גבירותיי ורבותיי, אייל גולן

אמא רונית:

"הוא מוצא תירוצים כדי להזדחל ולישון במיטה שלי"

"אייל שלי הוא בחור מדהים, הבנאדם הכי נדיב שקיים. לפני חצי שנה חגגתי יום הולדת ואייל בא לבקר אותי. ישבנו ביחד בסלון והוא התחיל לקטר על זה שקשה לו לקנות לי מתנה ושהוא לא יודע איך להפתיע אותי. אחרי כמה דקות הוא שלף 300 דולר ואמר לי לקנות לעצמי משהו. אמרתי לו שזה מצוין כי ככה אני יכולה לנסוע לטורקיה עם החברות שלי. כשיום ההולדת שלי הגיע, במקום לחגוג ישבנו כולם ובכינו מול הטלוויזיה, כי זה היה היום בו אסף רמון נהרג. תוך כדי מהדורות החדשות אייל התקשר אליי וביקש ממני לצאת החוצה, בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה אבל יצאתי בכל זאת, בחנייה חיכתה לי ב.מ.וו חדשה. זה היה חלום חיי מאז ומתמיד. הוא גם דאג לי לאייפון שאין לי מושג איך מתפעלים. חוץ מזה הוא ישן הכי טוב במיטה שלי, לפעמים הוא גם ממציא תירוצים וסיבות כדי שאצא מהמיטה והוא יוכל להזדחל אליה ולישון".

אילנית לוי, גרושתו:

"אני יכולה לצרוח ולהתחנן לילדים, אבל מספיק שאייל יגיד את אותו הדבר בטון נמוך, הם מיד עושים"

"לאייל יש תדמית קולית כזו, קצת קרה ואדישה, כאילו הכל קורה סביבו בלי כוונה. דווקא כבן זוג הוא די רומנטי. כשהוא רוצה, לא תמיד, אבל כשהוא כבר מחליט להיות רומנטי הוא הולך על זה עד הסוף. מצד אחד הוא עושה את הדברים הבנאליים, אבל מצד שני, הוא תמיד צריך להוסיף טוויסט מקורי כמו שרק הוא יודע. אני זוכרת שכשקיבלתי רישיון, חזרתי הביתה וכולו היה מלא נרות עם שביל של פרחים שהוביל עד למיטה, שם היה כתוב 'מזל טוב על הרישיון החדש, עכשיו אני משוחרר!' אז תמיד יש לו את הרומנטיקה פלוס התוספת המצחיקה שלו.

יש כבוד. אייל גולן (צילומים: אוהד רומנו)

"אייל הוא אבא מאד קיצוני. מצד אחד הוא חבר מגניב שרב איתם בפלייסטיישן וב־WII על מי ניצח ומצד שני, הוא מאוד סמכותי: אני יכולה לצרוח ולהתחנן לילדים שייכנסו להתקלח ומספיק שאייל יגיד את אותו הדבר בטון נמוך, הם מיד עושים, יש להם יראת כבוד מאוד גדולה אליו". 

גולן שרעבי, מנהל:

"הוא מחליף שלוש־ארבע מכוניות בשנה"

"אני ואייל מכירים מגיל שלוש, נכנסנו לגן ביחד ובשבע שנים האחרונות אנחנו עובדים ביחד. יום אחד הוא החליט שהוא רוצה אולפן הקלטות פרטי בבית, וכמה שיותר מהר. צחי התחיל להתרוצץ והזמין אנשי מקצוע לבנות לו את החדר המיוחל. מה שלוקח בדרך כלל כמה חודשים, לקח לנו שלושה שבועות. בסיומם אייל הכניס את צחי לאולפן ויחד הם הקליטו דווקא את צחי שר. מאז אף אחד לא נכנס לאולפן הזה.

"עוד סיפור שזכור לי הוא שנסענו לאילת עם הנשים והילדים שלנו ושכבנו על שפת הבריכה ב־12:00. פתאום אייל הסתכל עליי ואמר: 'גולן, אני רוצה להחליף את הרכב', אמרתי לו שנעשה את זה כשנחזור. הוא הסתכל עליי ואמר, "לא, אני רוצה להחליף את הרכב עכשיו, לך תארוז, חוזרים לתל אביב. התקשרנו לסוכנות הרכב, נסענו לתל אביב ובאותו היום אייל כבר נהג על מרצדס חדשה. ככה הוא, משתעמם בקלות. הוא מחליף שלוש־ארבע מכוניות בשנה, לא משנה לו מה אנחנו עושים עם כלי הרכב הישנים, מבחינתו נשכיר מגרש ונחזיק את המכוניות שם".

נשמה

בני פרץ, איש עסקים וחבר קרוב:

"מספיק שישמע משהו לא בסדר בטון שלי וכבר יבין שהוא צריך להתייצב"

"אי אפשר להסביר ולהגדיר את החברות שלנו. הוא בנאדם אכפתי שמספיק שישמע משהו לא בסדר בטון שלי וכבר יבין שהוא צריך להתייצב. היתה תקופה שאבא שלי עבר השתלה בגרמניה והייתי איתו חודש וחצי שם. לא היה יום שאייל לא התקשר שלוש־ארבע פעמים ביום לשאול אם הכל בסדר ואם אני צריך משהו. הוא נשמה לא רגילה". 

ברק יצחקי, חלוץ בית"ר ירושלים וחבר:

"הוא אובססיבי לספורט"

"אנחנו מכירים כבר חמש שנים. כשהייתי בפגרה עבדנו יחד בחדר הכושר, אני הייתי הולך שלוש פעמים בשבוע, והוא היה הולך ארבע־חמש פעמים. הוא נמצא בכושר גופני מעולה. בגלל שהוא שחקן כדורגל לשעבר, הוא גם מודע לכושר. כשהיינו בקיסריה היינו הולכים לרוץ בים, הבחור לא מתעייף, למרות שהוא מעשן ולפעמים שותה, הוא הצליח להפתיע אותי ועמד בזה יפה. יום אחד הוא ביקש להתאמן איתנו בבית"ר ירושלים וכולם היו בשוק מכמה שהוא בכושר. בסוף עשינו בעיטות חופשיות והוא הפגין כישורים גבוהים מאוד!". 

צחי אסולין, הנהג הפרטי:

"כשאייל רוצה משהו זה צריך לקרות עכשיו ומיד"

"אני עובד צמוד עם אייל כבר שנה וחצי. אנחנו ממש כמו בעל ואשה ברמת השעות שאנחנו מבלים ביחד כל יום. אייל הוא בנאדם מאוד מפתיע, יום אחד ישבנו בבית, השעה היתה 18:00, הוא מסתכל עליי בעיניים של ילד קטן ואומר לי, 'אני רוצה כלב!'. אמרתי לו, 'מה כלב, עכשיו?!', אבל זה לא שינה כלום. הוא החליט שהוא רוצה כלב צ'יוואווה קטן עכשיו ומיד. לקחתי רכב ונסעתי עם חבר לכיוון אשדוד, שם מצאתי חנות חיות פתוחה. אחרי שהצלחתי לשכנע את הבעלים שלא תסגור את החנות ותחכה לי, קיבלנו את הכלב, קטן ובלי תעודות. התקשרתי לאייל, אמרתי לו שהכלב בלי תעודות ורוצים עליו אלף דולר, אייל שאל אם הכלב חמוד וביקש שנביא אותו מהר. ככה קנינו כלב. כשאייל רוצה משהו זה צריך לקרות עכשיו ומיד.

עכשיו ומיד

הוא לא יודע לדחות סיפוקים. עוד סיפור כזה קרה לפני כמה חודשים כשאייל הופיע בפסטיגל. גרנו בזמנו בבית מלון ליד גני התערוכה ואייל היה חזק באימוני הכושר. ערב אחד אייל החליט שהוא רוצה חדר כושר בתוך החדר שלנו במלון. הייתי בטוח שעד הבוקר הוא ישכח, אבל כבר ב־10:00 בבוקר הוא העיר אותי ושאל למה אני עוד במיטה כשיש לי חדר כושר לבנות עד 14:00, אז מגיע המאמן שלו. נסעתי להרצליה, קניתי משקולות ומכשירים, חזרתי למלון ובניתי לו חדר כושר, עד שהוא הגיע מההופעה החדר כבר היה מושלם ואייל התאמן בו".

הזמר טריפונס:

"הוא ויתר על הזמן שלו כדי לפרגן לי"

"הכרתי את אייל גולן דרך השיר 'פיציריקה'. במשך שנה שלמה שמרתי את השיר הזה במגרה והחלום שלי היה להקליט אותו כדואט עם אייל. עברה יותר משנה ולא הצלחנו להגיע אליו וכמעט ויתרנו. יום אחד הגענו להקליט והשמענו את השיר לתמיר צור, המעבד. הוא פנה למשה פרץ והציע לו דואט ומשה לא רצה לעשות את זה. בסוף אייל שמע את השיר וביקש יומיים לחשוב. כעבור יומיים הוא חזר לתמיר והודיע שהוא הולך על זה. בפגישה הראשונה שלנו הוא נורא התרגש, שנינו התרגשנו. ההפתעה הכי גדולה שלי מאייל היתה כשהגענו להופיע באירוע פרטי. עליתי לבמה כדי לשיר את הדואט שלנו, רגע לפני שירדתי מהבמה אייל הודיע לקהל שאני נשאר לעשות עוד כמה שירים. עמדתי שם נבוך, זו היתה הפעם הראשונה שהייתי בלי הבוזוקי שלי והופעתי מול הקהל ככה, כמו שאני. זה כבוד גדול מה שהוא עשה, ויתר על הזמן שלו בשביל לפרגן לי. אני אוהב אותו כבנאדם ומעריץ אותו כזמר". 

מלא קסם

הזמר והחבר ליאור נרקיס:

"הוא ממש לא מתנהג כמו ה־מלך שהכתירו אותו"

"מה שהכי מרשים אותי אצל אייל זה שהוא בן אדם בגובה העיניים, הוא מצחיק, יש לו שליפות קורעות, הוא שנון ויש לו נשמה טובה. הוא תמיד מסתכל על הסביבה שלו, בן אדם אכפתי מאוד, הוא ממש לא מתנהג כמו ה־מלך שהכתירו אותו. אנשים אחרים בתעשייה היו לוקחים את התואר הזה ומתנהגים אחרת לחלוטין. החוויה שהכי זכורה לי מאייל התרחשה דווקא באומן, הפעם הראשונה של שנינו שם היתה ביחד, ובילינו המון זמן שם. אכלנו אצלי, התפללנו אצלו".

מרגול:

"כבר בהתחלה אמרתי למנהלים שלו שהבחור הולך להיות סטאר בינלאומי"

"הכרתי את אייל עוד כשהוא היה עלם צעיר מאוד. הוא הקליט איזה דיסק שדרים ואיזה ברנש שהפיק לו את התקליט הביא אותו אליי ואמר לי שאני חייבת לשמוע. לא ממש התרגשתי, כי כבר שמעתי מיליון זמרים, אבל בסוף ירדתי לרכב והקשבתי לשיר. לידי באותו הרכב, אגב, ישב אייל, יפיוף כמו מכה. שמעתי זמר ונפלתי מהכיסא. אחרי כשנה הופענו כמה אמנים בפסטיבל ערד ואייל עלה לשיר איתנו, אמרתי למנהלים שלו שהבחור הולך להיות סטאר בינלאומי. יש לו את כל החומרים, הוא חייכן ומלא בקסם. השתן לא עלה לו לראש, כמו שקורה בדרך כלל, אני גאה בו ואוהבת אותו כמו בן שלי. הלב הטוב שלו ממיס אותי בכל פעם מחדש, הקמפיין שעשה למען חברו שזקוק לכליה והסכום שתרם לטובת יהודה קיסר, הלוואי ויכולתי לגלות, כששמעתי את זה נפלתי לרצפה. הוא נדיב, הוא לארג', הוא כפרה של בן,

אהוב ליבי". 

• את הכתבה המלאה ניתן לקרוא בגיליון החדש של פנאי פלוס