גדעון עזרא: הייתי נשאר במשרד להגנת הסביבה

השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא - עוד רגע השר לשעבר וח"כ מן המניין - אמר היום (ד') כי התאהב במשרד ולו היה מתאפשר הדבר היה מבקש להישאר לקדנציה נוספת.

"אני יכול לומר שזה משרד לא קל, יש פה לא מעט עבודה, אבל התייחסתי לעבודה במשרד זה באותה רצינות שבה התייחסתי לתפקידי בשירות הביטחון הכללי", אמר עזרא במסיבת עיתונאים לרגל סיכום כהונתו. הוא הוסיף ואמר כי בשלוש ורבע שנים שהוא בתפקיד הוא ניסה ככל יכולתו להניע מהלכים שיטיבו את ההגנה על הסביבה בישראל, אך הודה לא הצליח בכולם.

הסוף של שקיות ה"גופיה"?

אחד הנושאים ה"חמים" בתקופת כהונתו של עזרא במשרד להגנת הסביבה היה הניסיון להפחית את השימוש בשקיות פלסטיק בישראל. שתי הצעות חוק פרטיות שביקשו להתמודד עם הנושא קודמו בכנסת, ובמשרד הקפידו לכל אורך הדרך להדגיש כי גם השר שוקד על הצעה משלו.

רגע לפני שהוא עוזב את התפקיד גילה השר כי המשרד, בשיתוף מכון התקנים, מגבשים בימים אלה תקן חדש ומחייב לשקיות פלסטיק, שישים קץ לשקיות ה"גופיה" המרשרשות שמחולקות חינם במרכולים, וגורמות ליכלוך ברשות הרבים. התקן יביא לכך שכל השקיות בארץ יהיו עבות ועמידות יותר, וניתן יהיה לעשות בהן שימוש חוזר. המשרד לא יתיר יבוא או ייצור של שקיות אחרות - דקות או זולות יותר. במשרד מקווים שמהלכים נלווים מצד המרכולים והציבור יביאו להפחתה ניכרת במספר שקיות ה"גופיה" המחולקות לצרכנים.

נושא נוסף שהשר זוקף לזכותו הוא היטל ההטמנה - מנגנון שאמור להפחית את כמות הפסולת הנשלחת להטמנה בישראל. מדובר בתעריף שמוטל על הרשויות המקומיות עבור כל טונה אשפה שהם מבקשים להטמין באתרי הפסולת. עם השנים עולה גובה התעריף במטרה להכביד על הרשויות ולעודד אותן להעביר פחות פסולת להטמנה ויותר פסולת למיחזור.

עזרא אמר כי האתרים להטמנת פסולת בישראל הולכים ואוזלים, ומוכרחים להפחית את כמות הפסולת המוטמנת. לדבריו, המשרד מקדם חלופות שונות בנושא: הוא מעודד יוזמות מיחזור שונות, ומקדם תוכנית להפיכת פסולת ביתית ותעשייתית לחומר בערה (RDF). אך השר הודה כי לא יהיה מנוס בעתיד מהקמת משרפות - פיתרון שלדבריו מקובל מאוד במדינות אירופה אך ספג לביקורת בארץ בעבר והוא עודנו שנוי במחלוקת. 

הקמת מרשם - חוב מוסרי למפוני קטיף

לא רק הפסולת הביתית מטרידה את השר אלא גם פסולת הבניין, והנטיה של עבריינים להשליך אותה בצידי הדרכים ובאתרים פיראטיים. לשם כך הוקמה לאחרונה ביוזמת המשרד יחידה מיוחדת - יהלום - שמטרה מאבק בתופעה. ליחידה קובצו יוצאי יחידות קרביות בצה"ל והיא תבצע, בין היתר, עבודה מודיעינית כדי לסייע למשטרה הירוקה לתפוס את העבריינים.

במקביל פועל המשרד בשיתוף מינהל מקרקעי ישראל, למציאת אתרים נוספים להטמנה חוקית של פסולת בניין, ומקדם מהלכים שיביאו להפחתה בכריית מחצבים, ושימוש רב יותר בפסולת בניין ממוחזרת לצורכי תשתיות.

אך מול פאנל של עיתונאי סביבה ותיקים, לא נמלט עזרא מביקורת. בין היתר עלתה השאלה מדוע מצטייר המשרד כחלש ואינו מרתיע עברייני סביבה. עזרא הודה כי נושא זה הוא סוגיה שיש לפעול לחיזוקה. גם מנכ"ל משרדו, שי אביטל, אמר כי למרות המאמצים הרבים הנעשים בנושא - הרי שהדרך ליצירת אכיפה טובה והרתעה עודנה ארוכה.  

כדוגמא לחולשת המשרד עלתה הסוגיה הכאובה של זיהום הביוב באיילון, בירקון ובחופי תל אביב בשבועות האחרונים. השר נשאל כיצד קורה שבמשך חודש וחצי לא נמצא פיתרון לתקלה בצינור הביוב של אור יהודה, והגורמים האחראים ממשיכים להתווכח ביניהם. "אם זה היה תלוי בנו היו מטפלים כבר אתמול בצינור", אמר עזרא, "אבל אין לי את כל הסמכויות בנושא".

נושא נוסף, שעורר סערה, עלה סביב עמדת השר בנושא הקמת היישוב מרשם בחבל לכיש, עבור מפוני גוש קטיף. ארגוני הסביבה טענו שהקמת היישוב תפגע בשטחים פתוחים ובערכי טבע יחודיים, ושהיא ממילא מנוגדת למדיניות הרחבת יישובים קיימים.

תחילה תמך השר בעמדתם (והתנגד ליישוב) אך אז נמלך בדעתו והביע תמיכה בהקמת היישוב. עזרא הסביר כי חש שהקמת מרשם היא המעט שהמדינה יכולה לעשות עבור מפוני גוש קטיף - ועורר ביקורת חריפה וטענות כאילו נכנע ללחצים פוליטיים ומעל בתפקיד השר שאמור להגן על השטחים הפתוחים מפני פיתוח הרסני.