רווח נקי: איך לחסוך כסף, חשמל וזיהום אוויר
לא צריך להיות מומחה בכלכלה כדי להבין שחיסכון בחשמל שווה חיסכון בכסף, אבל יש גם בונוסים: כשצורכים פחות חשמל גם הייצור והזיהום פוחתים, הביקושים פוחתים - ועימם הצורך להקים עוד תחנות פחמיות מזהמות. מדריך: כך תחסכו בהוצאות החשמל, ועל הדרך תשמרו על כדור הארץ
עושים כביסה מייבשים ויהי אור שנעשה תה? 
עוברים לסלון מים, מים חם, קר 

"להיות ירוק זה עניין לעשירים", אמר לי ידיד שפגשתי במרכול. "תראה את כל האוכל האורגני הזה, וחומרי הניקוי האקולוגיים, והנורות המצחיקות האלה... אין לי כסף בשביל זה...". 

 

ספק אם הוא היה מאזין להסבר המפורט שלי כשהוא בוחן בעיון את החשבון הצר והארוך שקיבל מהקופאית. בשורה התחתונה המיידית - קשה להתווכח עם הטענות

שלו. מוצרים ידידותיים לסביבה לפעמים - לרוב אפילו - יקרים מהמוצרים "הרגילים". הדבר קשור בתהליכי הייצור שלהם, הגידול תחת הפיקוח המחמיר וחומרי הגלם. אבל בטווח הארוך, להיות ירוק פשוט משתלם; גם לכיס וגם לעולם. קחו את השימוש בחשמל למשל.

 

גם כיום, תחת עול של משבר כלכלי דוחק, כשיותר ויותר אנשים מסתכלים על העולם מתוך "החור של הגרוש", לא צריך להיות מומחה בכלכלה כדי להבין שחיסכון בחשמל שווה חיסכון בכסף; שימוש בפחות חשמל משאיר בכיס יותר כסף בסוף החודש. לא פלא שחברת החשמל אימצה לה את הסיסמא הזו לקמפיין בנושא.

 

אבל חיסכון בחשמל הוא הרבה יותר מסך כל החשבונות. משק החשמל הישראלי מסוגל לייצר כיום כ-11 אלף מגהוואט, אך קצב הצריכה גדל ב-600 מגהוואט בכל שנה. המשמעות היא שמדינת ישראל צריכה עוד ועוד חשמל, וכדי להדביק את הביקוש יהיה צורך להקים תחנות כוח. הזולות והמהירות ביותר להקמה הן דווקא המזהמות ביותר - תחנות כוח פחמיות.

 

חיסכון בחשמל, לעומת זאת, לא עולה דבר. זה אולי לא נוח לשנות הרגלים, אבל אם מדינת ישראל תקטין את הביקושים שלה לחשמל, אפשר שניתן יהיה לדחות את הצורך המיידי בהקמת תחנות פחמיות נוספת. אולי זה ההסבר שהייתי צריך לתת לידיד במרכול, כי גם הוא היה מבין איך חיסכון בחשמל ישאיר לו יותר כסף בכיס, ויותר אוויר נקי לנשום.

 

אז לקחנו מחשבון ועשינו כמה חשבונות שמראים בבירור איך לחסוך בחשמל טוב גם לכיס וגם לסביבה. בבסיס החישוב עומד הנתון הבא: עלות קילוואט שעה בודד, כולל מע"מ, היא 54.5 אגורות לשעה. נשמע לא הרבה, אבל כשצורכים הרבה, משלמים בהתאם - גם בסוף החודש, וגם בכלל.

 

עוד על חיסכון בחשמל:

 

 

עושים כביסה

קנאת סופרים מרבה חוכמה, והתחרות הבלתי נגמרת בשוק חומרי הניקוי הביאה למצב בו האבקות, הכדוריות או הג'ל החביבות כבר לא מצריכים מים חמים או אופציה של קדם-כביסה למשל. ויתור על אופציית ה-pre-wash תניב חיסכון של 15-25 אחוז בחשמל, שהם 21-35 אגורות לפעולה. הכפילו במספר ההפעלות בחודש ותקבלו את החיסכון בשקלים.

 

מכונת כביסה צורכת שלושה קוט"ש לפעולה. כביסה בטמפרטורה של 60 מעלות במקום 95 תניב חיסכון חשמל של 30-40 אחוז, שהם כ-40-54 אגורות לפעולה. אם אתם מפעילים מכונת כביסה כל יום מדובר ב-12-16 שקלים בחודש.

 

הפעלת המכונה בקיבולת מלאה במקום שתי הפעלות עם מחצית הקיבולת, ושימוש בתוכנית חסכונית, תחסוך בין 30-45 אחוז בחשמל. מדובר בחיסכון של בין 1.5ל-2.4 קילוואט שעה, שהם 66 אגורות עד שקל ויותר. חשבו על זה בפעם הבאה שאתם מפעילים מכונה חצי מלאה.

 

חזור למעלה
מייבשים

מייבש כביסה הוא אחד מצרכני החשמל הכבדים בבית. הפחתת השימוש בו עשויה לחסוך לא מעט חשמל. ידיד, אב לשלושה, סיפר לי איך עם טיפה מחשבה, וניצול של כל טיפת שמש במרפסת, הוא מצליח להימנע כמעט כליל משימוש במייבש, גם בחורף. מדובר ב-100 אחוז חיסכון, בחשמל וגם בכסף.

 

טיפ חשוב שהוא סיפק לי בעניין הזה: גם אם הכביסה לא התייבשה לגמרי על החבל (או המייבש במרפסת), ויש כבר עוד מכונה רטובה מוכנה לייבוש, עדיף להכניס את הכביסה הלחה למייבש החשמלי, ואת הרטובה לתלות - ולא ההיפך.

 

אם כבר החלטתם ללכת על אופציית הייבוש החשמלי, דעו שייבוש כביסה שנסחטה במהירות גבוהה של 1,000 סיבובים לדקה, צורכת פחות חשמל מזו שנסחטה ב-400. מצד שני, אין הבדל בצריכת החשמל של מכונת הכביסה בין שתי הברירות הללו. במייבש לעומת זאת, ההבדל הוא של כ-40 אחוז, 1.2 קילוואט שעה שהם 56 אגורות להפעלה. 10 הפעלות בחודש הן 5.6 שקלים למשל.

 

חזור למעלה
ויהי אור

על פי נתוני חברת חשמל, זמן התאורה החודשי לנורה אחת מגיע לכ-150 שעות, וכשהבית מואר בנורות ליבון שצורכות 100 וואט שעה, מדובר בכ-8 שקלים בחודש לנורה. עכשיו תעשו חשבון - כמה נורות יש לכם בבית?

 

העצה הראשונה היא לכבות את האור כשאין בו צורך. החיסכון המיידי הוא 5.5 אגורות לנורה אחת לשעה. חשבו כמה פעמים בחודש שכחתם את האור דולק, ועשו את החשבון לבד.

 

הצעה השניה היא החלפת נורת הליבון הרגילה בנורה חסכונית - נורה פלואורסצנטית הצורכת 13-30 וואט, אך נותנות את אותה תפוקת אור. נכון, הנורות הללו יקרות יותר, אך הן מחזירות את ההשקעה תוך חצי שנה, ואורך החיים שלהן גדול פי 8 לפחות. מדובר בחיסכון משמעותי שנע בין 70-85 אחוז בצריכת החשמל לנורה. חדרי הילדים, מסדרון, אמבטיה, שירותים, חדר השינה, מטבח וסלון – כ-10 נורות - זה יכול להגיע לחיסכון של כ-60 שקלים בחודש.

 

חזור למעלה
שנעשה תה?

הפעלת קומקום חשמלי עם ליטר מים בתוכו צורכת חשמל בדומה לשעת עבודה של נורת ליבון – 100 וואט בממוצע. כמה פעמים יוצא לכם להפעיל את הקומקום שלא לצורך? כמה פעמים אתם מפעילים אותו שוב, כי התעכבתם בהכנת הקפה, והמים כבר לא חמים מספיק? בחברת החשמל עשו תחשיב וגילו שבבית ממוצע מפעילים את הקומקום 60 פעם בחודש - עלות של כ-3 שקלים.

 

כמה אתם שותים? כוס קפה שחור קלאסית, ללא ידית מכילה 160 מיליליטר; מאג מכיל בין 250 ל-300 מיליליטר. כמה פעמים הרתחתם קומקום מלא בשביל שתי כוסות? הרי ברור לכם שקומקום חצי ריק ירתח מהר יותר, ויחסוך חשמל, נכון?

 

על פי אותו עיקרון של התאמה, אפשר לחסוך בחשמל גם עם העוגה שליד הקפה. אין הצדקה - לא כלכלית ולא סביבתית - להפעיל תנור אפייה כדי לחמם שני רוגלעך או בורקסים. בשביל זה יש טוסטר-אובן או מיקרוגל. כמה חשמל חוסכים? כ-40 אחוז שהם כ-20 אגורות בהפעלה.

 

חזור למעלה
עוברים לסלון

פעם היה ערוץ 1 וטלוויזיות שחור לבן. היום יש המון ערוצים (לא תמיד יש מה לראות) וסוגים שונים של טלוויזיות. הפריחה בשוק מכשירי הטלוויזיה הגדולים הביאה עימה גם שינויים בצריכת החשמל בתחום הזה.

 

הטלוויזיות ה"רגילות" עדיין איתנו, אך יש גם מסכי LCD ומסכי פלזמה. מסך מסוג LCD הוא החסכוני ביותר מבין כולם וצורך בין 40 ל-210 וואט שעה. מקלט טלוויזיה "רגיל" (CRT) יצרוך בין 60ל-270 וואט שעה (אבל רובם לא מגיעים בגדלים שהמסכים האחרים יכולים להציע). זללנית החשמל היא טלוויזיה בטכנולוגיית פלזמה - בין 300 ל-770 וואט שעה. אגב, במדינות האיחוד האירופי נכנסו לאחרונה לתוקף תקנים שמטרתם לדחוק החוצה מהשוק מכשירים בעלי נצילות אנרגטית נמוכה - זללני חשמל בקיצור.

 

אחרי שנגמר הסרט מכבים את הטלוויזיה. רבים מאיתנו נוטים לכבות את המכשיר עם השלט-רחוק - כלומר להפעיל אופציית סטנד-ביי. במצב זה, המכשיר אינו פועל - אבל גם אינו כבוי לגמרי. מצב זה נועד לאפשר הפעלה קלה ומהירה בפעם הבאה. על פי נתונים אירופים ואמריקאים, הנורות האדומות והשעונים הירקרקים שנותרים דלוקים בלילה בבית אחראים ל-3 עד 5 אחוזים מצריכת החשמל הביתית.

 

קחו עצה: טלוויזיות, ממירים ומכשירים אחרים כמו DVD, אפשר לחבר יחד למפצל עם מפסק הפעלה, ולכבות את כולם - ממש לנתקם מהזרם. היתרון הוא חיסכון בחשמל; החיסרון הוא שצריך לכוון שוב ושוב את השעון (מישהו יודע איך עושים את זה?)

 

ומה עם המחשב: כאן, האפשרות להשאירו דולק ובמצב סטנד-ביי משמעותית יותר, משום שהפעלה מחדש שלו אכן גוזלת יותר זמן. הצעה היא להפעיל במחשב תוכנת חיסכון בחשמל, שמנתקת את הזרם מרכיבים לא פעילים, וגם להקפיד לכבות את המסך - לא לסמוך על תוכנת שומר המסך (שאולי שומרת על המסך, אבל צורכת חשמל).

 

חזור למעלה
מים, מים

נוכח משבר המים ממליצה רשות המים להתקלח ארבע דקות. המלצה זו אכן יכולה לחסוך הרבה מים - אך גם לא מעט חשמל. על פי נתוני חברת החשמל, ממוצע הצריכה השנתי של דוד חשמל הוא סביב 7,700 קילוואט בשנה; עלות הפעלה של דוד ("בוילר") ממוצע לשעה היא כשקל וחצי. הממוצע מדבר על הפעלה ביתית של יותר מ-7 שעות ליום, שהם כ-350 שקל בחודש. חור רציני בכיס. אבל אם גוף החימום תקין ואין הרבה אבנית, בשביל חמש דקות מקלחת יספיקו ב-10 עד 20 דקות של הפעלה. אז חסכו במים וגם בחשמל - זה משתלם.

 

ויסות טמפרטורת המים ל-60 מעלות עשויה להפחית את צריכת החשמל ולהאריך את חיי גוף החימום. הפעלת הדוד סמוך לזמן השימוש מונעת מהמים להתקרר - ומקצרת את זמן החימום. התקנת טיימר תאפשר תכנון מראש של מועד השימוש ואת פרק הזמן שלו ושיא החיסכון הוא כמובן דוד שמש - כי היא לא גובה חשבון חודשי.

 

חזור למעלה
חם, קר

בכתבה קודמת המלצנו על המזגן כמכשיר החימום הביתי היעיל ביותר. הבעיה היא שהוא עדיין זללן החשמל הגדול ביותר בבית. כשקברניטי משק החשמל מדברים על ביקושי שיא ו"פיקים" - הם מדברים בעיקר על המזגנים שמקררים בימים לוהטים במיוחד בקיץ, והחימום בימים הבודדים בחורף שבהם צונחת הטמפרטורה לרמות שמצחיקות כל אירופי ממוצע.

 

אם עד עכשיו דיברנו על חיסכון של אגורות או שקלים בודדים - עכשיו הגענו למנה העיקרית. נורות או מכונות כביסה לא ישנו באמת את אופיו של משק החשמל הישראלי. אבל הפעלה נבונה של המזגנים, ושינוי הרגלים, עשוי לייתר את הצורך בהקמת תחנות חשמל פחמיות בעתיד הקרוב, ולמנוע זיהום אוויר ופליטת גזי חממה.

 

שעת עבודה של מזגן מפוצל או מיני-מרכזי נעה בין 0.8 ל-4.9 קילוואט שעה - תלוי בסוג המזגן ובדירוג האנרגטי שלו. בשקלים - החל מ-44 אגורות ועד 2.64 שקלים לשעה. הפעלת המזגן במשך חמש שעות ביום עשויה להגיע לעלות חודשית שתנוע בין 66 שקלים ל-735 שקלים. אם שאלתם איך הגעתם לחשבון חשמל של 1,400 שקל - חשבו על המזגן ותקבלו את התשובה.

 

עכשיו שאלו את עצמכם: האם המזגן מחמם את כל הבית או רק את האזור שבו אתם נמצאים? היכולת לשלוט על ויסות הטמפרטורה בכל חדר מאפשרת גם כיבוי. כדאי להשתמש בה.

 

גם במזגן "רגיל" אפשר לחסוך: כל מעלה מוסיפה 5 אחוזים בצריכת החשמל ולכן כדאי לקבל את המלצת חברת החשמל ל-- 20 עד 24 מעלות צלסיוס. במזגן שההספק שלו 2.5 קילוואט שעה, כל מעלה - בחימום או בקירור - שווה 6 אגורות לשעה, ו-35 שקלים בחודש. לא חבל?

 

ככל שהבית מבודד יותר כך יהיה מיזוג האוויר או החימום יעיל יותר, ויצרוך פחות חשמל. צמצום המרחב הממוזג באמצעות סגירת דלתות תמנע את הצורך להעלות את הטמפרטורה במזגן בחורף, או להורידה בקיץ (תוך שאתם מפטירים - זה לא מקרר בכלל).

 

חזור למעלה
    קישורים ממומנים
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה רווח נקי: איך לחסוך כסף, חשמל וזיהום אוויר
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    איך לשמור על הירוק
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    לא באמת ירוקה. נורת ליבון
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    עדיף לייבש בשמש. גם בהוואנה כבר הבינו
    צילום: רוייטרס
    60 פעם בחודש. 3 שקלים
    צילום: שאול גולן
    הזללן הגדול ביותר. יכול להגיע ל-2.5 שקל לשעה
    צילום: שאול גולן
    ynet ספיישל