חאתמי: אתמודד מול אחמדי-נג'אד בבחירות ביוני

נשיא איראן לשעבר, מוחמד חאתמי, הכריז הערב (יום א') באופן רשמי כי יתמודד בבחירות לנשיאות איראן שייערכו ב-12 יוני. רבים באיראן רואים במנהיג המחנה הרפורמיסטי כמועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר לנצח את המנהיג השמרני אחמדי-נג'אד.

"אני מודיע שאקח חלק רציני בבחירות כמתמודד", אמר חאתמי בכינוס של תומכי המחנה הרפורמיסטי. בשבועות האחרונים התבטא מספר פעמים בנוגע לאפשרות כי יתמודד והוא התלבט במשך זמן רב האם להציג את מועמדותו או לא. ככל הנראה, בעקבות הודעתו של חאתמי יודיעו בכירים נוספים באיראן על כוונתם להתמודד מולו.

אחד מהם הוא ראש עיריית טהרן, מוחמד-באקר קאליבף, הנחשב לשמרן בעל עמדות מתונות יותר מאלה של אחמדי-נג'אד. קאליבף ששירת בעבר כמפקד חיל האוויר במשמרות המהפכה נחשב ליריב פוליטי מרכזי של אחמדי-נג'אד. בהתמודדות הקודמת ביניהם בבחירות ב-2005 בהן ניצח אחמדי-נג'אד, בעוד שהוא הגיע למקום הרביעי.

חסרונו העיקרי של קאליבף נובע מהעובדה שבסיס הכוח שלו מתרכז בעיקר בעיר הבירה טהרן, אותה הוא מנהל בהצלחה יתרה, ומתקשה להגיע לקהלים באזורים מרוחקים. כל המועמדים לנשיאות באיראן צריכים לקבל את אישור מועצת שומרי החוקה. גוף זה מורכב מאנשי דת הממונים על ידי המנהיג העליון, האיתוללה עלי חמינאי, ותפקידם לבדוק שהמועמדים לנשיאות נאמנים לחוקתה של איראן ולאסלאם.

במחנה הרפורמיסטי טוענים כי זהו למעשה "מכשיר סינון" בידי המנהיג העליון חמינאי, התומך בזרם השמרני, כדי לפסול מועמדים רפורמיסטים. עוזרו הקרוב, עלי אבטחי, אמר בשבוע שעבר כי מנהיג המחנה הרפורמיסטי מקווה לזכות בקולותיהם של מצביעים רבים, הלהוטים לשים קץ לבידודה של הרפובליקה האיסלאמית על-ידי המערב.

בעקבות הודעתו של חאתמי צפוי לפרוש מן המרוץ בכיר רפורימיסטי אחר, מהדי כָּרוּבּי, שהודיע מוקדם יותר על התמודדותו לנשיאות, שסיכויו להיבחר היו נמוכים מלכתחילה.

בתקופתו של חאתמי כנשיא, השנים 1997 ל-2005, חלה הפשרה ביחסים בין איראן למערב - אך ההפשרה ההיא הפסיקה לאחר כניסתו לתפקיד של מחמוד אחמדי-נג'אד, הנשיא הנוכחי. בשבוע שעבר אמר עוזרו של אחמדי-נג'אד כי גם הוא מעוניין להתמודד על כהונה חדשה בת ארבע שנים.

מתנגדיו של אחמדי-נג'אד טוענים כי נאומיו מלאי הלהט נגד המערב החריפו את המחלוקת בין הרפובליקה האיסלאמית לקהילה הבינלאומית סביב תוכניתה הגרעינית של איראן. הם גם מאשימים כי מדיניותו הכלכלית הכושלת גרמה לעליית שיעור האינפלציה במדינה ופגיעה ברווחים מנפט.