פותחים דף חדש

ספרים מרחיבים דעתו של אדם נאמר לא פעם, אך הם הפכו גם לסוג של סמל סטטוס. המדפים עמוסי הכותרים המשובחים עברו מהחדר הפנימי לסלון, ומי שנכנס בדלת ודאי מבין מיד שבעל הבית הוא איש ספר רחב אופקים. השאלה היא מה המחיר - והכוונה לא למבצעי שבוע הספר; מהו המחיר שמשלמת הסביבה עבור הרצון שלנו לרכוש עוד ועוד ספרים? מדוע כך הם פני הדברים והאם ישנן חלופות?

נחזור לרגע לשורשים: כל יריד ספרים עירוני היה פעם, בגלגול קודם של מכבש הדפוס, חורשה לכל הפחות. זו הייתה מערכת אקולוגית פעילה, שפלטה וקלטה גזים וזיהום מהאוויר, שימשה בית לצמחים וחיות ונתנה צל נעים. את העץ גרסו וכבשו לנייר, הלבינו בכימיקלים והובילו במשאיות. את האותיות הדפיסו בדיו שמופקת מתוצאי לוואי של תעשיית הנפט, את הכל הדביקו בדבק ממקור דומה, ואת כל זה עשו בעזרת לא מעט אנרגיה שזיהמה גם היא את האוויר. את המוצר המוגמר שוב הסיעו, וכעת הוא נמכר ארוז בתוך שקית פלסטיק.

הכל מתחיל בסיבים

זה לא חייב להיות כך. בפני המוציאים לאור ישנן מספר חלופות לנייר המסורתי. "צריך להתחיל מלהשיג את סיבי הנייר באופן אחראי", אומרת בלינדה פלטשר, קמפיינרית בכירה למען יערות בארגון "גרינפיס" העולמי בשיחת טלפון מלונדון. "הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא להשתמש בסיבים ממוחזרים". לפי ההגדרה המקובלת, נייר ממוחזר מכיל לפחות 30 אחוז סיבים שהופקו ממוצרים שהיו בשימוש קודם.

"אם משתמשים בסיבים חדשים", היא מוסיפה, "צריך לדאוג שהם מיער המנוהל לפי הסטנדרטים של FSC". זהו תו התקן שנושא את ראשי התיבות של מועצת ניהול היערות (Forest Stewardship Council), והוא המוכר מבין התווים השונים בעולם. התו ניתן לנייר שמקורו ביערות הנמצאים תחת פיקוח וניהול אחראי, ושיוצרו לפי סטנדרטים סביבתיים, כלכליים וחברתיים מחמירים.

ישנם גם סוגי נייר המשלבים סיבים ממוחזרים וחדשים, כך שיש בנמצא חומר גלם שלא הופק מכריתה של יערות עתיקים, ושכל תהליכי הייצור שלו לא פגעו בסביבה, היו חסכוניים באנרגיה ומים ופלטו לאוויר מעט גזי חממה.

בחו"ל, היתרונות הללו לא נשארו "על הנייר", וההוכחה לכך היא אחד הכותרים שצרך את הכמות הגדולה ביותר של נייר בשנים האחרונות. הוצאת "סקולסטיק" האמריקאית הדפיסה כמעט שני שלישים מהמהדורה הראשונה של "הארי פוטר ואוצרות המוות" על נייר שמקורו ביערות בניהול אחראי, ואשר 30 אחוז ממנו היו מנייר ממוחזר. (זה קרה, אגב, לא לפני שהופעל עליה לחץ ציבורי משמעותי מצד פעילים וארגונים סביבתיים).

עוד קודם לכן, בשנת 2003 הדפיסה ההוצאה הקנדית "ריינקוסט בוקס" את כל עותקי הספר החמישי בסדרה – על 768 עמודיו – על גבי 100 אחוז של נייר ממוחזר. בבריטניה, אומרת פלטשר מ"גרינפיס", 60 אחוז מההוצאות לאור מחויבות לשימוש בנייר בעל תו אחריות סביבתית, ואנו רואים בכך הישג משמעותי".

בישראל - רק הוצאה אחת קטנה

ומה בישראל? הוצאת "יער" הקטנה מתגאה שהיא עושה שימוש אך ורק בנייר שכמעט כולו ממוחזר. אך היא כמעט היחידה. שימוש בנייר אקולוגי או ממוחזר היה עד היום נדיר למדי בישראל, ולרוב נעשה בו שימוש רק כשמדובר היה בספרים בנושאים סביבתיים. אף לא אחת מבין חמש מהוצאות הספרים הגדולות – ידיעות ספרים, כנרת זמורה-ביתן דביר, כתר, הקיבוץ המאוחד ומודן – אישרה שהיא עושה שימוש באחד מסוגי הנייר הידידותיים לסביבה.

המחיר הוא הסיבה העיקרית. מוטי שר שלום, מחברת "נח שר שלום" המייבאת לארץ נייר ממוחזר - גם לשימושים שאינם הדפסת ספרים - מאשר שבשוק הישראלי העלות של נייר כזה אכן גבוהה בכ-30 אחוז לעומת סוגי הנייר המשמשים היום להדפסת ספרים.

נדב כהן, האחראי על המכירות והשיווק בחברת "א. מדן נייר", מודע גם הוא למשמעויות הכלכליות של מעבר לשימוש בנייר ידידותי לסביבה. הוא, בשונה מקודמו, פועל לא רק ממניעים כלכליים אלא גם מתוך אמונה אישית ומודעות אקולוגית.

"האמנה הסביבתית" שחיברו מפרטת את ההיבטים הסביבתיים השונים של ייצור הנייר. ואולם, ירוק ככל שיהיה, עקב האכילס הסביבתי של הנייר הממוחזר או האקולוגי בארץ היא העובדה שהוא צריך לנסוע לכאן כל הדרך משבדיה, דנמרק או איטליה, ולשרוף הרבה דלק מזהם בדרך. "זה כורח המציאות", אומר כהן, "כרגע לא מייצרים את הדברים האלה בארץ".

מחאה של "גרינפיס" נגד כריתת עצים בברזיל (צילום: רויטרס) 

מתי נהיה כמו בריטניה או קנדה? "סוג הנייר הזה הולך ותופס תאוצה", מסביר שר שלום, אך כדי שיחול מפנה המחיר של הנייר הידידותי לסביבה צריך להיות יקר יותר מזה הנוכחי ב-"15-20 אחוז לכל היותר". כהן מסכים ש"זה עניין של היצע וביקוש – אם הצרכן רוצה מוצר מנייר ממוחזר...". אך את תקוותו לשינוי מגמה בענף ההוצאה לאור הוא תולה בעיקר בחקיקה.

לקנות ולשתול עץ חדש - זה נחשב?

עד אז, חברת "אקו ליבריס" למשל, מציעה לקזז את הנזק הסביבתי הכרוך בהדפסת הספרים: בתמורה לארבעה שקלים לספר (מינימום חמישה ספרים) יינטעו 1.3 עצים באפריקה או במרכז אמריקה, ותסופק מדבקה מנייר ממוחזר המהווה מעין "תו כשרות ירוק" לכל ספר שיקוזז.

החברה שמה לה למטרה לקזז חצי מיליון ספרים עד סוף שנת 2008, אך שנתיים לאחר הקמתה הצליחה להגיע רק ל-77 אלף, ומתוכם "לא יותר ממספר אחוזים בודד" בישראל, מעריך המנכ"ל, רז גודלניק. "גם שוק הספרים עובר עכשיו כל מיני תהליכים בעקבות השפעות של המשבר הכלכלי העולמי", הוא אומר.

האם זה בסדר להדפיס ספרים על נייר רגיל ולקזז את הנזק על ידי נטיעת עצים? פלטשר מ"גרינפיס" מסתייגת מהרעיון. "זה לא שיש לי בעיה עם נטיעת עצים, אבל אם אתה כורת עצים באופן בלתי חוקי איפשהו ברוסיה, או שהנייר שלך מגיע מאזור רגיש בצפון פינלנד, שתילת עץ נוסף באפריקה כדי לפצות על כך היא לא בדיוק הפיתרון".

"המטרה שלנו היא לא רק לקזז ספרים ולשתול עצים, אלא לקדם את הקונספט של קריאה בת קיימא, שבו ספרים מיוצרים באופן יותר ידידותי לסביבה", משיב גודלניק. "אנחנו לא רוצים 'לעשות נו-נו-נו' אלא לייצר מודל של אחריות, ולתת תשובה פרגמטית מתוך ידיעה ברורה שזה לא סוף הדרך אלא רק ההתחלה שלה".

המיזם של גודלניק מבוסס על האמונה שהיכולת לסייע בצמצום כריתת היערות נמצאת גם בידי הקוראים. בהתחשב במחירי הספרים - אפילו בשבוע הספר - יש אכן פתרונות סביבתיים יותר מלרכוש עוד ועוד ספרים.

ספרים לכולם: ספריות, אינטרנט ויוזמות שיתוף

ויש עוד פתרונות: חנויות הספרים המשומשים, למשל, הן לא רק המקום למצוא ספרים במחירים זולים משמעותית, אלא גם אוצרות בלומים לעתים קרובות. למי שנגמל מההרגל של צבירת ספרים (שלא יקרא בהם יותר מפעמיים), פרויקט Bookcrossing מציע לחלוק את הספרים שלכם עם אחרים ולעקוב אחריהם באינטרנט כשהם מחליפים ידיים.

ישנו גם האינטרנט כמובן. אתרים כמו Google Books או "פרויקט גוטנברג" מציעים מאגרי ספרים מקוונים באנגלית, ו"פרויקט בן יהודה" מציע ספרים בעברית. וישנן גם חלופות אלקטרוניות, כמו Kindle של אמזון ועוד (והן מפורטות כאן ביתר מומחיות).

אבל הבשורה האמיתית, כך נראה, היא התיקון לחוק הספריות הציבוריות שהביא עמו סוף-סוף את ביטול דמי המנוי, ואם ייושם כהלכה יאפשר גישה לספרים לכולם - ולא רק למי שידם משגת.

ברישומי בית הספרים הלאומי מופיעים 6,384 כותרי ספרים שיצאו לאור בישראל בשנת 2008, והמספר האמיתי גדול עוד יותר. לכן, סביר להניח שאם המדינה תהיה מחויבת על פי חוק לרכוש מכל כותר חדש הרואה אור בישראל עותק יחיד עבור כל אחת מהספריות הציבוריות בארץ, הרי שהרווח יהיה של הקוראים, של אלה שאינם יכולים תמיד לרכוש כל ספר, של התרבות הישראלית וכן - גם של הסביבה.

לפי נתוני מיזם Green Press, בכל שנה הופכים כ-30 מיליון עצים לספרים הנמכרים בארצות הברית לבדה. המשך המגמה הזו יוביל לכך ש"העץ הנדיב" יהפוך בסופו של דבר לעץ הנדיר. גם אם נראה כאילו חלקו של עם הספר זעיר ביחס לזה של ארצות הברית או מדינות אחרות, קריאה בת-קיימא היא בבסיסה עניין של מודעות ולקיחת אחריות - לא רק של "מחבקי העצים", גם של המוציאים לאור והקוראים.

תגובות:

אמנון בן שמואל, מנכ"ל התאחדות הוצאות הספרים בישראל, אומר שמדי שנה נמכרים בארץ כ-30 מיליון ספרים. הוצאות הספרים הגדולות נמנעות מלפרט, אך ידוע שמספרם של הספרים שהודפסו גדול עוד יותר.

• מהוצאת "כנרת זמורה-ביתן דביר" נמסר שהם "לא מעוניינים להשתתף בכתבה".
  

• מהוצאת "הקיבוץ המאוחד" נמסר: "לעיתים נדירות אנחנו מדפיסים על נייר ממוחזר בגלל העלות המאד גבוהה".
  

• נטליה קנוביץ', מנהלת ייצור ב"ידיעות ספרים", אמרה ששלושת הספרים האחרונים בסדרת הארי פוטר, מתוך שבעה בסך הכל, הם היחידים שהודפסו על גבי נייר ממוחזר לפי דרישת המו"ל בחו"ל. הסיבה היא שנייר ממוחזר עולה הרבה יותר, פי ארבעה מהרגיל, וכי הנייר הממוחזר שמביאים לארץ לא מתאים להדפסת ספרים. מעל לכל היא ציינה שהנייר הממוחזר בארץ אינו זמין (מיידית) ככלל, וגם לא בכמויות ובמידות הדרושות. אולי אם תהיה דרישה כללית (כלומר של הוצאות ספרים נוספות) יהיו יותר ספרים שמודפסים על גבי נייר ממוחזר.
  

• איריס מור, עורכת ראשית בהוצאת "כתר", מסרה: "בשנה האחרונה ראו אצלנו אור 115 ספרים חדשים. מהם ספר ילדים אחד, 'המדריך להתחממות כדור הארץ' על נייר אקולוגי בשל נושאו המיוחד. בשלב זה, לא צפויים ספרים נוספים על נייר ממוחזר או אקולוגי".
  

• מהוצאת "מודן" נמסר כי "שימוש בנייר ממוחזר אינו כלכלי עדיין. ובנוסף, לנייר עצמו יש בעיות ריח לא נעים".