חבר משדך לך מישהי? פוטנציאל נזק גדול יותר
ההחלטה שקיבלתי על הקפאת ההתנחלויות החוקיות בבתי קפה התקבלה בשוויון נפש ע"י הסביבה. כעבור חודשיים העולם נשבר מהשיעמום, וחבר בא עם בשורה: "יש לי מישהי בשבילך". בכל מקרה של תקלה יש כתובת לתלונות, אז למה בעצם לא?
עד שיימצא הבמאי הרלוונטי, החלטתי כצעד מחאה לפרוש מהמסלול המקובל של החיפושים אחר האושר ולהקדיש קצת זמן לעצמי, כלומר לבטלה וכל מיני לופט געשעפט. בעיקר התמקדתי באימונים לאולימפיאדה הבאה בענף סוליטר עכביש בסגנון יווני רומי, ולאחר שהתחלתי לנצח בסדרתיות משחקים שבנקודת הפתיחה שלהם פתחתי מראש ארבע חפיסות מתוך החמש – הגעתי למסקנה שלפי "חוק בן סהר" מגיע לי מעמד עילוי ופטור מתשלום מס הכנסה. כך עברו להם חודשיים של בטלה, פעילות יתר של המוח, רגעים מבחילים מרוחים בשפקס והמון שיאים עכבישיים מזהירים.
ההחלטה שקיבלתי על הקפאת ההתנחלויות החוקיות בבתי קפה התקבלה בשוויון נפש ע"י הסביבה, וספק אם מישהו הרגיש בחסרוני בתעשייה השוקקת. כעבור חודשיים העולם נשבר מהשיעמום, והמחזאי של החיים שלח אליי חבר, ובפיו בשורה שלמעלה ממנה זה רק ביאת המשיח. "יש לי מישהי בשבילך", הודיע החבר - וקצת הופתע שלא פרצתי במחול אינדיאני סוער.
החבר הזה, כוונותיו טובות. יחד זחלנו בין קוצי ארצנו, היקפנו בזנ"טים והסתערנו על מטרות קרטון, יחד קיבלנו תדריכים באזורים רגישים ושפשפות באזורים רגישים לא פחות, ושנים מאוחר יותר הקמנו ביחד חברה משלנו. הוא מצידו הצליח במשחק ה"זוג או פרט" של החיים, התחתן עם חברתו מהתיכון, יחד הם בנו ארמון, הביאו שני ילדים, והם חיים עד עצם היום הזה באושר בורגני שכל אם פולניה מאחלת לילדיה וממש לא מאחלת לשכנים. עכשיו, מפסגת האושר, הוא מסדר עניינים, ובאמת הכל נראה לו כה פשוט: גרוש ממורמר ורווקה מיואשת זה הקלאסיקה במיטבה, האפולו 11, ה-קמפ דיוויד וה-ווטרגייט של השדכנים. כעת, הוא אינו רואה כל קושי בדרכו אל מלאכת הקודש שבשידוך, ובעזרת השם – ביצירת חיים חדשים שלעד ייזקפו לזכות ידו המכוונת.
חמודה, ידידותית לסביבה, חצי היברידית
רשימת המעלות של העלמה המשודכת היתה קצרה אך אמינה – חמודה, ידידותית לסביבה, חצי היברידית. ואיך הפרח הזה עוד לא נקטף? "היא לא יהודיה!". היא גם לא ממש מדברת עברית, הדרך לתקשר איתה היא באנגלית, הולנדית, או פנטומימה. "אה, זה כמו מחנה קיץ ללימוד אנגלית", אמרתי, "או הולנדית", הוא אישר. "ואתה עצמך, אם היית פנוי, היית רוצה אותה לעצמך?", "אההה...", הוא חושב, ובעיתות מסויימות, כמו עכשיו, מחשבה זה רע מאוד. "היא קצת משוגעת", הוא דפק לסיום חותמת של אזהרת היצרן על גבי המדריך המצורף. אילו היינו דמויות בקומיקס, היה נכון לצייר בועות קטנות מרחפות סביב ראשי.
אז מה בעצם הבשורה שהביא השדכן החובב? התגלתה עוד בחורה פנויה בעולם, שעד כה המדע לא הצליח למפות. לא רק התגלתה, יש לו גישה ישירה אליה, ויכולת להגיד לה, באנגלית או הולנדית, שאי-שם יש בחור, לא נוצרי וקצת משוגע, שהוא יכול להכיר לה בבלעדיות. מה שהשדכן החובב לא לוקח בחשבון הוא שיש אלפי יצורים דומים במרחק לחיצה על כפתור + שתי הקלקות, דרך האם-אמא של השדכנים בתבל.
עכשיו, כשההצעה על השולחן, אני נדרש לתשובה, וחוץ מ"חנרו פרו טרו קרינר", מה עוד אפשר להגיד? "אני מודה לך, באמת, שחשבת עליי, אבל הפעם אני אוותר", עניתי, והוא לא הבין: בחור מחפש בחורה, ההזמנה נרשמה, הסחורה נמצאה, והמשלוח בדרך, אז למה לא?
בדרך מביתו לביתי, בעודי מזדחל באיילון בשל עבודות של מע"צ, גם אני חשבתי: "למה לא?". אני חייב להיות סגור על עצמי עם הסבר משביע רצון למה לסרב לשדכנים. אחרי הכל יש לנו פה בחורה שמישהו חושב שהיא מתאימה, סוף סוף מישהי שלא נשלפה מתוך פס יצור של 250 דייטים בשנה, וכבונוס – היא לא יודעת עברית. לא אתחיל אפילו למנות את היתרונות בדבר. בנוסף, יש אחריות, ובכל מקרה של תקלה יש כתובת לתלונות, אז למה בעצם לא?
ואז, כשעובד מע"צ עם פנס סימן לי שהנתיב שלי חסום ואני חייב להמשיך בכיוון ירושלים, נזכרתי במחזאי של החיים שלי. הרי הוא, הכלב הזה, שקוף מה הוא יעשה עם ההזדמנות הזאת, יש פה פוטנציאל נרחב לסיטואציות שפותחות פרקים של לארי דיוויד: לא סתם ערב לא מוצלח, אלא ערב לא מוצלח ששובל ההרס שהוא מותיר אחריו שני רק לג'ינגיס חאן.
למחרת היא מלשינה לשדכן שהוא דפק אותה
אז נניח שאני מסכים ואנחנו הולכים ביחד לאיזה פסטיבל אוכלי חינם או משהו, ונניח שבינתיים מסתבר שהמשוגעת לא לטעמי. למחרת היא מלשינה לשדכן שהוא דפק אותה וסידר לה מישהו "לא רציני" ("לא רציני", לפי האקדמיה ללשון – "לא מתלהב ממני"), ושבכלל מה הוא חושב את עצמו, ואיך הוא מעז לא להתקשר, וגם הוא עצמו לא כזאת מציאה, בעצם הוא דפוק לגמרי. אז השדכן מתקשר לשאול מה קרה ואיך אני מרשה לעצמי במצבי להיות כזה סלקטיבי, ואני אומר שהיא קצת משעממת וטיפשה, והיא שומעת את זה כי אני על הספיקר. ואז היא מתפרצת, המשוגעת, בהולנדית: "תיזהר ממני, שמעת? חבל עליך, יש לך פרצוף יפה", ואני שומע בקול שלה שזה לא סתם ביטוי, אז אני כועס עליו שהוא נתן לה לשמוע בלי שאני יודע ושלא אמר לי ששתי המילים היחידות שהיא מבינה בעברית זה "משעממת" ו"טיפשה". היא בכלל כועסת עליי שהשמצתי אותה מאחורי גבה, והוא כועס עליי שאני בררן, ואשתו כועסת עליו שהוא נכנס לכל זה, ועליי שאני כזה בעייתי, ואני כועס על כולם כי זה אני, והמשוגעת מתחילה לספר עליי סיפורים נוראיים, והוא נבהל וחושב איזה חבר איום יש לו, וסמתוכה שלמה מסתמסכת לה שם. פתאום אני מתגעגע למשהו שלא חשבתי שאתגעגע אליו: לדייט גרוע וחסר משמעות, שאחריו פשוט נעלמים בנימוס ולא מתפתח כזה סקנדל.
אז לא. וזה לא את וזה לא אני, זה הוא - השדכן. כי בניגוד לשדכן סיכות משרדי ששומר על אחוזים גבוהים של הצלחה, שדכן חובב שכזה מצליח בתדירות של מלחמת עולם. בשאר הפעמים הוא עלול ליצור מלחמת עולם קטנה משלו, וגם אם עברתי את המהירות המותרת של הדמיון, העובדה שזה אפשרי, אומרת שזה יקרה. סמוך על המחזאי, איך קוראים לו, מרפי.
הקפתי את ירושלים וחזרתי אל המרכז, אל הבית החם ואל עכביש המחמד שלי, ניצחתי שלוש פעמים רצוף. לא יעזור, אני עילוי.
לפנייה לכתב/ת 
