"זהו חומר קריאה מרתק כמו הפילוסופיה", אמר היום (ב') שר האוצר יובל שטייניץ, לאחר שקיבל לידיו את דוח השכר במגזר הציבורי מידי הממונה על השכר באוצר, אילן לוין.
- חגיגת שכר מתמשכת, פער הולך ומעמיק
תשלימו עם זה: אתם לא עובדים בשביל כסף
לדברי שטייניץ, עם כניסתו לתפקיד הוא שם את הפיקוח על השכר במקום גבוה בסדר העדיפות שלו. פרסום הדו"ח במלואו לראשונה באינטרנט תורם לשקיפות
| השיאנים |
|
| שיאני השכר במגזר הציבורי: בכירי קופות החולים / צבי לביא ומיטל יסעור |
|
בראש הרשימה עומד מנהל מחלקה לכירורגיית חזה בכללית, המשתכר 111,054 שקל לחודש. אחריו מנהל יחידת כירורגיה של כלי דם בכללית, המשתכר 87,664 שקל לחודש. שלישי ברשימה - מנכ"ל קופת חולים מאוחדת, המשתכר 82,410 שקל בחודש |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
נושא השכר, ולדבריו שקיפות זו מהווה חלק מהמאבק למנהל תקין וטוהר המידות, והמאבק בסיאוב ובשחיתות השלטונית מעבר לחיסכון הכספי.
השר ציין כי בחודשים האחרונים חלו פריצות דרך משמעותיות לגבי הפיקוח על נושא השכר בבנק ישראל, באוניברסיטאות ובמערכת הביטחון, שהגיעו להסכמים עם האוצר על דיווח מלא של כל נתוני השכר של כל עובדים. זאת לאחר עשרות שנים שבהן לא היתה מעורבות של האוצר בנושא השכר שלהם.
האיפול על שכר במערכת הביטחון הוסר בעקבות הצעת חוק של חברת הכנסת שלי יחימוביץ (עבודה), שהוגשה בתיאום עם האוצר. החוק יחייב גם פרסום של שכר העובדים העניים בשירות הציבורי, שמתחת לשכר המינימום.
הממונה לוין אמר כי בדו"ח השנה יש שיפור בנושא השכר כתוצאה מהגברת האכיפה. הוא ציין כי כל חיסכון בשכר חוזר לגופים והוא לא מקור להכנסות שהולך למרתפי האוצר. הוא ציין כי בשלטון המקומי אין אכיפה ויש חריגות והוא פועל במלוא הנחישות להרחיב אליהם את האכיפה.
לדברי הממונה רוב מקבלי השכר הגבוה קיבלו אותו כדין, בדרך כלל מתוקף הסכמי עבודה חוקיים. בתשובה לשאלה מדוע מתפרסמים שמות מקבלי השכר הגבוה, אמר לוין כי מדובר בסוגיה סבוכה, כי החוק לא מאפשר לקבל את השמות ולפרסם אותם, וצנעת הפרט עומדת מול חובת הדיווח. עם זאת ציין כי האוצר מקבל את מספרי תעודות הזהות של מקבלי השכר, אבל כאמור גם אם ניתן לאתר את השמות, לא ניתן לפרסם אותם.
עם זאת, לדברי לוין, עדיין קיימות חריגות שכר ב-20% מהגופים המתוקצבים והנתמכים שבפיקוחו (136 מתוך 684 הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות, חברות ממשלתיות ועירוניות, תאגידים וגופים נתמכים כולל אוניברסיטאות ומכללות). הוא מציין כי בשני שלישים מהגופים אין יותר מ-1-2 חריגות, ואין עליה במספר החריגות לעומת 2007.
לפני הקמת יחידת האכיפה של הממונה, עד 1999, היו חריגות שכר ב-62% מהגופים הציבוריים. הממונה אילץ את הגופים ששילמו שכר חריג להחזיר לאוצר כ-340 מיליון שקל, ובכך הביא לחיסכון כולל של כ-4 מיליארד שקל - שהצטברו מחיסכון שוטף בכל הגופים בהיקף שנתי של כ-464 מיליון שקל, ולחיסכון אקטוארי (בהפחתת תשלומי פנסיה חריגים) בסך 397 מילון שקל.
שר האוצר סיכם באומרו כי למרות השיפור ביכולת האכיפה, הוא מודע לעובדה שהפערים בין מקבלי השכר הגבוה לנמוך ובין הגופים נותרו בעינם, "ולכן מלאכה רבה לפנינו לצמצם הפערים".
הדו"ח מסכם גם את פעילות יחידת האכיפה השנה, ומגלה שהיא הניבה עד לפני חודש חיסכון של כ-142 מיליון שקל. כ-120 מיליון שקל הוחזרו לאוצר בעקבות החלטה בהסכמה להפחתת תשלומים חריגים משכרם של כ-2,000 עובדים מנהליים באוניברסיטת תל-אביב. החיסכון השנתי לאוניברסיטה יהיה כ-24 מיליון שקל.
החזרים בסך 22 מיליון שקל התקבלו מהפחתות שכר ופנסיה חריגות לעובדים וגמלאים ב-30 רשויות מקומיות (ביניהן אילת, חדרה, טבריה, כפר סבא, נצרת, נתניה, פתח תקוה, רמת גן ורמת השרון).
לוין מציין כי מדובר לפי שעה בחריגות שכר לכאורה שטרם נחקרו לעומקן. הן אותרו ביחידת האכיפה בעיקר בסריקה ממוחשבת או בבדיקות מדגמיות. בכל שנה עולה במדגם קבוצת גופים, בהם נערכת בדיקה לעומק שבה ניתן לברר את נסיבות החריגה. לדבריו, שיעור החריגות הגבוה נמצא גם השנה בגופים הנתמכים, בעיקר במוסדות להשכלה גבוהה.
עוד מציין לוין כי ב-24 גופים החריגות חוזרות ונשנות ב-4 השנים האחרונות. מלבד באוניברסיטאות, נמצאו חריגות חוזרות גם בעיריית תל-אביב, ברשות השידור, ברשות שדות התעופה, בחברת החשמל ובמכון ויצמן למדע. "בכוונתי להעמיק את האכיפה בגופים אלה, על מנת שכספי ציבור ישמשו למטרות ראויות ולא לשכר שניתן שלא כדין", אומר לוין.
מנהל יחידת האכיפה שמואל נחמני גילה כי "הגברת פעולות הביקורת של חוקיות תשלומי השכר בשנה הקרובה תהיה באמצעות רואי חשבון חיצוניים. אגף הממונה גם יפעיל יחידת חקירות לאיתור מנהלים שאישרו תשלומי שכר חריגים והם יתבעו לדין משמעתי".
הדו"ח מציין כי היקף עלויות העסקת העובדים בגופים המבוקרים הסתכם ב-2008 בכ-45.6 מיליארד שקל, מהם כ-34.5 מיליארד תשלומי שכר והוצאות ישירות. מספר המשרות הכולל גדל בכ-3% (עד כ-236 אלף), והשכר הכולל עלה ב-3.11%.
