שתף קטע נבחר

ירידת מחירים טובה לצרכנים. האומנם?

הירידה במדד המחירים לצרכן בחודש ינואר מיטיבה, לכאורה, עם הכיס הקטן, אך מדובר במראית עין בלבד - זהו סממן נוסף לדרכו של המשק הישראלי אל המיתון, ממנו יפגע בעיקר עמוד השדרה של הכלכלה - המעמד הבינוני

מדד ינואר הוא פרדוקס: טוב לפרט, רע למשק. לכאורה, מה כל כך רע במדד שלילי שמבטא ממוצע של ירידה במחירים לצרכן בשיעור של חצי אחוז? הבעיה של המשק היא בהפיכת התופעה למגמה - זו נמשכת כבר שלושה חודשים רצופים. אם לא תשתנה, 2009 תעמוד בסימן של אינפלציה כמעט אפסית אם לא שלילית, וזה לא טוב למשק ולחברה.

 

התרחיש אכן מביך ומבלבל, ולא רק את זקני הארץ שעדיין זוכרים בחלחלה את האינפלציה הפראית לפני 25 שנה. אז היא נסקה ליותר מ-300 אחוזים, כשהמחירים האמירו מבוקר לערב. אלמלא מנגנון תוספת היוקר, המשכורת מהחודש שעבר היתה מספיקה בחודש הבא רק לשבוע, וכעבור חודשיים בקושי ליום אחד.

 

בהשוואה לסיוט ההוא המשק של היום יציב ורגוע. שיעור האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים אפילו עמד על 3.3 אחוזים - מעט גבוה מיעד האינפלציה (3-2 אחוזים) שקבעו בעצה אחת הממשלה ובנק ישראל. משק ללא אינפלציה נמוכה אך מבוקרת לא מתפתח, ורמת החיים השואפת לעלות חוטפת מכה. אם המכה חוזרת, הכאבים לא יאחרו לבוא.

 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - המדחום של המשק - חזתה אתמול (א') כי המדד השלילי ברבעון האחרון כבר מדרדר את האינפלציה השנתית לחצי אחוז - מתחת ליעד - ואנחנו רק בראשית השנה. אין איתות דרמטי ומדאיג מהנתון הזה להאטה עד מיתון בקצב הצמיחה של המשק, ולתגובת שרשרת שלילית שתוביל לקיפאון עד הצטמקות המשק.

 

איך נראה משק מתכווץ? אם נחלש תזרים הכסף במזומן ואשראי - הדלקים של המגזר העסקי והיצרני - הם מפיקים פחות תוצרת, צריכים פחות עובדים ולכן מפטרים אלפים ורבבות. השוק מדלדל גם בגלל חסרון הכיס וכוח הקנייה הפוחת של הציבור. הכנסות הממשלה צונחות, ההוצאות דווקא עולות, והגירעון תופח לממדים של פשיטת רגל.

 

הנפגע העיקרי - עמוד השדרה החברתי

יצחקו כרגיל, כל הדרך אל הבנק, רק קומץ בעלי הנכסים ואורך הנשימה הפיננסי מהאלפיון העליון. אם כבר נפגעו, אז בשולי הנכסים. ידם עדיין משגת לממן את החגיגה הפרטית. המעמד הבינוני, עמוד השדרה החברתי, ישברו חסכונות עד שיישברו בעצמם. דווקא לחלשים סיכויי ההישרדות גבוהים יותר - הם כבר רגילים לחיות על פת לחם.

 

התרחיש הזה הוא פן נוסף של פרדוקס המדד השלילי, אשר מוביל לשאלה הקיומית - כמה זמן יכולות חברה ומדינה לסמוך על משענת הקנה הרצוץ הזה? אבל המסלול הזה של רכבת השדים איננו בלתי הפיך. המשבר הפעם איננו נובע ממחדל של קברניטי המדינה והמשק כמו לפני 25 שנה. הוא חלק מגלי ההדף של המשבר העולמי.

 

גורל המשק תלוי בהצלחת טיפולי השורש במחדלים שהיו מעבר לים. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התקשו להגדיר את משקל ההשפעה של המשבר העולמי על המדד השלילי. זה גם לא באג'נדה שלהם. מצד אחד הם מצביעים על מאפיינים עונתיים כמו הוזלת מחירי התוצרת החקלאית, הלבוש במחירי סוף העונה והנופש בחו"ל שלא נפוץ בחורף. מצד שני, ההשפעה החיצונית של הוזלת הדלק, הסחורות וחומרי הגלם בעולם והיחלשות הדולר.

 

אבל תוצאות הירידה מסתמנות כבר בביקושים לייצוא הישראלי, ועליית מחירי הנפט מראשית פברואר. גל הפיטורים הראשון הוליד צעדי חיסכון בשכר ובהוצאות התפעול גם בעסקים מרוויחים, שגררו צמצום גורף בצריכה הפרטית שאם לא ייבלם ואם הצריכה לא תקבל תמריץ להיפוך המגמה - זו תחילתה של תגובת השרשרת הבלתי רצויה.

 

הורדת הריבית בנק ישראל משתדלת לבלום את ההידרדרות לאינפלציה השלילית והשבתה לתחום היעד, אבל עד כה ללא תוצאות מבטיחות. תגובת הנגיד למדד השלילי יכולה להתבטא בהורדה של הריבית מאחוז לחצי אחוז. ומה אחרי החודש הבא? לפחות מאפס הוא כבר לא יכול להוריד ובארה"ב ויפן גם האפס לא עוזר בינתיים, ואפילו מזיק.

 

לפיכך, אין לצרכן הפרטי סיבה למסיבה כשהאינפלציה יורדת בעקבות ירידת הממוצע של המחירים בשוק. אין זה הזמן הנכון לבזבוזים. אבל גם צריכה מבוקרת וחסכונית איננה תרופה לטווח ארוך. התשובה צריכה להיות כזו של ממשלת חירום אחראית וחכמה אשר צופה פני עתיד אבל למיועדים להקים אותה לא בוער. אפילו תקציב ל-2009 עדיין אין, והם מבזבזים זמן יקר. קטטותיהם הקטנוניות מזכירות את מריבות קמצא ובר-קמצא שעל פי חז"ל בגללם חרבה ירושלים.

פורסם לראשונה 15/02/2009 22:53

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ירידה בכוח הקנייה
צילום: אבי חי
מומלצים