפ) נגררת סוסים בשדות משפחת קוקוי

6. עגלות להובלת חיטה נגררות סוסים

7. 1919, רכבת של קרוניות להובלת התבואה בשדות קוקוי

8. יולי 1919, קבוצת העובדים של משפחת קוקוי בקנדה

9. 1920, בוויניפג, שלוש הבנות הצעירות במשפחת קוקוי על חמור לבן. מימין: טובה, ציפורה, מרים

10. 1920, מאיר קוקוי בדרכו לארץ ישראל (מועסק כמכונאי של חברת "קהילת ציון")

11. מאיר קוקוי הגיע בשנת 1920 למושב בלפוריה במטרה להדריך את חברי המושב במיכון חקלאי. שנתיים אחר כך מגיעה המשפחה לארץ. בתצלום, משנת 1922, רואים את הילדים מרים ונוח במושב בלפוריה (אין לנו זיהוי למבוגרים)