שתף קטע נבחר

ימינה בדרך השלום: המלצות לטיול בערבה

הטמפרטורות יורדות וזה הזמן לטיול בוקר או אחר הצהריים בדרך בין עידן לעין יהב, שעשירה בנופי פרא, שדות חקלאיים, מצפורי נוף, מאגרי מים, ערוצי נחלים ובתרונות חוואר ציוריים

לפני כארבעה חודשים נפתח לציבור חניון חדש בערבה - חניון ה"זיל" ליד מושב עין יהב ודרך השלום. "זיל" הוא השם המקוצר של "זאבוד אימיני ליחצ'ובה", מפעל סובייטי לייצור מכוניות על שם ליחצ'וב, מנהלו הראשון. יש אומרים כי בתחילה נקרא המפעל "זיס", על שם סטאלין, אך שוּנה ל"זיל" כדי להימנע מפולחן אישיות לרודן. ומה הקשר בין ה"זיל" הזה לערבה בפרט, ואלינו בכלל? יפה ששאלתם.

 

זיל היה מפעל לייצור מכוניות מפוארות ששימשו את בכירי הממשל הסובייטי וגם לרכבי שטח חזקים, ששימשו את הצבא האדום, ומן הסתם נמכרו גם לצבאות ערב. מאות כלי רכב מסוג זה שירתו את צבאות מצרים וסוריה. חלקם נלקחו שלל בידי צה"ל במלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים. כשסיימו את תפקידם המבצעי, הונחו רכבי ה"זיל" בשטחי האש שבערבה ושימשו מטרות אימון בעבור מטוסי חיל האוויר.


ה"זיל" ליד עין יהב (צילומים: טליה ליבשיץ, קק"ל)

 

ה"זיל" שתפגשו בחניון לא שימש מטרה נייחת. הוא הגיע לכאן בנסיעה בתחילת שנות ה-90, נהוג בידי הרפתקנים בעלי חוש טכני מפותח במיוחד, שמצאו בהנעתו אתגר. מאז עמד "הזיל" שנים, עד שהוחלט למצוא לו מקום של כבוד. בסיוע יחידת ניוד צבאית והקהילה המקומית הועבר הרכב לחניון, ואם אתם מטיילים באזור ברכב, באופניים או ברגל, תוכלו לעצור בחניון החדש, לנוח תחת עץ שיטה ולקרוא את סיפורו המופלא של ה"זיל".

 

על הדרך

עכשיו, כשאילת סגרה את עונת הקיץ, זה הזמן לערבה. דרך השלום עוברת לאורך חלק מגבול ישראל-ירדן, שבו נעשו תיקוני גבול עם חתימת הסכם השלום עם ירדן ב-1994. הדרך עוברת בנופי הערבה הפראיים; השדות המוריקים והחממות של המושבים עידן, חצבה ועין יהב; מצפורי נוף לעבר נחל הערבה והרי אדום; מאגרי מים; ערוצי נחלים ובתרונות ציוריים בצבעי פסטל של סלעי חוואר הלשון.

 

מדובר בדרך סלולה ועבירה, שאורכה כ-24 ק"מ. בנסיעה מהנה ואיטית, כולל עצירות במצפורי הנוף, היא נמשכת כשעתיים-שלוש, ומומלצת כטיול לשעות הבוקר המוקדמות או שעות אחר הצהריים המאוחרות, לקראת ערב. מועצה אזורית ערבה תיכונה הכשירה מסלולי אופניים משולטים לאורך הדרך. בחצבה ובעין יהב הקימה קק"ל חניוני דרך עם שולחנות פיקניק, סככות צל ואשפתונים.


הפסקת אבטיחים בצל בחניון הזיל

 

הדרך מסומנת בירוק והאתרים העיקריים בה משולטים. בגלל שהדרך משמשת גם דרך ביטחון אסור לרדת ממנה ובטח שלא לדרוך על שביל הטשטוש, אחרת תקפיצו את כל הגזרה. הדרך לרכבי שטח מסומנת בשחור. הכניסה אליה ממערב לתחנת הדלק חצבה והיציאה ממנה, לאחר 9 ק"מ, במצפור עידן.

 

תעברו בעמק המעיינות זך, תמיר,עין שחק ועין דוחן. עמק המעיינות נמצא ממערב לכביש 80 ולא קשור פיזית לדרך השלום. דפי מסלול ללא תשלום תוכלו למצוא בתיבות השירות בשער של מושב עידן ובכניסה למושב עין יהב.

 

ערבה מעבר לפינה 

בדרך למושב עידן ולדרך השלום, יורד כביש מס' 227 מהמכתשים לצומת עין חצבה-עיר אובות, גבעה קטנה שבראשה נבנו בימי בית ראשון שלוש מצודות, זו על גבי זו. המצודה התיכונה, מימי מלכי יהודה (מאה 9-8 לפנה"ס), השתרעה על פני 10 דונמים והייתה מוקפת חומה כפולה ושלושה מגדלים.

 

במקום נמצאו כלי פולחן של מקדש אדומי. בתקופה הרומית הוקמו כאן חאן ובית מרחץ, ולצדם נמצא היום עץ השיזף הגדול בישראל. עתיקות עין חצבה שוכנות בצד כביש הערבה (כביש מס' 90), ליד סימן 160 ק"מ, מדרום לצומת הכביש המוליך למעלה עקרבים.

 

דרך השלום (מסומנת בירוק) מתחילה לפני שער היישוב עידן. אבל לפני שאתם מתחילים, מומלץ ביקור במאגר חצבה, כ-600 מטר ממזרח לדרך. מדרך השלום סעו דרומה על פי השילוט בתוך נוף מבותר סלעי חוואר הלשון, עד שתגיעו למאגר - 500 דונם של מים באמצע המדבר. קק"ל הקימה את המאגר הזה כחלק ממערך מאגרים גדול בערבה, שנועד לאגור את מי השטפונות לצורך השקיית השדות ולהעשרת מי התהום.

 

התחנה הבאה בדרך היא "מצפור השלום", מרפסת תצפית לעבר נופי המדבר של נחל הערבה והרי אדום. למרגלות המצפור שביל מעגלי קצר, רק כמה דקות הליכה, שעובר בתוך נקיקים קטנים של חוואר הלשון. זהו סלע ששקע בימים יפים יותר, כששכן כאן אגם גדול, שהגיע עד הכינרת. בגלל שחוואר הלשון הוא סלע רך, הגשמים מבתרים אותו בקלות ויוצרים את תופעת הבתרונות.


מצפור השלום - תצפית לעבר נופי המדבר (צילום: ארכיון צילומי קק"ל)

 

הדרך ממשיכה דרומה, לעבר מושב חצבה. לפני גדר המושב, פונה הדרך שמאלה, לחניון קטן על שם אורן ליאור ז"ל, שנפל במרס 1989 כמפקד סיור בקרב עם מחבלים שארבו בין חצבה לעין יהב. במקום עצי דקל, שיזף, שיטה ואשל. בהמשך חוצה הדרך מטע תמרים גדול ומגיעה למזלג. פונים ימינה ונוסעים לאורך נחל הערבה, שמוביל מי גשם הזורמים אליו מהרי אדום והנגב לכיוון ים המלח.

 

ליד החממות של עין יהב הדרך פונה שמאלה, לג'בל חופירה ולמצפור, עוברת בשטחים חקלאיים וחוצה את נחל הערבה. במצפור חופירה סככת תצפית לעבר החלקות המעובדות של מושב עין יהב, הרי אדום והרי הנגב. מכאן ממשיכה הדרך למושב עין יהב ובעצם לסוף המסלול. אפשר להתחיל את הדרך מכאן, דרומה למושב עין יהב. ניתן להיכנס אליה גם מחצבה ולבחור במחצית הדרך.

 

בין האגם למקום 

אם תמשיכו מעין יהב דרומה, לכביש הערבה, תוכלו לבחור - ימינה וצפונה או שמאלה ודרומה לפארק ספיר. מספר קילומטרים מעין יהב, לצד כביש הגישה למרכז ספיר, הכשירו קק"ל, רשות ניקוז ערבה והמועצה האזורית ערבה תיכונה את פארק ספיר - "העמק הנעלם".

 

הפארק, באמצע שומקום, משתרע על פני כ-150 דונם, עם אגם ציורי ו"נווה מדבר" סביבו. זה המקום האידאלי לקנח את הטיול ובגלל זה גם מומלץ לעשות את דרך השלום מצפון לדרום, ולא להיפך. הביקור בפארק לא כרוך בתשלום והמקום ערוך, מורשה ומומלץ ללינת לילה.

 

משמאל לכניסה מיזם סביבתי בשם "חיים במדבר", פסלים המבטאים את רוח המדבר, שיצרו אמנים ותלמידי בית ספר מהאזור. לאורך המיזם מסלול הליכה מעגלי וקצר. בפארק עצמו מדשאה גדולה, עצים, שיחים ומפל מים מלאכותי, שלא תמיד פעיל. חוץ מהיופי הטבעי והמפתיע, תמצאו כאן גם מתקני משחק לילדים; שירותים אקולוגיים; שולחנות פיקניק; סככה תאילנדית שתרמה הממלכה למקום; וגם הפתעה לקטנים ולגדולים: עצי באובב שהיו חביבים על הנסיך הקטן ומטוס דומה לזה ששימש את אנטואן דה-סנט אקזופרי, הטייס ומחבר הספר הנודע. 


פסלים ב"חיים במדבר", פארק ספיר (צילום: טלילה ליבשיץ, קק"ל)

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פסלים ב"חיים במדבר", פארק ספיר
צילום: טלילה ליבשיץ, קק"ל
צילום: טלילה ליבשיץ, קק"ל
מומלצים