שתף קטע נבחר
צילום: jupiter

הרגשתי בת 16, עם תשוקה אדירה של בת 40

כשבני, יובל, סיים את הטירונות - הייתי שם. הרחתי את המדים, ואת השיזוף ואת השרירים של החיילים מסביב. הרגשתי באוויר את החרמנות של הנערים הצעירים, צופים בנערות שבאו לבקר וגם בי, בגופי וברגליי. מיסיס רובינסון, הגירסה המקומית

תמיד אהבתי גברים צעירים ותמיד הדחקתי את התשוקה הזאת לתוך קופסת הפנטזיות הדמיוניות, אלה שאסור שיצאו מגדר פנטזיה ומקסימום ישמשו לעינוג עצמי.

 

כשנישאתי בראשונה הוא לא היה צעיר, ואני הייתי ילדה יפה ותמימה, חולת אהבה, כנראה הפנטזיה שלו. בקושי הספקתי להשתחרר מהצבא וכבר התאהבתי מעל לראשי, והאמנתי בכל ליבי שהקשר הזה לעולם לא יתפרק. אבל הוא התפרק ברעש וצילצולים ומלחמות: אני גדלתי ובגרתי, והוא נשאר שם מאחור, מחפש בי את הילדה התמה.

 

ושוב נישאתי, הפעם הייתי חכמה וחזקה, אם חד הורית, עורכת דין קשוחה, האמנתי שטעות עושים פעם אחת. אבל שוב טעיתי, הפעם כי הייתי חזקה מדי, חכמה מדי, סירסתי אותו, אבל לא היתה לי ברירה, בחרתי בגבר שרצה להסתרס. שגיתי שוב.

 

וכאן עצרתי, אשה בת 40, גרושה פעמיים, מבוססת כלכלית, שלא העזה מעולם להילחם במוסכמות החברה. גיליתי שאני לא רוצה להינשא שוב. שאני לא טובה בזה, שאני עושה טעויות, שרוב חברותיי עשו "טעויות". שלרוב חברותיי אין אפשרות כלכלית או אומץ חברתי או מוטיבציה לפרק את הנישואים שלהן.

 

ובאותה תקופה של בחינה עצמית גיליתי שאני יצרית, גיליתי שאני אוהבת להיות יצרית, גיליתי שלא אכפת לי שידעו שאני יצרית, להפך, רציתי שכולם יידעו, נהניתי מזה. מה שעדיין לא ידעתי, או לא הסכמתי להפנים, היה שאני אוהבת אותם צעירים, שהפנטזיות בחדרי החדרים אינן רק פנטזיות, אלא רצון אמיתי שלא צריך להתבייש בו. לא חשבתי שמין בריא, פראי ומעורר, הוא "חוקי" לאשה בת 40, למרות היותה בשיא פריחתה.

 

חברים של בני פתאום נכנסו לי לתחתונים

כשבני, יובל, סיים את הטירונות - הייתי שם. הרחתי את המדים, ואת השיזוף ואת השרירים של החיילים מסביב. הרגשתי באוויר את החרמנות של הנערים הצעירים, צופים בנערות שבאו לבקר וגם בי, בגופי וברגליי. נהניתי מהמבטים שלהם, הרגשתי אשה, הרגשתי יפה, הרגשתי חתיכה - ואז הרגשתי שאני בעצם רוצה אותם במובן המיני. זה היה קצת שוק בשבילי: חברים של בני, שהיו תמיד מחוץ לתחום, פתאום נכנסו לי לתוך התחתונים.

 

לא תכננתי את הפעם הראשונה, אבל הייתי מוכנה נפשית ופיזית לגוף וגם לנפש צעירה. ידעתי תמיד שאני מושכת, ידעתי כי ראיתי שהמבטים התרכזו בי יותר מבאחרות, אבל כעת גם נהניתי מזה. וכשחבריו של יובל התארחו בביתנו, הרגשתי מושכת יותר מתמיד, אולי אפילו עודדתי את המבטים, פלירטטתי, הבכתי את יובל, הרגשתי שוב בת 16, אבל עם תשוקות אדירות של בת 40.

 

הוא נכנס, והפרפרים השתוללו בבטני

ולמחרת צלצול בדלת, זה היה יגאל, חברו הטוב של יובל, שביקר בביתנו עשרות פעמים לפני כן. אמרתי לו שיובל חזר לצבא. יגאל התנצל וכמעט הלך, אבל אני עצרתי אותו. אמרתי לו שאני רוצה לשאול אותו משהו, שאני צריכה את חוות דעתו. הוא נכנס, והפרפרים השתוללו בבטני. אמרתי לו שאני צריכה להחליט איזה שמלה ללבוש למסיבה מחר ומאוד אעריך את דעתו, והוא צעד אחריי לחדר השינה. ושם החלפתי שמלות לפניו, והחלפתי גם בגדים תחתונים. הוא רעד, וגם אני...

 

כשעזב הרגשתי מלאה ומסופקת כמו שלא הייתי שנים. עדיין הוא היה זקוק למדריכה שתלמד אותו להאיט את הקצב לפעמים, לגוון ולהשקיע, ללמוד וללמד ולחוש. אבל הפוטנציאל היה אדיר, ונהניתי גם להדריך, וללמד ולעצב את המיניות של האיש הצעיר. היה לו גוף נערי, שרירי, רענן ומושלם. אבל דווקא הנפש הבתולית משכה אותי. התנהגתי כמו נערה והרגשתי כמו נערה עם אהובה הראשון.

 

מאוהבת בפיתוי, בריגוש של יצירת גבר מילד

וכאן הסתבר לי שיותר משאני מאוהבת בגוף המושלם והצעיר, אני מאוהבת בפיתוי, בריגוש הנורא הזה של ביתוק הבתולים, של גילוי עולם חדש, של יצירת גבר מילד. אהבתי לפתוח אותם, לדבר על הכל, לנסות הכל, להרגיש הכל. ואלה ששיתפו פעולה קיבלו עולם ומלואו, קיבלו חיים חדשים, קיבלו אותי בשלמות, כמעט בשלמות.

 

מה שהם לא קיבלו זה את הלב שלי. אף על פי שגופי צעיר ונערי, הלב שלי מצולק ומנוסה, לב של אשה בת 40. אשה שנישאה פעמיים והתאכזבה פעמיים, שגידלה את בנה לבדה, שהיתה צריכה להילחם בעולם אכזר של גברים כדי לזכות במעמד שווה, אשה שהפסיקה להאמין באהבה טהורה.

 

היו לי חברים וחברות, גרושות, נשואות, רווקות, וגם לא כל כך מוגדרות. ההפרדה הזו בין חיי החברתיים לחיי המיטה שלי נראיתה לי אידיאלית. הרגשתי שאני לא אשה של משפחה, שאני לא חייבת כלום לאף אחד, שאני שוב רווקה אבל רווקה חופשיה, שלא מחפשת בעל בכל גבר, שלא תלויה באף אחד. ואז עשיתי את הטעות השלישית - התאהבתי.

 

חשבתי שאני לא יכולה להתאהב שוב, שליבי לא מסוגל להיפתח, שאני יותר מדי בוחנת יחסים מבחוץ וקוטלת אותם לפני שהתחילו. שהמיניות שלי מאפילה על כל קשר ומסרסת את בני זוגי. אבל הפעם התאהבתי עד מעמקי נפשי, אהבה לוהטת של נערה, אהבה שלא ידעתי שקיימת בי.

 

הוא היה ילדון חמוד, ילד טוב ירושלים, נראה כל כך תמים שהורדתי את כל ההגנות שלא ידעתי שהן קיימות. הוא לא ניסה להיות גבר שבגברים או מומחה סקס, הוא נתן את עצמו, והוא לימד אותי להיות עצמי. הוא לימד אותי שסקס זה כיף, אבל יש הרבה דברים אחרים שכיף לעשות יחד בגלל שזה יחד. הוא לימד אותי אהבה אמיתית של לתת ולתת ולתת. וכך, ממורה הפכתי לתלמידה, והלב שלי נהפך לחמאה מרוב אהבה.

 

ואז הוא עזב. עזב יום אחד, בבת אחת, בלי הודעה מוקדמת ובלי הודעה מאוחרת. אשה בת 40, חזקה, מנוסה, עם לב שבור, לב ששייך לילד טוב ירושלים.

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חשבתי שאני לא יכולה להתאהב שוב
צילום: jupiter
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים