על פי מה אנחנו מודדים חברות טובה? האם אלו שיחות הנפש שאנחנו מנהלים, הכתובת לקיטורים על הבוס החדש, ישיבה משותפת בבר לשתיית בירה וצפייה במשחק כדורגל, או האוזן הקשבת לעדכונים על הדייט ההזוי מאמש?"
אם נעצור לרגע ונסתכל לעומק על מערכות היחסים הקרובות שאנחנו מנהלים עם האנשים שאמורים להכיר אותנו מקרוב, לאורך שנים ותקופות בחיינו ובמצבים שונים, נראה שיש קשרים טובים שאנחנו מתייחסים אליהם כמובנים מאליהם"
החבר הוא נפש תאומה אמיתית, או סתם הרגל?
דרך מערכת היחסים החבריים אפשר ללמוד הרבה על התפקידים שלקח עליו כל אחד בתוך המערכת. ללמוד לא רק על החבר אלא גם על עצמנו; מה כל אחד מוכן לתת ומה הוא רוצה לקבל
החברה הכי טובה שלי, האם היא באמת עונה על ההגדרה של חברה טובה? ומה לגבי החבר הכי טוב? האם לכל אחד יש חבר כזה המוגדר כ"הכי" והאם הוא עונה על הגדרת חבר הנפש שלי?
אנחנו נוטים להעניק את תואר "החבר הכי טוב" וגם לבטל אותו די בקלות. לפעמים הוא מוענק מכוחו של הרגל ולפעמים בהבזק של רגע. לפעמים אנחנו מנהלים קשרים קרובים במשך שנים מבלי לעצור לרגע ולשאול את עצמנו שאלות הנוגעות לחברויות ולקשרים החבריים הקרובים, כמו "מה נותן לי הקשר הזה?". אנחנו ממשיכים חברויות שלא "מוסיפות לנו בריאות", רק מכוח האינרציה. לעומת זאת, יש קשרים שלא תמיד זוכים להכרה ולהוקרה הראויים. אם נעצור לרגע נתבונן, נגלה שלא תמיד מערכת היחסים יפה כמו בסרט. יש קשרים שנגררים לאורך שנים ורק גוזלים מאיתנו אנרגיה. אנחנו ממשיכים לשמור עליהם רק מפני שלא שאלנו את עצמנו את השאלות הנכונות.
סוחבים כעס והתחשבנות על משהו שחבר עשה או לא עשה
לפעמים אנחנו לא מספרים הכל, סוחבים כעס והתחשבנות על משהו שחבר עשה או לא עשה פעם. על כך שהחבר או החברה לא הגיב כמו שחשבנו שצריך להגיב, או לא היו זמינים ברגע של מצב רוח מזופת. כולנו יודעים לומר לעצמנו "טוב נו, זה מאחוריי", "הרבה מים עברו בירדן מאז", "זה כבר לא רלבנטי" – האומנם? בדרך כלל, לא באמת ידענו לשים את הדברים בצד, ובכל פעם שנוצרת אי נעימות מול אותו חבר או חברה, הזיכרון והטעם החמצמץ מפעם חוזרים ומתיישבים על כתפנו עם חיוך זדוני של "זוכר את אז? אי אפשר היה לצפות ממנו/ה למשהו אחר". כך נוספת עוד טיפונת כעס, שנערם מבלי לנקות.
כמעט לכל אחד מאיתנו יש חבר שרצינו להגיד לו תודה ולא מצאנו את ההזדמנות, כי "הוא יודע שאנחנו מעריכים אותו" ועוד אלף ואחת סיבות, אבל אנחנו לא אומרים את המילה. מי מאיתנו לא אוהב לשמוע את המילים "תודה, אתה חשוב לי"?
רק אם נעצור לרגע ונסתכל לעומק על מערכות היחסים הקרובות שאנחנו מנהלים עם האנשים שאמורים להכיר אותנו מקרוב, לאורך שנים ותקופות בחיינו ובמצבים שונים, נראה שיש קשרים טובים שאנו מתייחסים אליהם כמובנים מאליהם, וכתוצאה מכך לא טיפחנו אותם ולא נתנו להם את המקום הראוי. מידת שביעות הרצון שלנו מהקשר תשפיע על הרצון שלנו להעמיק אותו או להתרחק.
כדאי לדעת שבמחקרים שנעשו באוניברסיטת הרווארד נמצא שחברויות, בעיקר בין נשים, מוסיפות בריאות. ככל שלנשים יש יותר חברות, חייהן שמחים יותר והן נוטות פחות לפתח מחלות ומגבלות גופניות בגיל מבוגר.
על פי מה אנחנו מודדים חברות טובה? האם אלו שיחות הנפש שאנחנו מנהלים, הכתובת לקיטורים על הבוס החדש, ישיבה משותפת בבר לשתיית בירה וצפייה במשחק כדורגל, או האוזן הקשבת לעדכונים על הדייט ההזוי מאמש?
להקשיב בזמנים קשים ולהצדיק אותנו כשאנחנו כועסים
עוד מבט:
עוד לא נולד גבר שינצח את 'החברה הכי טובה' / מורה נבוכות
נכון, יש כמה בחורות שאין להן כזאת. נכון גם שלגברים יש את פונקציית "החבר הכי טוב", אבל אלה שני דברים שונים לגמרי. אנחנו לא מתייחסים לזה באותו אופן, אנחנו לא משתמשים בזה באותו אופן ואנחנו לא זקוקים לזה באותו אופן
מי שחווה חברוּת טובה מכיר את כוחה; היא יכולה לדחוף או לעצור, לעודד ולהרגיע, חברות היא עוד יד מושטת, כתף מרגיעה. יש דברים שלא נעשה באחד אבל בשניים זה כיף אמיתי, במיוחד כשהא אדם קרוב. חבר יכול לשמוח איתנו, לפרגן בשמחתנו להקשיב בזמנים קשים ולהצדיק אותנו כשאנחנו כועסים.
חברויות וקשרים, כמו כל מערכת יחסים, הם דבר דינמי ומשתנה לאורך השנים. דרך מערכת היחסים החבריים אפשר ללמוד הרבה על התפקידים שלקח עליו כל אחד בתוך המערכת. ניתן ללמוד לא רק על החבר אלא גם על עצמנו; מה כל אחד מוכן לתת, מה הוא רוצה לקבל מהקשר. התפקידים ודרך ההתנהלות במערכת חברית יכולים לשקף ולהאיר תבנית התנהלות בתחומי חיים אחרים או במערכות יחסים אחרות, כמו קשרים בעבודה ובמשפחה, ומכאן שהתבוננות בקשר אחד יכולה לשמש כמראה רב ממדית.
על רקע זה נולדה הסדנה "חברות הכי טובות" שמתמקדת בחברויות הקרובות. מטרתה העיקרית היא לעורר את המשתתפים לעצמם ולקשרים החבריים הקרובים שלהם, ומכאן לצאת לחשיבה והתבוננות רחבים יותר. אופן התנהלות מול חברים מאפשר להבין מה יש לנו בפועל מול מה שאנחנו רוצים, מה טעון שיפור או שדרוג ואיך להפוך חברות שחשובה לנו לקשר עוד יותר טוב.
הפעילות בסדנה מונחית בצוותא על ידי שתי חברות (איך לא), כותבת שורות אלה וחברתה אלונה בן-עדי שמש, שתינו בוגרות בי"ס לאימון Emotion. אחרי 30 שנות חברות בחרנו להוסיף לחברוּת שלנו גם עשייה משותפת. הסתכלות אימונית על מושג החברות אינה מצטמצמת לדפדוף בספר הטלפונים וסימון מי עושה לי טוב ומי לא, מי ראוי להיות חבר ומי לא. באימון המיקוד הוא בנו, והשאלות הן: מי אני לפי החברים שבחרתי להכניס לחיי? מה אני מביא לקשר שחשוב לי? עד כמה אני חבר טוב? למה אני מתחזק קשר שבו בסופה של כל פגישה אני מתוסכל ועצבני? אנחנו אוהבים או מקטרים על החברים שלנו, אבל לא תמיד מעזים להסתכל בראי איזה מין חברים אנחנו.
הסדנה היא מפגש קליל, דינמי, שמח ומשחרר. לרוב קבוצות חברים וחברות מגיעות יחד, לעבור את החוויה בצוותא ולהעלות את הקשר ביניהם לעוד רמה. לסדנאות מגיעים גם יחידים המתמודדים עם שאלות כמו - למה יש לי מעט חברים? למה למרות שיש לי הרבה חברים אני מרגיש שאין לי למי לפנות כשצריך? למה כשמתקשרים אלי אני מסנן שיחות?
המשתתפים מספרים חוויות, מעלים נושאים המעסיקים אותם בהקשר החברויות, מגלים לעצמם דרך השאלות מה חשוב להם, מה הלבטים ואיך הם רואים את עצמם בקשרים השונים. ההקשבה לדילמות ולהתנהלות של אחרים מציפה נקודות מבט נוספות על המקום שבו החוויה של האחר מתחברת או מתנגשת עם התפישה והניסיון שלי.
כל אחד יוצא עם תובנות להמשך ויכול בדרכו לעשות שינוי כלשהו, בין אם להידוק הקשר והפיכתו לחברות עוד יותר טובה - או לשחרורו. איך שלא תסתכלו על זה, זו דרך להביט לחברוּת בעיניים.
מיכל שפירא היא בוגרת בי"ס לאימון Emotion. הסדנה "החברות הכי טובות" תיערך במרכז תרבות "אגדליה" ברחוב ז'בוטינסקי 15 בהרצליה ב-6.6.10 בשעה 20:30.
אתר היחסים המוביל בישראל מבית ידיעות אחרונות. הכל על אהבה יחסים הכרויות בין רווקים רווקות היכרויות בין פנויים פנויות. גבר אישה זוגיות. מגוון כתבות וטורים על אהבה דייטים רומנטיקה סקס סטוצים בגידה. מאמרים של מומחים ויועצים בנושאי הכרויות, מיניות, סקסולוגיה, פסיכולוגיה, דייטינג, פגישה עיוורת. יחסים, זוגות, דייטים, דייטינג אפלטוני ג'יידייט JDate קופידון מתחתנים אהבה סיפור אהבה סקס בליינד דייט, לב שבור, גאווה, ייעוץ, ייעוץ זוגי, גישור, אהבה נכזבת
