בתהליך גירושים? זה עלול להזיק גם לעסקים
כשזוג נפרד נעשית חלוקה של הרכוש המשותף. גם אם אחד מהם שותף בעסק, או בעל מניות בחברה, אלה צריכים להיכלל בחלוקה. אבל צווים לגילוי מסמכים שניתנים על ידי בית המשפט עלולים לחשוף סודות מסחריים ואף פעילויות לא חוקיות
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע שזוגות נשואים שותפים בכל הרכוש שצברו במהלך נישואיהם, ובמקרה של גירושים מתנהל הליך של פירוק שותפות. אבל מה קורה כאשר אחד מבני הזוג שותף בחברה כלשהי או בעל מניות, איך מחלקים את הנכס הזה?
החלק של בן הזוג בעסק או בחברה נחשב לקניין לכל דבר. במקרים רבים בן או בת הזוג לא יודעים מה השווי האמיתי של חלקו של בן הזוג בעסק, שכן הם ניזונים רק מהמידע שמוסר אותו בן זוג. דיווחים כאלו לא בהכרח תואמים את המציאות, במיוחד כשבני הזוג מחליטים להתגרש.
יכול להיווצר מצב בו בן הזוג שצופה את הפרידה המתקרבת מתחיל להתכונן כדי להציג את העסק כבעל ערך נמוך יותר מכפי שהוא באמת. תמונת מצב לא נכונה כזו מתאפשרת על ידי הסכמים פיקטיביים עם השותפים האחרים ביחס לחלקו והכנסותיו מהעסק, יצירת חובות מדומים עד כדי הצגתו על סף פשיטת רגל, הטמנת "גלולות רעל" וכשלים עסקיים שעתידים להניב לעסק רווחים ועוד.
בתי המשפט לענייני משפחה מודעים לנטייה הלא הוגנת הזו ומנסים להגיע לחקר האמת לגבי שווי הנכסים. אבל למרות שהדרך לחקירת האמת רצופה כוונות טובות, כך גם הדרך לגיהינום. הצווים הניתנים עלולים לחשוף סודות מסחריים וגרוע מכך - פעילויות לא חוקיות שהשותפים מעורבים בהן שעלולות לייחס להם עבירות פליליות או לחשוף אותם לתביעות אזרחיות.
הפגיעה בשותפים קלה יחסית לפגיעה בבני הזוג
במצבים בהם העסק הופך חלק מהרכוש עליו רבים, עלול להיגרם נזק לשותפים. בנושא של צווים לגילוי מסמכים למשל, ניתנה באחרונה החלטה מפי השופט יעקב כהן בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא שאפשרה לאשה לעיין בהסכם השותפות של הפירמה בה שותף בעלה.
השותפים במשרד התנגדו, בטענה שחשיפת ההסכם לטענתם עלולה לאפשר למתחרים "לחקות את ההצלחה ולדעת איך לפתות שותפים מהמשרד". הם מסרו שההסכם כולל מידע סודי ורגיש וגם החלטות שלא רלוונטיות לסכסוך, שחשיפתם פוגעת באינטרסים של החברה.
במקרה הזה חשיפת ההסכם גם פוגעת בזכויות היסוד של הגנה על פרטיותם וקניינם של חברי הפירמה, שאינם צד בסכסוך. למרות הטיעונים המוצדקים האלו קבע השופט ש"לעיתים אין מנוס מפגיעה בזכויותיו של צד שלישי כשיש חשש אמיתי לפגיעה משמעותית בזכות כלכלית של אחד מבני הזוג", והסביר שהפגיעה שעלולה להיגרם לצד השלישי היא קלה יחסית לפגיעה בבת הזוג.
חשוב לזכור שלחברה יש אפשרות לתבוע ולהיתבע בפני עצמה בבית המשפט. לפעמים מהרגע בו הוגשה תביעה ועד שמתקבל גט עוברים חודשים רבים ואפילו שנים. בזמן הזה החברה יכולה לרוקן נכסים, להגדיל את החובות, לפברק חשבוניות ולייצר הפסדים כך שביום חלוקת הרכוש לא רק שבת הזוג לא תקבל את חלקה, היא גם תיאלץ להשתתף בחובות.
לראות את האור גם כשהעסק שחור
אפשר לצרף את החברה כנתבעת, וכך עלולים לחול עליה צווי עיקול ומניעה באופן ישיר. זה צעד שיכול להיות משמעותי ביותר בשמירת זכויות האשה, אבל טומן בחובו פגיעה קשה בחברה. גם פה קבע בית משפט ששיקולי הצדק עדיפים על הפגיעה בחברה עקב צירופה כנתבעת.
יש מקרים מורכבים יותר, בהם מדובר בעסקים שרוב ההכנסות שלהם מגיעות מכסף שחור. לרוב עורכי הדין אין את הידע הכלכלי הנדרש כדי להעריך את הפוטנציאל והיכולות של עסקים כאלה לייצר הכנסות לא מוצהרות שערכן עולה בהרבה על ההכנסות המוצהרות. עסק כזה הפועל בדרכים לא חוקיות יכול להיות קלף מיקוח רציני לאשה, אם יחשפו אותו.
גירושים הם אף פעם לא עניין פשוט, וכשהעסק של אחד מבני הזוג מתערבב איתם הם הופכים מורכבים עוד יותר. כדאי להתייעץ עם עורכי דין שיש להם מספיק כלים וידע כלכלי כדי לזהות את נקודות התורפה של העסק.
חשוב לדאוג שהמומחה המתמנה ע"י בית משפט יהיה בעל סמכויות חקירה ויכולות חשבונאיות לאתר נכסים שהוברחו, לזהות פעולות הונאה, לנתח דוחות כספיים ולאמוד את ערכה האמיתי של החברה.
מצד שני, כמובן, בעל עסק, שותף בפירמה ו/או בעל מניות בחברה שאשתו הגישה נגדו תביעה, יכול גם הוא למנוע את ההתרסקות באמצעות ייעוץ משפטי עם התמחות כלכלית.
- קרן פרץ
היא עו"ד המתמחה בדיני משפחה.
לפנייה לכתב/ת 
