בן המח"ט הנערץ שנפל נחוש לכבוש את צה"ל

יואב, כיום כבר בן 22, התגייס אך לפני שבועות אחדים לצה"ל והצליח להתקבל ל"מגלן", אותה יחידה מובחרת שעליה פיקד אביו המנוח, בין תפקידיו. כעת הוא שוהה בבסיס האימונים של חטיבת הצנחנים בשומריה, ועובר טירונות משותפת לחיילי מגלן ודובדבן. בתום התקופה, יועבר למחנה הקבע של מגלן, שם מונצח אביו, ובו אף שימש דודו, מתן, מפקד צוות ואחר כך סגן מפקד פלוגת לוחמים.

יואב וינברג. נעורים בצל השכול והמורשת (צילום: שירה אליסיף)

בצה"ל העדיפו בשלב זה שלא להעמיד את וינברג הצעיר באור הזרקורים, בעיקר במהלך תקופת הטירונות, אבל עבור בני משפחתו וחבריו, היה הדבר כמעט מובן מאליו. "הוא ידע שהוא ממשיך את הקריירה הצבאית של אביו. לא משנה עד כמה קשים יהיו המיונים למגלן, הוא קיבל החלטה שיעבור אותם בהצלחה", סיפרה ל-ynet שמחה וינברג, אשתו של הטירון הטרי.

וינברג הצעיר היה בן 15 כאשר נהרג אביו באותו הפיגוע, יחד עם 11 חיילים ואנשי כיתת הכוננות של היישוב היהודי בחברון. הוא גדל וליווה את הקריירה הצבאית של אביו כמעט מראשיתה, גם בתקופה ששירת בסיירת מטכ"ל וזכה בציון לשבח על חלקו במבצע חשאי שבו השתתף.

בינתיים הפך יואב לאב בעצמו. לפני שנה וחצי נולדה לו ולרעייתו בת ראשונה, ובני המשפחה מתגוררים בשנים האחרונות באילת, שם למד יואב בישיבת "איילת השחר".

וינברג הצעיר ובתו. חובה של "לפני הצבא" (צילום: שירה אליסיף)

עם התקרבות מועד גיוסו הלכה וגברה ההתרגשות בבית המשפחה, וכך גם החששות מהסכנות הרבות שטומן בחובו השירות הקרבי. "ברור שחשבנו על הסיכונים. אנחנו זוג צעיר ויש לנו ילדה קטנה, אבל היה ברור שהוא ילך בדרכו של אביו, שהצליח להותיר חותם משמעותי בקרב משפחתו. הכרתי את יואב בתור ילדה שגרה בבית הסמוך. היינו שכנים, ולאורך השנים גדלתי בעצמי על סיפורי הגבורה של דרור. כשהבנתי שנתחתן, ידעתי שגם המשפחה החדשה שלנו תהיה כזאת חזקה, עם תעצומות נפש שיעזרו בהתמודדות הקשה".

לא "בן של"

לאחר גיוסו לחטיבת הצנחנים, ביקש וינברג הצעיר לצאת לגיבוש שיכול לסלול עבורו את הדרך לכמה יחידות מובחרות, בהן זו שעליה פיקד אביו המנוח בימיו האחרונים. "זה מה שהוא רצה. הוא התקבל לשם ללא שום סיוע מבחוץ, הוא פשוט עשה את העבודה שלו והוכיח שהוא ראוי לכך", סיפר גורם צבאי. "גם כשנשאל האם לא יהיה קשה לו לשרת ביחידה כזאת כשבבית מחכה לו אשה ותינוקת רכה, השיב כי הן נותנות לו כוח. הוא הסביר כי לאחר שהתחתן והביא לעולם את בתו, נמוג הלחץ בחייו האישיים - מה שמאפשר לו להתרכז בצבא.

כשנשאל הרב לגבי סוגיית סירוב הפקודה, שהפכה לנקודת שבר ביחסים בין הצבא לבין חייליה מהציונות הדתית, אמר כי שוחח עם יואב על אותה הדילמה. "הסברתי לו שהצבא היא לא זירה פוליטית ושכולי תקווה שלא ייאלץ להתמודד כלל עם שאלה של פינוי יישובים. מבחינתו, הנאמנות למדינה גדולה מאוד - אבל רק ברגע האמת אדם אפשר לדעת מה ייעשה אדם".

"החתונה לא הייתה יכולה לחכות ל'אחרי הצבא'" 

הנישואים המוקדמים וכך גם לידתה של הבת גרמו לכמה הרמות גבה בישיבה. "אנחנו לא ממליצים לתלמידים שלנו להתחתן בגיל כל כך צעיר, אבל יואב נישא מאהבה ומתוך רצון להקים משפחה עוד טרם הגיוס", סיכם הרב. חבר מירושלים הוסיף כי לכל מכריו של יואב היה ברור שסוגיית הנישואין לא תוכל להמתין לתום השירות הצבאי. "הוא ורעייתו הם מסוג האנשים שמיד כשרואים אותם, יודעים שהם נועדו לה לזה".

וינברג וחבריו באחד הטיולים. "תמיד מגלה מנהיגות" (צילום: שירה אליסיף)

גם אוחנה סיפר על תחושת השליחות החזקה שמלווה את חברו, שלדבריו הצליחה לגמד באופן ניכר את החששות מפני הגיוס. "תמיד חשבנו פחות על עצמנו ויותר על איך אפשר לתרום. היו דיבורים על קושי, אך אלה הצטמקו לנוכח המשימה שמוטלת עלינו היום - והיא ההגנה על המולדת. יואב ממשיך את דרכו של אביו בגאווה", קבע.