משיבים מלחמה: רופאים נגד הורים שלא מחסנים
אינטרנט, שמועות, קונספירציות וחשש מאוטיזם — הם שגורמים ליותר ויותר ישראלים להימנע מחיסון ילדיהם. עכשיו יוצאים רופאי הילדים למאבק מאורגן בתופעה ומסבירים למה החיסונים הכרחיים. "הורה שלא מחסן את ילדו זורק אותו בחזרה לימי הביניים"
רופאי הילדים בישראל מתכוננים למלחמה. לא מלחמה מהסוג שהם אמונים עליו בדרך כלל, בחיידקים אלימים או בנגיפים עונתיים, אלא מלחמה אחרת, קשה לא פחות. מאבק בבורות הציבורית, לטענתם, בנושא ההשפעות הבריאותיות של החיסונים, בהורים שאינם מחסנים את ילדיהם ובעיקר באלה המובילים את תנועת ההתנגדות לחיסונים ומציעים אלטרנטיבות "טבעיות" לחיסונים, המכונים בפיהם "שרלטנים."
במשך שנים, אומרים רופאי הילדים, הם עקבו בדאגה אחר התופעה המתרחבת: צפו בכיסי ההתנגדות לחיסונים ההולכים ומתפשטים ומגיעים גם לשכבות המבוססות ביותר ולשכונות היוקרה; ראו איך תרופות הומיאופתיות שיעילותן מוטלת בספק תופסות את מקומו של החיסון המסורתי בטיפות החלב. עכשיו החליטו שהגיע הזמן להוריד את הכפפות ולהילחם במה שהם מכנים "תופעה מסוכנת ומטרידה."
מחלות מסכנות חיים
השבוע ישיק משרד הבריאות בשיתוף איגוד רופאי הילדים את הקמפיין הלאומי הראשון לעידוד חיסונים. המטרה: להעלות את המודעות לתרומתם החשובה של החיסונים לבריאות הציבור, ולהפיג את החששות הרווחים באשר לנזקים הבריאותיים הפוטנציאליים של החיסונים האלה.
"התנועה האנטי-חיסונית היא תנועה קשה," מודה פרופ' מתי ברקוביץ,' מנהל היחידה לפרמקולוגיה קלינית וטוקסיקולוגיה בביה"ח אסף הרופא ויו"ר האיגוד לרפואת ילדים. "עד היום, לצערנו, ראינו אותה מככבת בפורומים רבים. אף אחד מאיתנו לא הגיב, אף אחד לא ענה, לא הסביר שהם טועים. עכשיו שינינו פאזה, אנחנו רוצים להגיב וליזום."
עד כמה התופעה של התנגדות לחיסונים באמת מסוכנת?
"צריך להדגיש: המחלות האלה מסכנות חיים, ורובן ככולן כרוכות בסיבוכים ובאשפוזים מיותרים. הציבור סבור בטעות שעידן המחלות הזיהומיות הקשות חלף מהעולם," אומר פרופ' אלי סומך, ראש חטיבת הילדים בבית החולים וולפסון ויו"ר החוג למחלות זיהומיות בילדים. "היום אין אמנם אבעבועות שחורות, אבל יש מחלות אחרות, שהן מסוכנות וקטלניות לא פחות. יש תמותה משעלת, מחצבת, יש ילדים שמאושפזים עם סיבוכים קשים של אבעבועות רוח, יש סיבוכים מסכני חיים של תחלואה בדלקת כבד נגיפית - שחמת הכבד, אפילו סרטן. אמהות שלא יודעות שהן נשאיות מעבירות את המחלה לתינוק בזמן הלידה וגוזרות את דינו להפוך לחולה כרוני מגיל אפס. אלה שלא מחסנים את ילדיהם במטרה להגן עליהם, עושים בדיוק את ההפך".
חיסון מחליש את המערכת החיסונית? צילום: index open
החצבת חוזרת
יחסי הציבור הגרועים של החיסונים צברו בעשור האחרון תאוצה אדירה. מה שהתחיל בתור גל שמועות ותיאוריות קונספירציה על הסתרה של תופעות לוואי מסוכנות וקטלניות הפך בשנים האחרונות לאופנה רווחת, בעיקר בקרב מגזרים מסוימים, בהם השכבות המבוססות והמגזר החרדי, שנמצאים למרבה הפליאה בשני קצוות שונים של הסקאלה.
סקר שהוצג השבוע בכינוס האחים והאחיות השנתי גילה כי 73 אחוז מההורים בתל אביב שאינם מחסנים את ילדיהם הם ממעמד סוציואקונומי גבוה, מרביתם מוותרים על החיסון מ"סיבות אידאולוגיות." בקרב השכבות הנמוכות, מרבית ההורים שלא מחסנים עושים זאת מסיבות שונות לגמרי, חלקם מתוך הזנחה.
הדעות לגבי מספר המתחסנים בישראל חלוקות. לטענת משרד הבריאות שיעור המתחסנים בישראל יציב, ומגיע ליותר מ90- אחוזים. המציאות, לעומת זאת, מעידה שהנתונים כנראה שונים. יותר ויותר מחלות שלא נראו כבר שנים בישראל גורמות לתחלואה בהיקפים נרחבים, בהן שעלת וחצבת.
מסקר שערכה לפני חצי שנה ההסתדרות הרפואית עולה כי שיעור ההורים המחסנים את ילדיהם באופן מלא עד גיל שלוש עומד על 86 אחוז בלבד. רק 80 אחוז מההורים שנחשפו לטענות בתקשורת נגד מתן חיסונים לילדים מאמינים להמלצות הרופאים לגבי חשיבות החיסונים. 78 אחוז אמנם מאמינים שיתרונות החיסונים עולים על חסרונותיהם, אבל כמעט מחצית מההורים סבורים שחיסונים עלולים להזיק לילד, ו17- אחוז מודים שהיססו אם לחסן את ילדיהם או לא.
הספקות הללו מקבלים ביטוי בשטח. לפני שנה התרחשה בישראל התפרצות נרחבת של מחלת החצבת, שהחלה בשכונות החרדיות הלא מחוסנות בירושלים והתפשטה לאזורים נוספים בארץ, בהם טבריה, בני ברק ועוד. באזור ירושלים נדבקו במחלה מעל אלף איש, מרביתם ילדים. 70 אחוז מהילדים היו בני פחות מ.15- רוב החולים לא היו מחוסנים.
בעקבות התפרצות החצבת חוסנו אלפי ילדים ומבוגרים נגד המחלה, אולם על פי הערכות משרד הבריאות עדיין קיימים כיסי אוכלוסייה לא מחוסנים באזור הבירה. במקומות אלה, חוששים במשרד, תפרוץ בעתיד המגיפה הבאה. "ילד לא מחוסן שהולך לגן שבו כל הילדים חוסנו נהנה מ'חסינות העדר,' אפקט החסינות הכללי, ששומר עליו מפני מחלות," אומר ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר איתמר גרוטו. "הבעיה היא עם גנים שבהם חצי או רוב הילדים לא מחוסנים. יש עדיין אזורים שבהם רמת החסינות היא 50 אחוז ופחות, ושם מתחילה הבעיה."
מאות אישפוזים בשנה
בשבוע שעבר נחשף ב"ידיעות אחרונות" סיפורה של פעוטה בת שלוש שלא חוסנה נגד אבעבועות רוח וכתוצאה מהמחלה חדר לגופה דרך אחת השלפוחיות החיידק הטורף סטרפטוקוקוס .A מצב כזה עלול להסתיים במוות בתוך שעות ספורות. למרבה המזל, זיהוי מהיר של מצבה וניתוח דחוף שבוצע בה בביה"ח העמק הצילו את חייה.
"מדי שנה יש מאות אשפוזים בשנה של ילדים בגלל סיבוכים של אבעבועות רוח, בהם זיהומים משניים של העור והעצמות וחדירה דרך האבעבועות של חיידקים אלימים שגורמים לתמותה בתוך שעות," אומר פרופ' סומך. "גם מחלות אחרות שיש נגדן חיסונים יעילים שבות ומכות. יש היום מאות ילדים שחולים בשעלת, מחלה שמתבטאת בהתקפי שיעול קשים עד חנק, שנמשכים לפעמים חודשים וגורמים לדלקת ריאות קשה שעלולה לביא לאשפוז בטיפול נמרץ ולמוות. לא מזמן הייתה תינוקת שנפטרה מהמחלה."
אי החיסון מסכן בעיקר ילדים?
"הסכנה מאי החיסון נמשכת כל החיים, היא לא מסתיימת בגיל הילדות. גם אם הילדים האלה מצליחים לעבור אותו בשלום, יש סיכוי גדול שייפגעו מתישהו לאורך הדרך. זה שהם הצליחו לעבור את שנות הגן בשלום זה רק השלב הראשון. תחלואה בחלק מהמחלות האלה בגיל המבוגר עלולה להסתיים בתוצאות עגומות."
נופלים ברשת
הטענות של מתנגדי החיסונים רבות ומגוונות. בין השאר הם טוענים שמחוללים זרים שמצויים בחיסונים, למשל כספית המצויה בחומר המשמר תימרוסל - גורמים לתהליכים דלקתיים מסוכנים שבהם הגוף תוקף את עצמו. עוד נטען כי כתוצאה מהחדרת זיהומים חיים ומוחלשים לגוף, או החדרת חומרים מסרטנים, החיסונים גורמים לרשימה ארוכה של מחלות קשות, בהן אוטיזם, אסטמה, אלרגיות, מוות בעריסה, סוכרת, סרטן, זאבת וטרשת נפוצה.
אחד החיסונים העיקריים נגדו מתקוממים כיום מתנגדי החיסונים הוא זה שניתן נגד דלקת כבד (הפטיטיס) מסוג .B החיסון הזה ניתן כיום בישראל לכל יילוד ביום הראשון או השני לחייו. שתי מנות נוספות ניתנות לכל תינוק עד סוף שנת החיים הראשונה. לדברי המתנגדים לחיסון, היות שהנגיף הגורם למחלה הקשה מועבר רק באמצעות דם נגוע ויחסי מין, אין היגיון בהחלטה לחסן נגדה תינוקות בריאים בימים הראשונים לחייהם.
משרד הבריאות טוען בתגובה, כי שיעור שנע בין אחוז לשניים מהנשים בישראל, כאלפיים יולדות בשנה, נושא את הנגיף והנשים אינן מודעות לקיומו בגופן. מדובר במחלה קשה ובדיקת הנשאות ב140- אלף תינוקות בשנה אינה מעשית, אומרים שם.
"המון אמהות אומרות לי 'אני יודעת שאני לא נושאת את הנגיף, אז למה לחסן מיד אחרי הלידה,' אומרת ד"ר מיכל שטיין, רופאת ילדים בכירה בחטיבת הילדים בביה"ח וולפסון ומומחית למחלות זיהומיות. "נכון שהילד לא מקיים עדיין יחסי מין בשלב הזה, אבל תינוק שנדבק במחלה בגיל צעיר, יש לו סיכויים גדולים בהרבה לפתח מחלת כבד כרונית עם סיכון גבוה לסרטן ותמותה. ילד כזה, שאמו לא נשאית, עלול להידקר ממחט בגינה או להידבק מילד שנשך אותו בגן."
דלקת מוח, פיגור ואוטיזם
טענה אחרת שנשמעת לעתים תכופות היא שחיסון השעלת גורם לתופעות נוירולוגיות קשות, חלקן קבועות ולא חולפות. ב,1974- בעקבות פרסום שגרס כי החיסון הזה גורם נזק מוחי, חלה ירידה דרמטית במספר המתחסנים בו. בעקבות זאת, פרצה באנגליה ב1978- מגיפת שעלת שבה נדבקו כמאה אלף בני אדם. 36 מהם נפטרו. מגיפה דומה התרחשה גם בשוודיה.
"האשימו את החיסון נגד שעלת שהוא גורם לדלקת מוח, פיגור והפרעות התפתחותיות," אומר פרופ' אלי סומך. "בינתיים החיסון שונה ובעקבות הכנסת החיסון המודרני נגד המחלה שיעורי הסיבוכים האלה קטנו מאוד."
תופעת לוואי קשה אחרת שיוחסה לחיסונים היא אוטיזם. עיקר הטענות התבסס על מחקר אנגלי שקשר בין החיסון נגד חצבת לאוטיזם על סמך הימצאות נגיף החצבת במעיים בעקבות החיסון בילדים עם אוטיזם. בפרסום דרמטי ב18- בפברואר 2004 הודיעה מערכת העיתון היוקרתי "לנסט," שבו פורסם המחקר המקורי, כי היא מסתייגת בדיעבד מהפרסום בשל שאלות אמינות קשות בנושא תוצאות המחקר והמניעים שעמדו מאחוריו. שותפיו של החוקר שעמד בראש צוות החוקרים חזרו בהם מהפרסום, ומערכת העיתון הודיעה בצעד חריג שלו היו יודעים עובדות אלה לפני פרסום המחקר העיתון לא היה מפרסמו.
למרות הפרסום הזה, הקשר בין החיסון לאוטיזם ממשיך להעסיק את ציבור ההורים גם היום. אחת הדמויות המרכזיות שטענו לקשר כזה הייתה הכוכבנית האמריקאית ג'ני מקארתי, שבנה לקה באוטיזם. מקארתי סיפרה באריכות לכלי התקשורת בארה"ב את סיפורה הנוגע ללב ואמרה כי אין לה ספק שהחיסון הוא שאחראי למצבו של בנה, שהיה לדבריה בריא לגמרי עד שקיבל אותו.
"בעקבות המחקר שקשר בין החיסון נגד חצבת לאוטיזם התפרסמה סדרת מאמרים מאוד גדולה של מומחים מכל העולם ששללו כל קשר אפשרי בין החיסון לאוטיזם," אומר פרופ' ברקוביץ.' "למאמר המקורי בנושא שעורר את הסערה היו 12 מחברים. עשרה מהם התנערו בסופו של דבר מהממצאים."
בגלל שפע המידע שנמצא ברשת האינטרנט בנושא ההתנגדות לחיסונים, אחת היוזמות של רופאי הילדים בישראל היא הקמת אתר מטעמם ברשת, שבו יפורט מידע מדעי מבוסס בנושא החיסונים, חשיבותם ותופעות הלוואי האפשריות שלהם.
"אנחנו מתרשמים שהורים מקבלים את רוב המידע בנושא חיסונים מהאינטרנט," מסביר ד"ר צחי גרוסמן, מומחה ברפואת ילדים במכבי שירותי בריאות ומזכ"ל האיגוד לרפואת ילדים. "ראינו שבנושא חיסונים האינטרנט נשלט על ידי פורומים אנטי-חיסוניים, שאין עליהם שום פיקוח ושום בקרה והאינטרסים שלהם לא מקצועיים ולא מזוהים.
"ברוב ההחלטות הנוגעות לבריאות ילדיהם ההורים באים להתייעץ עם רופא המשפחה. אבל דווקא כשמדובר בהחלטות שהן קריטיות, כמו חיסונים, הם נותנים אמון מוחלט באינטרנט. האתר החדש יאפשר להם לקבל מידע נגדי, אמין ומדויק".
הקומנדו של הגוף
קשה להגזים בחשיבות שמייחסת הרפואה המודרנית לחיסונים. מאמר שהתפרסם בשנת 2000 בעיתון ההסתדרות הרפואית האמריקאית הגדיר את החיסונים כאחד מעשרת ההישגים הגדולים של בריאות הציבור בסוף המאה הקודמת, יחד עם הפחתת מחלות זיהומיות, הפחתת התמותה ממחלות לב ושבץ מוחי והפלרת מי השתייה.
נתונים מארה"ב מראים על ירידה דרמטית במספר רב של מחלות זיהומיות כתוצאה משימוש בחיסונים נגדן. כך למשל ירד שיעור החולים בדיפטריה ב99.9- אחוז. נתונים דומים נרשמו גם לגבי חצבת, חזרת, שעלת 97) אחוז) פוליו 100) אחוז) ודלקת קרום המוח 92) אחוז.( הנתונים בישראל דומים, למרות שחלק מהמחלות שהודברו בעבר, כמו שעלת וחצבת, נמצאות שוב במגמת עלייה בעקבות ירידת שיעור המתחסנים.
בשנות ה50- נרשמו בישראל אלפי מקרים של שיתוק ומאות מקרי מוות כתוצאה ממחלת הפוליו. כיום התחלואה ירדה כמעט לאפס. הישגים דומים נרשמו גם בעקבות השימוש בחיסונים נגד דיפטריה, טטנוס ואדמת בילודים.
"הורה שלא מחסן את ילדו שולל ממנו את יתרונות הרפואה של המאה ה21- וזורק אותו חזרה לימי הביניים," אומרת ד"ר מיכל שטיין. "כל הזמן מדברים על זה שהחיסון מחליש את המערכת החיסונית של הגוף, אבל ההפך הוא הנכון. אנחנו נולדים עם מערכת חיסון ריקה, והגוף צריך ללמוד להכיר את מחוללי המחלות כדי לדעת להתגונן מפניהם. מתן חיסון מאמן את מערכת החיסון לפעול כמו יחידת קומנדו, ולא כמו כיתת טירונים."
לפנייה לכתב/ת 
