שתף קטע נבחר
צילום: jupiter

"אל תראי אותי ככה, אני כמעט התחתנתי"

שמעתי כבר את הביטוי הזה קודם לכן, מפיה של בחורה שאני מכירה. כששאלו אותה מה קורה איתה ענתה: "כמעט התחתנתי". נדמה שהתשובה הזו שמה אותה במקום טוב מול עצמה ומול השואל, כאילו נטלה כדור רגיעון. סטטוס חדש

פגשתי את נון בשוק אחרי שלא ראיתי אותו כמה שנים. הסתבר לי שמאז הוא הספיק לעבור לתל אביב ולחזור לירושלים. בתקופה שהיינו בקשר היה לו חלום לעבור לגור בתל אביב. הוא טען שבתל אביב קל למצוא עבודה בתחום שלו, קיטר על הירושלמיות הקרירות והסנוביות ובעיקר - שיבח את האלילות התל אביביות הזורמות, שלובשות גופיות ותו לא (לנו, הירושלמיות, פשוט קר).

 

יש לא מעט ירושלמים שבטוחים שכשיגיעו לתל אביב יתחילו לחיות באמת. לנוכח ההלצה של התל אביבים על כך שהדבר הכי מרגש בירושלים הוא השלט שמורה על יציאה לתל אביב שולפים הירושלמים את המשפט המתנצל: "בתל אביב חיים, בירושלים מבינים למה".

 

כן, אנחנו הירושלמים יש לנו משמעות לכל דבר, ואילו לכם יש את שדרות רוטשילד. איכשהו תמיד נראה שהחיים הם במקום אחר, כפי שתיארה תרצה אתר: "מערבה מכאן, יש דברים אחרים, מגדלים ציפורי ענק שעוני קוקייה מוזרים". אנשים מבקשים לעבור למקום אחר ולהשתנות. הם מאמינים שהשינוי החיצוני יחלחל פנימה ושההרגשה הריקנית הזאת תלך קיבינימט.

 

"חשבנו שאת תל אביבית!"

כמו שהומואים מזהים הומואים, ירושלמים מזהים ירושלמים. כך הייתי מזהה את נון גם אילו היה מחליק על רולר בליידס בחצאית טוטו ורודה בלב מצעד הגאווה בתל אביב. הוא ירושלמי. לא ניתן לברוח ממי שאתה. נסה לברוח מעצמך, ומישהו אחר כבר יזכיר לך או יחליט מי אתה. אנשים נוטים להדביק לך אישיות. לא פעם אנשים שפוגשים אותי לאחר שקראו את הטורים שלי ואומרים לי - "חשבנו שאת תל אביבית!". לא ברור מה הכוונה. אבל זה בדיוק מה שאמר לי נון כשפגש אותי בשוק. "את טיפוס תל אביבי". ושוב לא ידע להסביר מדוע.

 

שאלתי את נון איך היה להגשים את החלום ולעבור לתל אביב והאם באמת ניקרו בדרכו הזדמנויות לכבוש את ליבותיהן של נשים תל אביביות. נון, גבר נאה ורגיש, התפתל בתשובתו ואמר שהיו לו כמה הצלחות עם נשים. הוא סיכם ב"אל תראי אותי ככה, כמעט התחתנתי".

 

כך התברר לי שיש סטטוס נוסף על רווק, נשוי, גרוש, פרוד, אלמן - וכמעט חתן. שמעתי כבר את הביטוי הזה קודם לכן, מפיה של בחורה שאני מכירה. כששאלו אותה מה קורה איתה ענתה: "כמעט התחתנתי". נדמה שהתשובה הזו שמה אותה במקום טוב מול עצמה ומול השואל, כאילו נטלה כדור רגיעון.

 

ומהו בעצם סטטוס "כמעט התחתן"? יצא עם מישהי, רגילה או לחוצת חתונה, זה היה רציני או כמעט רציני, חשבו לעבור לגור יחד או שכמעט עברו, הבחורה גלשה שעות באתר של "מתחתנים", הם דיברו על חתונה וכמעט התחתנו, אבל לא.

 

הסטטוס "כמעט התחתנתי" מקנה לאומרו חסינות ואפשרות להיחשב נורמטיבי. הוא לא נישא אבל כמעט, המשמעות היא שהוא בר-חיתון. זו מעין חותמת הכשר שאומרת - רווק נורמלי, שרק כדברי הרב בונו "עדיין לא מצאתי את מה שאני מחפש", ייתכן משום שאני עסוק בהגדרות חיצוניות ובמחשבה על מה החברה חושבת עליי.

 

גלגל הצלה שמשיב אותך לחיק הנורמליוּת

חשוב לנו מה חושבים עלינו. בעיקר רווקים ורווקות בארץ שחלקם (לא אתם חלילה) סובלים מרגשי נחיתות. הם חייבים הסברים בשלוף לדודה מאמריקה, לסבא שמחכה עם הירושה, "נו מה עם הנכד?" ולהורים. חתונה, אפילו בכמעט, היא גלגל הצלה שמשיב אותך לחיק הנורמליוּת. אם בישראל יש מיליון רווקים ורווקות, יש להם מיליון תירוצים מדוע לא נישאו. ורבים מהם עונים על הסטטוס "כמעט התחתנתי".

 

המילה "כמעט" היא מילת הפוטנציאל החביבה עליי. יש "כמעט טוב מאד" בבית הספר כציון, ויש "כמעט ושכחתי שלום" של קישקשתא. "כמעט התחתנתי" הוא מושג הקיים רק במוחם הקודח של רווקים לחוצים ומתנצלים. מעבר לזה אף אחד לא סופר את הכמעטים (באנגלית אומרים – almost doesn't count).

 

אנשים אוהבים הגדרות. בכל מפגש מישהו מנסה להדביק עלייך תווית שתכניס אותך למגירה מסוימת. יש אנשים ששואלים אותם מה הם עושים או מדוע הם רווקים והם מיד משיבים תשובה קצרה ועניינית. ויש אנשים שמתפתלים, ממציאים תירוצים, עושים פוטושופ לקורות החיים שלהם. לא נוח להם עם מי שהם.

 

לכולנו יש את החיים שכמעט חיינו. גם אני כמעט נישאתי לאיטלקי ועברתי לגור ברומא בדירה מדהימה שמשקיפה לקוליסאום וכמעט עשיתי קרחת. כמו נון שכמעט נישא לתל אביבית משוחררת. אבל רק כמעט.

 

כך שבמקום להתעסק במה חושבים עלינו ולתרץ את הרווקוּת ולהמציא סטטוס מופרך, אולי כדאי להמשיך לצאת עם עוד כמה נושאי התואר "כמעט נישאו". מי יודע, אולי אחד מהם יביא לחתונה אמיתית.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
היו כמה הזדמנויות
צילום: index open
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים