שתף קטע נבחר

את גפני לא לוחצים

משה גפני נכנס לתפקידו כיו"ר ועדת הכספים ומצהיר: "אף פעם לא הייתי חותמת גומי לשום דבר ואני לא מתכוון להיות. באוצר יודעים שאיתי זה לא ילך להם בקדנציה הזאת"

באוצר התפללו לשובו של היו"ר לשעבר ח"כ יעקב ליצמן, שכן ח"כ משה גפני, היו"ר החדש של ועדת הכספים, הוא חידה לגביהם. עם ליצמן יש להם ניסיון טוב, איתו הם בטוחים שכל מהלך שלהם יעבור חלק בכנסת. חשיבותו של ליצמן גברה משנדרשו פקידי האוצר להעביר את התקציב באפס זמן. ליצמן שידר שהמינוי בכיסו, ונתניהו לחץ עליו לצרף את סיעתו לקואליציה.

 

באוצר לא הביאו בחשבון את הפוליטיקה הנקמנית המסכסכת את הסיעה החרדית. סיעה זו מורכבת משתי מפלגות המטפחות יריבות היסטורית – אגודת ישראל החסידית ודגל התורה הליטאית. ליצמן מנהיג את הראשונה, גפני את השנייה. שניהם חמדו את כיסא היו"ר, וגפני בנה על תמיכתו של ח"כ מאיר פרוש מהמחנה האגודאי, המתעב את ליצמן על שהכשיל את מועמדותו לראשות העיר ירושלים.

 

פרוש לא אכזב. גפני נבחר לכספים וליצמן המושפל כמעט ניתק את הקשר הקואליציוני. נתניהו נדרש לחיזור עקשני ולחץ עליו להיות סגן שר הבריאות במעמד של שר, בהרעיפו על הסיעה יותר תפקידים מחמשת הח"כים שלה. משקיבל את המינוי, מיהר ליצמן להצהיר כי במעמדו החדש פקידי האוצר לא ילקקו אצלו דבש. גפני מבטיח לעזור לו, למען שלום הבית בסיעה.

 

באוצר עדיין מקווים איכשהו שהזמן והנסיבות יחברו אליהם את גפני, אך הוא מקדים להוציא להם את האוויר מהבלון הזה. "שום דבר לא יהיה מובן מאליו בוועדת הכספים בראשותי. שלא ינסו להתייחס אלי בתור שכזה, ושלא יקבלו כמובנת מאליה גם את התנהלות הוועדה", אומר גפני. המסר מכוון לראשי האוצר, לקראת סבב ההיכרות הרשמי איתם, שמתוכנן לימים הקרובים.

 

ראשי הוועדה לדורותיהם התמודדו עם האיום שיהפוך אותם ל"חותמת גומי של האוצר". איפה עומד גפני? "אף פעם לא הייתי חותמת גומי לשום דבר ואני לא מתכוון להיות. באוצר יודעים שאתי זה לא ילך להם בקדנציה הזאת. מהיכרותי אתם לא מהיום אני גם לא חושב שהם בונים על זה. אני מתכוון לעבוד עם האוצר כמו שעבדתי אתם בכל התחומים שבהם התעסקתי ב-20 שנותי בכנסת. שום דבר אצלי לא מובן מאליו, ולא אנהג אחרת מכפי שהתנהגתי עד כה".

 

אתה מתכוון להוביל ועדה לוחמת?

 

"אם יבקשו את האישור שלנו לעניינים שהוועדה ואני מתנגדים להם, לא תהיה להם ברירה אלא לשכנע אותנו בצדקתם. אין מציאות כזאת שבאוצר יקבלו החלטות ומאיתנו יבקשו אישורים אוטומטיים. ושלא תהיה כאן אי הבנה. אני ביחסים טובים אתם, ואני ידוע כמי שבוחן היטב כל דבר שבא לפניו. אם הוא נכון – מה טוב. אם לא – לפחות נבחן איך אפשר לשנות אותו. אם לא נצליח, זה לא יעבור. הידברות אני יודע לעשות טוב מאד".

 

גפני, בן 57, יליד תל-אביב, ותושב בני ברק, בוגר ישיבה מהישוב החדש, שקפץ ממנה לפוליטיקה. מ-1988 הוא בכנסת, כמעט ברצף. הוא נחשב לחריג במחנה החרדי, שהתמקד בחקיקה חילונית, חברתית וסביבתית. לפני עשור הוא עמד בראש ועדת הפנים והגנת הסביבה.

 

בכל שנותיו במשכן בלט כאחד הפעילים והמובילים בדיוני התקציב השנתי, מול האוצר ובכנסת. בקיאותו בפוליטיקה של הכלכלה הוא הערך המוסף שלו בתפקידו החדש.

 

"אני לוקח את התפקיד מאד ברצינות", אומר גפני. "המשבר הכלכלי הולך להיות הנושא המרכזי שישפיע על כל חיינו. אני מקווה שהוא לא יהיה ארוך, מין בועה של כסף שבא בקלות והלך בקלות. העניין האישי שלי במשבר הוא זניח. יש לי חסכונות רגילים ואפילו לא בדקתי אם וכמה הפסדתי. אני מקווה שלא יקרה שום לדבר לבנקים".

 

איזה אג'נדה אתה מביא לוועדה?

 

"אני מתכוון להיות יו"ר חברתי, אבל כזה שמתחשב גם במעמד הביניים ובאנשים במעמד גבוה יותר, כי צריך שהמשק יתנהל באופן כלכלי הכי טוב. הנושא החברתי צריך להיות נר לרגלינו. מדינה היא לא מפעל לייצור פחיות. מדינה היא קודם כל חברה, שצריכה להתנהל כמו משפחה. במצב קשה, אמנם צריך לסייע לבעלי ההון והמפעלים הגדולים שמספקים תעסוקה, אבל לא על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות שיישארו מאחור".

 

החלשים הם גם תלמידי הישיבות מהמגזר שלך?

 

"אני הולך להיות היו"ר של כולם. לדאוג גם לתלמידי הישיבות אבל לא באופן מיוחד. התכוונתי לכל המגזרים שפלטו עובדים לשוק. מובטלים מכל העבודות ובכל הגילים, שנפלטו פגועי כיס, נפש וכבוד. כשהמשק נמצא במיתון קשה הממשלה צריכה להזרים לו כספים, על מנת שימשיך לעבוד ולא יפסיק את הצריכה, אחרת ישקע לחלוטין. מה שעושים בעולם צריך לעשות גם אצלנו".

 

איך תתבטא הזרמת הכספים?

 

"יצטרכו להגדיל את התקציב אפילו במחיר הגדלת הגירעון".

 

איך תלך בין הטיפות אחרי שהגירעון כבר גדל ל-40 מיליארד שקלים?

 

"אני לא אלך בין הטיפות. לא אכפת לי להירטב".

 

אפשר בכלל להגדיל את הגירעון?

 

"אם יש גירעון אפשר לשבת ולא לעשות כלום, ואז המפעלים ייסגרו והאבטלה תגבר. אבל אסור לעשות את זה בשום פנים ואופן. צריך למצוא את כל הדרכים שבהן תקציב המדינה יכול לאפשר למשק לפעול, לסייע לבעלי המפעלים ולעודד הצריכה".

 

תתמוך גם בסיוע לטייקונים שהפסידו בשוק האג"ח?

 

"צריך לעזור להם אבל במידה. אני בעד לסייע למי שמייצרים מקומות עבודה, אבל זה לא חד משמעי, בתנאי שלא מפקירים גם את העובדים שנפגעו".

 

מה תעשה אם יביאו לאישורך תקציב שצריך לקצץ בו 10 מיליארד שקלים?

 

"נצטרך לשבת קודם עם אנשי האוצר כאנשים אחראים, ולראות איך אפשר למזער נזקים. דברים שמוכרחים לעשות נעשה, מה שאפשר למזער נמזער, ומה שניתן לדחות לטווח ארוך נדחה. מכל מקום, עקרונית אני נגד קיצוצים חדים שיכניסו את המשק למיתון יותר עמוק".

 

מה דעתך על כוונת האוצר להציע הקפאת שכר במגזר הציבורי?

 

"קשה להגיב בשליפה. זה מחייב שיקול דעת רציני כחלק ממדיניות כוללת. בקטע הזה מאוד חשובה הברית בין הממשלה לעופר עיני ושרגא ברוש. נכון שיש כאן ניגוד אינטרסים אבל בתשתית יש לכולם אינטרס אחד והוא שהמשק יצליח. אם יצליחו להתחבר לתשתית הזאת ולגשר על חילוקי הדעות אני אתמוך בהם, אבל ההחלטה תהיה של הוועדה".

 

אתה בעד המשך הפחתת המסים?

 

"עקרונית כן, אבל לא בטוח שזה אפשרי בגירעון כזה. אבל זה לא סותר את הכוונה לקדם את הצריכה. גם מדיניות נכונה צריכה להתבצע בעיתוי המתאים, ולא בתקופה של ירידה דרמטית בהכנסות מהמסים".

 

נתניהו ושטייניץ תומכים בהפחתת המסים. הם לא דיברו איתך?

 

"ראש הממשלה כבר דיבר אתי כמה פעמים. הוא ברך אותי ואמר שאחרי החג הוא מצפה שנתחיל לעבוד יחד. שטייניץ התבטא באותו סגנון. אנחנו חברים טובים מקודם ונצטרך לעבוד יחד ומהר".

 

מי הוא שר האוצר האמיתי, לפי התרשמותך?

 

"מוקדם וקשה לומר. צריך להמתין ולראות איך תתפתח ההיררכיה ביניהם. מה שברור הוא שראש הממשלה חייב להיות מעורב בכלכלה, והוא יהיה מעורב לחלוטין, כי מטבע הדברים זה מחויב המציאות".

 

שר התיירות סטס מיסז'ניקוב, כשהיה יו"ר ועדת הכספים, הציע שהוועדה תלווה בפועל את תהליך הכנת התקציב באוצר, אתה תומך בקו הזה?

 

"הרעיון מצוין. כך צריך להיות ואני אשתדל לפעול בכיוון הזה אפילו בסד הזמן של העברת התקציב הדו-שנתי. צריך שהוועדה תהיה מעורבת בתהליך, כי בדיון על התקציב בממשלה השרים שקועים בתקציבי משרדיהם. לא מעניין אותם מה קורה במשרדים האחרים ומתנהל סחר מכר בין השרים לבין האוצר. כשהתקציב מגיע לכנסת רק אז מתפתח הדיון הרציני שהיה צריך להתחיל הרבה קודם לכן ואילו התחיל קודם לכן, היה גם הרבה יותר קצר ובעיקר מוצלח. השאלה היא עד כמה האוצר יסכים בכלל למעורבות של הוועדה".

 

זה תלוי רק בך. אם אתה רוצה לתקן עיוותים ולחסוך את הוויכוחים בכנסת, אתה יכול לדרוש את המעורבות הזאת בתקיפות ולא לבקש בנימוס ולהיות תלוי בחסדם.

 

"הנימוק שלי יהיה שזה אינטרס הדדי שלהם ושלנו, כדי לחסוך זמן ולהעביר את התקציב מהר. לכן חשובה ההידברות המוקדמת במקום להסתבך בוויכוחים בוועדה ובמליאת הכנסת, ומוטב להגיע להסכמות מוקדם ככל האפשר במידה שניתן בכלל להגיע אליהן".

 

בלחץ הזה, איך תתמודד גם עם חוק ההסדרים?

 

"אני נלחם נגדו כבר מספר שנים עם חברי כנסת רבים. האוצר מנחית עלינו חוק שרובו רפורמות מבניות במשק ללא קשר ישיר לתקציב. על הרפורמות ראוי לדון בנפרד בוועדות המתאימות ובהליך הרגיל ולא בהליך החפוז שמכביד עלינו הפעם פי כמה. אסכים להעביר רק חוק הסדרים מצומצם הדרוש לאישור התקציב, בלי כל הטרמפיסטים. אני אלחם נגד חוק הסדרים רחב ולא אהיה יחיד בחזית הזאת, נגד ההליך הלא ראוי והאנטי-דמוקרטי".

 

הוועדה בראשותך תהיה גוף יוזם ומוביל או רק מגיב?

 

"תהיה מצדי הרבה מאוד יוזמה. ועדת הכספים היא תמונת ראי של נבחרי הציבור מרוב המפלגות והמגזרים. אם תהיה מובילה יהיה קל יותר לראש הממשלה ולשר האוצר. אני רק מקווה שלפחות בהעברת התקציב הדו-שנתי הם לא יתפתו לנקוט במהלכים שינטרלו את הוועדה וינחיתו עליה תכתיבים בתירוץ של הזמן הקצר".

 

איך תגיב אם ינחיתו?

 

"אני מקווה שזה לא יקרה. יש לי קווים אדומים. נראה אותם מנסים להכתיב לנו מהלכים אנטי חברתיים בגלל אילוצים הכלכליים, שבגללם שכבות שלמות לא יוכלו להתקיים".

 

ואם ילחצו אותך?

 

"שילחצו. הם לא יהיו הראשונים ולא האחרונים. עד כה לא הצליחו ואני מקווה שלא יצליחו גם להבא. וחוץ מזה, מהשיחות שניהלתי עם ראש הממשלה ושר האוצר הבנתי שזה לא הולך להיות הכיוון שלהם בכלל".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: גיל יוחנן
משה גפני. לא ילקקו אצלו דבש
צילום: גיל יוחנן
על שטייניץ - אנחנו חברים מקודם
צילום: דודי ועקנין
מומלצים