מילון הסוכרת

אינסולין: הורמון המיוצר ומופרש על ידי תאי הבטא בלבלב ומסייע לגוף לנצל גלוקוז לשם הפקת אנרגיה ולווסת את כמות הסוכר בדם. על גבי התאים יש קולטנים מיוחדים לאינסולין. כאשר אנו אוכלים, תאי הבטא בלבלב מפרישים אינסולין לזרם הדם. האינסולין מתקשר לקולטנים שלו על התאים, ובכך מאפשר לסוכר לחדור לתוכם.

גלוקגון: הורמון המיוצר ומופרש על ידי הלבלב. מאיץ את ייצור הסוכר ושחרורו לזרם הדם. פעולתו הפוכה מזו של האינסולין.

האגודה הישראלית לסוכרת (א.י.ל): פועלת מאז שנת 1954 כעמותה רשומה, ומתמקדת בעיקר באיסוף ובהפצת ידע בנושא מחלת הסוכרת, קידום המחקר בתחום, הדרכת הקהילה הרפואית והמדעית והנחיית החולים להתמודדות עם תסמיני המחלה והקפדה על הטיפול שהותאם להם. כמו כן, היא פועלת כשתדלנית לקידום זכויות הסוכרתיים בארץ. צוות האגודה כולל אנשי סגל רפואי, דיאטנים וחוקרים.

האגודה לסוכרת נעורים בישראל: נוסדה ב־1981 ביוזמת הורים לילדים חולי סוכרת, והיא מסונפת לארגון הבינלאומי עבור ילדים סוכרתיים ה־ JDRF, תוך הרחבת ייעודו העיקרי של ארגון זה: גיוס כספים עבור קידום מחקרים למציאת תרופה למחלת סוכרת נעורים, המטופלת באמצעות אינסולין. האגודה גם מקדמת פעילויות שונות לשיפור איכות חייהם של ילדים המתמודדים עם המחלה, כגון ארגון קייטנות קיץ, נופשונים ומפגשים, וכן מציעה שירותי סיוע מטעם עובדים סוציאליים לליווי החולים וייצוגם בפני הרשויות המקומיות, מוסדות החינוך וכו'. בנוסף, היא פועלת לחיזוק ההכרה הציבורית בזכויות החולים במחלה, ובפרט לשיפור מעמדם מול משרד הבריאות.

הורמון GLP1: הורמון המיוצר במעיים ומופרש משם אל הדם. תפקידו לסייע בוויסות רמות הסוכר בדם ובהורדתן. איך בדיוק הוא עושה זאת? הוא מאותת ללבלב להגביר את הפרשת האינסולין בתגובה לכניסת מזון למעי, ובו זמנית מאט את ספיגת הסוכרים מהמעיים, וגם מדכא את רמותיו של ההורמון גלוקגון. נוסף על כך, ה־GLP1 תורם לתחושת השובע ומפחית את התיאבון. אצל חולי סוכרת מסוג 2 יש ירידה בהפרשתו.

היפוגליקמיה: ירידה חדה בערכי הסוכר, הגורמת לטשטוש בראייה, לערפול, לחולשה ולבלבול עד כדי אובדן הכרה.

המוגלובין A1C: חלק מההמוגלובין (החלבון המצוי בתאי הדם האדומים) נקשר עם הגלוקוז שבזרם הדם. המוגלובין זה נקרא המוגלובין מסוכרר או המוגלובין A1C (בבדיקות הדם הוא מופיע תחת הערך HbA1C). מאחר שאורך החיים הממוצע של תא דם אדום הוא חודשיים־שלושה, בדיקת ההמוגלובין המסוכרר משקפת את רמת הסוכר הממוצעת בדם במהלך 2־3 החודשים האחרונים.

לבלב: איבר הממוקם בבטן מאחורי הקיבה. בעל חשיבות רבה בפעילות מערכת העיכול וכן בוויסות תהליכי חילוף החומרים בגוף.

סוכרת מסוג 1: מחלה אוטואימונית זו מכונה גם "סוכרת נעורים", שכן היא מופיעה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער, אך גם במבוגרים מתחת לגיל 40. במחלה זו תוקפת מערכת החיסון של הגוף ומשמידה בשוגג את תאי הבטא בלבלב, יצרני האינסולין בגוף. בעקבות זאת הלבלב אינו מפריש אינסולין והגלוקוז בדם אינו יכול להיכנס לתאים ולשמש שם כמקור לאנרגיה. הטיפול במחלה מבוסס על הזרקת אינסולין.

סוכרת מסוג 2: מחלה המכונה "סוכרת מבוגרים", אף שהיא מופיעה הן אצל מבוגרים והן, במידה הולכת וגדלה בעשורים האחרונים, גם אצל ילדים. מחלה זו, שגורם הסיכון מספר אחת להופעתה הוא השמנה, היא פרוגרסיבית, כלומר מתפתחת בהדרגה ובאיטיות. בשלבים הראשונים אין הרס של תאי בטא (בניגוד לסוכרת מסוג 1), אלא תגובה מופחתת של התאים לאינסולין המופרש (ראו ערך "תנגודת לאינסולין"), ובעקבות זאת הסוכר אינו מסוגל להיכנס לתאים ורמתו בדם עולה. רק כעבור שנים, כשהמחלה מתקדמת, מתפתח גם הרס של תאי בטא בלבלב, ככל הנראה בגלל פעילות יתר במשך זמן רב של תאי הבטא, או נזק שנגרם לתאים אלה בגלל רמות הסוכר הגבוהות.

תאי בטא: בתוך הלבלב יש אשכולות קטנים שנקראים איי לנגרהנס, שבתוכם נמצאים תאי בטא, תאים המייצרים את ההורמון אינסולין.

תנגודת לאינסולין: מצב שבו חלה ירידה בפעילות קולטני האינסולין של התא. במצב כזה, גם כאשר כמות האינסולין המיוצרת על ידי הלבלב תקינה או אפילו גבוהה, הסוכר אינו מצליח להיכנס לתאים ובעקבות זאת רמתו בדם עולה. תנגודת לאינסולין היא מאפיין חשוב של סוכרת מסוג 2.