חמישה גברים וחתונה

פעם היו מצלמים אותנו בבתים שלנו, והיינו פחות יפים. למה בעצם אני צריך להצטלם בראלף לורן? הרי אתם מנסים ליצור אשליה של זוהר שלא קיימת בישראל, אז למה אתם מייצרים דימוי שקרי?". אוהד קנולר אולי היה מעדיף שנהפוך את הכתבה הזו למרשם אוכלוסין אפרפר, וייתכן שהיינו שוקלים את ההצעה אם היינו רוצים עוד תזכורת ויזואלית לחיים האמיתיים.

ארבעה מתוך חמשת הגברים שלפניי יכולים היו, ודאי, להציג בפניי מקררים עם קוטג' וכרבוליות זוגיות מול הטלוויזיה. שלושה מהם היו מתהדרים גם בציורי ילדים ממוגנטים לחלונות. ורק עפר שכטר היה משוויץ לנו בדירת רווקים טרנדית במקרה הטוב, או מיצג של קרטונים ריקים של פיצה במקרה הפחות טוב.

עבור התמונה המלאה של החיים האמיתיים, בכל מקרה, שווה לחכות לעונה השנייה של "עד החתונה", סדרה שמתעקשת להזכיר לנו כי החיים הם לא רק לא רק עוגת שכבות עם זוג מחייך בקודקודה.

ניב רז (34) וקנולר (33) מייצגים גם בחיים האישיים שלהם וגם בסדרה את הזכר המיושב, הבורגני והנשוי. רז גר במושב כפר אוריה עם השחקנית והתסריטאית אלונה וינד, ובתם אמה בת השלוש; קנולר עקר השנה לדימונה עם רעייתו נועה, המנהלת את התיאטרון העירוני, ועם בנם פטר בן השנתיים.

בסדרה, הדמויות שהם מגלמים מנסות למצוא שקט נוכח טלטלות המציאות: במקרה של רן (קנולר), המציאות היא נישואי בזק למירי בוהדנה אחרי פרידה קשה, ובמקרה של אמיר ההומו (רז), התמודדות עם השלב הבא במערכת היחסים שלו עם עפר שכטר. שכטר (28) עומד להיות יוצא הדופן בסשן הזה - הוא היחיד שלא נמצא בזוגיות ארוכת טווח. אחרי שכמעט הקדשנו לאחרונה גיליון שלם למעלליו כרווק, זוהי חובתנו המוסרית להניח לו מעט הפעם, ורק לנסות לעשות לו חשק להתמסד.

גם יפתח קליין (38) ויונתן עוזיאל (35) כאן. כעת הראשון יכול להעביר לשני את השרביט בתור זה שיעשה לגיבורת "עד החתונה", איה (טל ליפשיץ), בלבלות בלב. בעונה הקודמת קליין היה האקס המיתולוגי המסוכן, כעת הוא מחוץ לתמונה ("ממשיכים לקרות לדמות הזו דברים מדהימים, אבל לא און קמרה", צוחק קליין), אך מבטיחים לנו שבעונה הבאה נראה יותר ממנו. קליין הוא בן זוגה של התסריטאית שירי ארצי ("תמיד אותו חלום"), השניים מעולם לא נכנסו יחד לרבנות אך חיים יחד שנים רבות ומגדלים את שני ילדיהם.

הגברים של "עד החתונה 2" (דביר כחלון)

האחרון ברשימה הוא עוזיאל, הפנים החדשות של הסדרה. הוא עומד להיכנס לנו ללב כקצין מסוקס בצה"ל עם קושי למחויבות, אך בחיים האמיתיים הוא מתגורר עם חברתו זה חצי שנה, צלמת במקצועה. וכעת לשלב ההתעללות: הושבנו את חמשת גושי הטסטוסטרון האלה יחד והכרחנו אותם לדבר איתנו על רגשות. כדי לתפעל את השיחה ביתר קלות, שיכרנו אותם עם בקבוק של ג'יימסון.

סקס

אוהד: "על סקס ידבר מי שעושה".

עפר: "אין כאן אחד כזה. אולי יונתן, הוא בטח טורק בלי הכרה. אתם לא מכירים את הביטוי הזה? 'טורק, טורק, טורק, פורק, פורק, פורק?' זה ממייק אנד מושון".

אוהד: "עפר הוא נוער, אנחנו כבר לא מבינים את השפה שלו".

עפר: "אני מעדיף סקס עם אהבה, אבל עדיף שנקרא לזה אינטימיות. לטעמי יכול להיות דבר כזה, התאהבות ללילה אחד. סוג של הידלקות ותחושה של קרבה שיכולה להיעלם אחרי יום או שבוע".

אוהד: "תלוי מה שתית ומה משך ההשפעה".

יונתן: "בעיניי סטוצים זה משהו שאין בו כלום. באותו רגע אתה נהנה ובסוף אתה עוד יותר ריק. הרי מהו הנצח לעומת הרגע?".

יפתח: "כשאני רואה זוגות של הרבה שנים, ששניהם היו רק זה עם זה, נצבט לי קצת הלב עליהם. להיות עם אשה אחת כל החיים זה באמת קצת עצוב, אבל היו לי חוויות לפני שירי, זה בסדר. בכל מקרה, להיות עם הרבה נשים זה שטויות של אגו, זה צורך של רווקים בחיזוק כמו שקיבלתי מאה במבחן. אני יכול להבין את זה שרוצים להיות עם מישהי חדשה בכל פעם, אבל לא צריך לספור את הכמות, זה עוד כיבוש ועוד כיבוש, כפי שציידים מסמנים על הקת של הרובה, אז גברים מסמנים".

קליין. כך זה בחיים האמיתיים (אורי אליהו)

חתונה

יפתח: "נמאס לי מהדיון הזה, כששואלים אותי, 'מתי תחתנו? כן תתחתנו, לא תתחתנו', די כבר. האמת היא שאני רוצה אבל אין לי אומץ".

אוהד: "יש לו אומץ רק לעשות ילדים".

יפתח: "לא, זה הטקס מפחיד אותי. נראה לי שאבכה נורא וזה מביך אותי. ברצינות. דיברנו על זה כמה פעמים אבל אולי זה כבר פתטי בגילנו".

אוהד: "זה אירוע מאוד מרגש, אני עדיין מאמין בזה".

ניב: "הדקות, ואני מדגיש שזה דקות, שבהן אתה באמת עושה את זה, יש בהן כוח. התחתנתי עם 20 איש סביבי ולא הרמתי הפקה כי כשהתחלנו ללכת בדרך הזו עשינו פניית פרסה. אתה מאבד את כל המשמעות של הדבר, כי נהיה חרטא הפקתית, ואתה פוגש טיפוסים של עסקנות מגעילה שמורידים לך את החשק ואין בכלל טעם".

אוהד: "אני לא אוהב שקוראים לאשתי נועה רבן קנולר. היא נועה קנולר. זה לא מפרימיטיביות זה פשוט לא יפה כלפיה. וזה עשה לה רק טוב שהפכה לקנולר, תאמיני לי".

ילדים

"אתה לא יכול לדעת מתי אתה באמת בשל לילדים, אין דבר כזה" (ניב רז)

יונתן: "נראה לי שילדים משנים הכל, ואין לי מושג איך מתמודדים איתם. נותנים אותם להורים, לא?".

אוהד: "אולי לשלך. שלי רחוקים, בתל אביב, זה לא כל כך פשוט".

יונתן: "אני מת על האחיינים שלי, אבל חלק מזה זה שהם באים ואז הולכים. אין לי מושג איך זה עם הדבר האמיתי. אבל איך אדע? זה כמו שמישהו ישאל אותך איך זה שוקולד, אתה יכול להסביר, אבל עד שלא תשים לו את זה בפה, זה לא יעזור".

ניב: "אני לא חושב שאתה יכול לדעת מתי אתה באמת בשל לילדים, אין דבר כזה, כי אף אחד הרי לא יודע למה הוא נכנס. אתה צריך לרצות את זה מאוד, לא רק שיהיה לך ילד, אלא לרדת מהפוקוס שהוא אני, מהריכוז של עצמי בתור הסנטר, ואז גם אם אתה לא בשל אתה מסתגל למצב החדש. הדבר הראשון הוא כמובן איבוד השינה, אבל מתרגלים להכל".

יפתח: "אתה אף פעם לא מוכן לילדים, אבל זה לא משנה, הרי הנשים מחליטות מתי להביא אותם לעולם, ואנחנו הולכים אחריהן. בשנה הראשונה זה נורא קשה, כי כל האנרגיה של האשה הולכת לילד ונוצרת תחרות על תשומת לב, ובעצם לאבא אין תפקיד. הנשים נורא רוצות עזרה והגברים נורא רוצים לעזור, אבל בכל זאת, החיבור המתבקש הוא לאמא ולא לאבא. אין לאבא מקום אמיתי עד שהילד גדל קצת, לא מסתכלים עליו בכלל, וצריך ללמוד להתמודד עם זה".

קליין, ליפשיץ וקנולר. עד החתונה זה יעבור?

רווקות

יפתח: "מי זוכר את זה בכלל? כל כך הרבה שנים שאני לא לבד, שאני באמת לא זוכר איך זה. מתגעגע? לא ממש. אומנם יש משהו מרגש בלא לדעת איך ייגמר היום, אבל אני לא מתגעגע לתקופה ההיא".

יונתן: "היום כולם מתעסקים עם עצמם יותר מפעם, העולם נהיה כזה, אדם מסתכל על עצמו ומתנתק מהסובב אותו. וזה קשור לקושי להכניס מישהו חדש לחיים. אבל ככל שאתה יותר בשל ומכיר את עצמך אז אתה מבין איפה הקושי יבוא, ואיך להתמודד איתו".

אוהד: "אני חושב שכולם מתעסקים בעצמם, לא משנה באיזה מקצוע ובאיזה גיל. אפשר לראות את זה בריאליטי, זה עולם שמראה לנו שבעצם כולם מחפשים פרסום ובמה, וכולם מתעסקים בעצמם, לא משנה אם הם עורך דין או מלצר. הרי אם היית רואה את אלירז שדה ברחוב מה היית חושבת עליו? לא היית חושבת שהוא אדם כל כך מורכב, אבל זה מה שדרמה עושה. וגם בתוך קשר אנשים הם לא יחידה אחת, הם משתנים בתוך הקשר כשכל אחד חי את החיים שלו. הרי העצמאות שלך קיימת, ולפעמים גם שם קיים קושי להכיל".

יונתן: "הדמות שלי ב'עד החתונה' מוצאת את עצמה במגרש שהיא לא כל כך מכירה. מדובר באיש צבא שיוצא לחיים האזרחיים, יש בו משהו של זאב בודד, והוא לא מסוגל לראות אחרים. ובזוגיות אתה לא היחיד, אז זה לא יכול לעבוד ככה".

יפתח: "בעונה הקודמת זה היה התפקיד שלי, להיות המתעלל. לדעתי הוא דווקא פיתח יכולות מחויבות אבל היא הבריזה לו, כנראה שמשקעי העבר כבדים יותר. אולי פשוט עם הזמן דברים חוזרים אליך, כמו קארמה".

אוהד: "זה כמו שב'סרוגים' הדמות שלי סובלת עכשיו, אחרי שבעונה הקודמת היא גרמה לאחרים סבל. אנחנו חיים במדינה מוסרנית, כנראה שחייבים להחזיר כאן למי שעשה רע. אבל בכלל, אני שחקן שנהנים להתעלל בו, גם בעונה הזו. רן סובל בסיטואציה, הוא לא חי בכיף. קשה לי עם זה שהוא סובל ופסיבי, החיים לא מנשקים אותו. מצד אחד אתה אומר, 'מה יכול להיות מדכא בלהיות עם מירי בוהדנה?', אבל זה כמו במשל עם השועל והענבים. כשאני חושב על זה, אני בטח משמח הרבה גברים בארץ שהם רואים שגם מישהו שמקבל את מירי בוהדנה יכול להיות לא מבסוט מזה".

התאהבות ואהבה

ניב: "השלב זה של הקראש, ההתאהבות, זה משהו שיש לו תוקף של רבעון: ארבעה חודשים, חצי שנה. אחרי זה מתחילים החיים, והם לא מסתמכים רק על זה. כל אחד מתפתח ולפעמים לא לאותו כיוון".

אוהד: "אבל עדיין צריך את זה, כנראה. אלא אם כן אתה מתחרד ומקבל שידוך, ככה אפשר לחיות יחד גם בלי קראש, אבל זו הדרך היחידה שאני יכול לחשוב עליה".

עפר: "אני מת להגיע לשלב בקשר, שבו אפשר לחיות בשקט וליהנות זה מזה ומהחיים, ואני לא מגיע לזה אף פעם. אני לא יודע למה, זה כנראה מפחיד אותי, האינטימיות והפחד שכל האטרף נגמר ואני אחיה בחיים רגילים עד סוף חיי ואשתעמם".

יפתח: "אבל אהבה זה הכי לא משעמם. אם זו מישהי שאתה מעריך והיא מאתגרת אותך, זה אף פעם לא יהיה משעמם. אבל זה צריך להיות החיבור הנכון. עפר אולי מפחד שהחגיגה נגמרת אבל צריך להבין שאחריה מגיע משהו אחר, האפטר־פארטי".

יונתן: "ברור שאחרי שהאטרף נגמר מתחיל משהו אחר. ויש אדם שעומד מולך ואתה מרגיש שאתם יכולים להתפתח יחד. כל אחד עם עצמו, אבל גם עם חיבור. אני לא אוהב את הביטוי ש'מישהו משלים אותי', אני אדם שלם ולא צריך שישלימו אותי".

ניב: "אני לא רוצה להישמע כמו ורדה רזיאל, אבל חשוב להבין שהאטרף לא נגמר, זה פשוט מתחלף. לא צריך להיבהל, השאלה אם אתה יכול להתמודד עם הדבר החדש".

יונתן: "בדיוק, זה התפתחות משותפת, פעם הייתי הולך מהר יותר אחרי שהאטרף נגמר, אבל ככל שאתה גדל, הדברים משתנים".

כולם ביחד על הבמה. עד החתונה (צילום: ינאי יחיאל)

פרידות

אוהד: "האם הקשר של רן ואתי הוא ריבאונד? אני לא רואה את זה ככה. אבל בעצם, אני לא מאמין במשהו שהוא לא ריבאונד, כל קשר משליך על ההמשך. מי שהיה איתי בעבר תמיד יישאר איתי ברמה של שריטות, וגם אני אשאר בהם. אין בחיים משהו שהוא לא השלכה".

ניב: "הפרידה האחרונה שלי היתה לפני הרבה שנים, וזה היה נוראי. זו היתה מערכת יחסים עם קנאה ואובססיביות, הדבר הכי קשה שהיה לי. אני זוכר שהייתי אז בלימודי משחק וזה נתן לי מלא חומרים, זו דרמה שקורית בתוך החיים, אבל היום יש גם דרמות אחרות".

יונתן: "צריך לדעת איך להיפרד, פעם לא ידעתי. זה לא שהיו לי ריבים, אני לא כזה, אבל צריך לדעת איך לסגור ולהרפות, לא משנה באיזה צד אתה. האקט הוא קשה עד שמבינים שחייבים לעשות את זה. היום אני יותר טוב בזה".

עפר: "הפרידה האחרונה שלי היתה הפעם האחרונה שבה הייתי מוכן לא לברוח ולא לפחד, אבל זה לא הסתדר לצערי. יכול להיות שאני באמת מוכן לקשר, אבל לא תמיד זה תלוי בך. אולי בפעם הבאה זה ייראה אחרת. אני מקווה שכן".

יפתח: "במשך חיי זרקו אותי הרבה, חופשי. פרידות תמיד הרסו אותי, לא היה לי קל עם זה. פרידות של אחרים לא מלחיצות אותי, גירושין זה תהליך מאוד כואב וטראומטי, אם מישהו הגיע לעבור אותו סימן שהיה לו רע מאוד וטוב שזה נגמר, אם הוא בחר לצאת למסע הכואב הזה אז זה מבורך".

• רוצים לדעת מה החמישה חושבים על התבגרות, הומואים ובגידות. הכל ועוד בגיליון החדש של פנאי פלוס.