אחרי הנפילה

“אתה חייב להבין, הייתי על כדורי הרגעה", היא מסבירה לי עכשיו, חודש אחרי התקרית ההיא, ומנסה לתאר לי את השדים שבאו לבקר אותה ב־48 השעות שלאחר מה שקרה, “זה הכל כמו חלום בלהות!, פשוט סיוט”.

יום ראשון ה־18.7 התחיל כמו יום עבודה רגיל. בזמן שאמדורסקי התעוררה, שלחה את הבנות לקייטנה והתכוננה לעוד שידור עם הפרטנריות אורנה דץ ושרון חזיז, בערוץ 24. גם במערכת "פנאי פלוס" לא קרה שום דבר מסעיר, טלפונים מיחצנים, smsים מטאלנטים ושיחות מסדרון על "הישרדות", ליידי גאגא והבחירות המתקרבות ברואנדה היו הדברים הכי מרגשים באותו היום, עד הרגע שבו נחת בכל מערכות העיתונים, האינטרנט והטלוויזיה מייל מהדוברות של ערוץ 24 שביקש, לאור מה שקרה זה עתה בשידור חי, לשמור על כבודה של מיכל ולא להשתמש במילים גסות. גבות התרוממו והסקרנות המשתוללת שלחה אותנו לתור אחר אותה פאדיחה עלומה.

כמה דקות אחרי זה כבר היה ברור, סרטון המתאר את "המקרה", כפי שמיכל מכנה אותו, עלה לרשת וכולנו שמטנו את הלסת באופן קולקטיבי. למי שהצליח לפספס, ואנחנו יודעים שאין אדם כזה בישראל, נספר: חזיז, דץ ואמדורסקי יושבות באולפן השקוף שנבנה לצד בריכה בווילה פרטית ומלהגות על דברים ברומו של עולם. ברגע השיא של התוכנית מבקשת דץ מאמדורסקי לסכל את הרגליים כי היא "מעלה את הרייטינג" ואילו אמדורסקי מצידה מחליטה כי זהו הזמן הטוב ביותר לפשוט את טוניקת החוף שלה ולזנק לבריכה. השרוך של החלק התחתון של הביקיני נתפס במיקרופון וגורם לתחתוניה של אמדורסקי להיפרם בלייב ולזמרת לעמוד עירומה, לפלוט צווחה ולהיכנס לדפי ההיסטוריה כעוד סלב שראו לה.

“כולן היו צריכות להיכנס לבריכה באותו יום!”, היא צורחת בסלון ביתה בעוד ניסיון להסביר את מה שקרה באותן דקות.

אולי, אבל את היית היחידה שקמה בהתרסה והסירה את הטוניקה שלה.

"תגיד, פעם ראית תמונות שלי בבגד ים על החוף? לא. למה? כי אני מפחדת שיגיעו 'פנאי פלוס' ויצלמו אותי. הפעם לא סתם הייתי עם ביקיני, כולנו היינו בבגדי ים, וזה היה בסדר, גם ככה יש במאי, עורכת ואני יודעת איך מצלמים אותי בכל רגע נתון”.

אבל לא סתם זו היית את שקמת והנפת מעלייך את בגד החוף. את חיה מהפרובוקציות האלה.

"מתי עשיתי פרובוקציה? אין לי בעיה שליידי גאגא מצטלמת בעירום מלא ועושה אחלה מוזיקה, אין לי בעיה ש־70 אלף מבני ארצנו סוגדים לה. אבל תגיד לי, איפה ההורים שלהם? למה להם לא אומרים כלום כשרואים לה את הטוטה? אין לי תשובה לזה. אבל כשבנאדם כמו פינס מגיע ואומר 'אל תתפלאי שזה קרה לך, את מצטלמת ככה וככה', זה לא פייר! תכלס, אני לא עושה דווקא, אם שונאים שישנאו”.

לא שונאים, אבל אומרים שאם בחרת בדרך של פרסום תוך שימוש במיניות שלך, תתמודדי עם התוצאות.

“וזה שכל הטאלנטיות מצטלמות בביקיני זעיר ל'בלייזר' זה בסדר? ואז הן מתחסדות, אני לא מתחסדת! אני אוהבת להשתמש במיניות שלי. אלוהים נתן לי וזה מה שיש. אני לא גבוהה, לא דוגמנית ויש לי את הפאקים והפלוסים שלי וזה חלק בלתי נפרד מהמוזיקה שאני עושה. אני לא יכולה להיות קרן פלס, אני לא

 יכולה ללבוש את השמלות שלה, זה לא עובד עם המוזיקה שלי! בבית אהיה עם טריינינג ואצא בלי איפור מהבית, אבל אם אני עושה קליפ, אלך עד הסוף”.

אמדורסקי רותחת. מבחינתה היא אשה נבגדת. אשה שחיה עם עולם עיתונות הבידור בסימביוזה מלאת אמון במשך 15 שנה, וברגע אחד אותו עולם הפנה לה גב והיא גילתה שהבדיחה על חשבונה. כמי שמכיר את אמדורסקי קצת יותר מהצופה הממוצע, אני יכול להבחין שגם חודש אחרי מה שקרה היא עדיין לא התאוששה. היא מחייכת פחות, סומכת פחות ושמחה הרבה פחות. האכזבה מאלה שהאשימו אותה במה שקרה גורמת לה להסתגר בין קירות ביתה לשלוח חיצים, גיצים ואהבה בעיקר דרך הפייסבוק. אבל לפני שנגיע אל סאגת גיא פינס והתגובה הארסית של מיכל, נחזור לדקות שלאחר שנשרו למיכל התחתונים.

ההלם שתקף אותה לא מנע מבעדה מלרוץ אל הקונטרול ולדרוש מהבמאי לראות את הקטע. כאשר הובהר לה שהדבר בלתי אפשרי והובטח לה שלא ראו שום דבר, היא ביקשה ללכת הביתה ונתקלה בסירוב. “דה שואו מאסט גו און", אמרו לה והיא הקשיבה. כאשר מיכל חזרה לשידור, הרוחות מאחורי הקלעים המשיכו לסעור, בבניין קשת הוקם חמ"ל שתפקידו היה למנוע את פרסום הקטע באינטרנט. כל סרטון שעלה הורד במהרה באמצעות השימוש בנשק זכויות היוצרים (אבל שב ועלה) וכל ניסיון להשיג את תגובתה נבלם על הסף.

"לא ידעתי מה ראו ומה לא", היא מסבירה, "רק כשהתחילו להגיע הודעות לפייסבוק של התוכנית הבנתי מה גודל הדבר. בסוף השידור חזרתי הביתה והטלפון שלי לא הפסיק לצלצל, עד שנאלצתי לכבות אותו. חזרתי הביתה ונכנסתי לאינטרנט. אני לא קוראת טוקבקים בדרך כלל, אבל הפעם הייתי חייבת לקרוא. היו מלא, סיימתי לקרוא והלכתי להקיא. נהייתי חולה פיזית. מהרוע”.

מה כתבו?

"הדברים הכי נוראיים וגרועים, אנשים מעבירים עליך ביקורת מבלי שבכלל יכירו אותך".

אז מה קורה אחרי שאת מסיימת להקיא?

"נכנסתי לתקופת רחמים ואבל. הבית שלי היה בית הכלא שלי, לא ראיתי טלוויזיה, לא בכיתי, רק ישבתי בהלם”.

אבל באותו שבוע כבר היית ב"מועדון לילה".

"האמת שהבקשה הגיעה מקשת. הם הודיעו לי חד משמעית שהקטע ישודר בין אם אגיע לאולפן ובין אם לאו. חושבת שצדקתי כאשר הגעתי לאולפן כי זה עידן את התגובות והבדיחות של הפאנל. חוצמזה הדרך היחידה להתמודד עם זה היא לצחוק על זה".

כמה זמן לקח לך להתאושש?

“למרות שהייתי זומבי חזרתי לתפקד מהר מאוד. תבין, יש פה ילדות. אני לא אנג'לינה ג'ולי שיכולה להסתגר עם הדיכאון באיזה חדר ולתת לעוזרת ולמטפלת לנהל לי את החיים! ברגע שהתאוששתי קצת לקחתי את מילה לשיחה, כדי שלמחרת בקייטנה לא יאכלו לה את הראש".

מה אומרים במצב כזה?

“אמרתי לה 'מילה, לאמא קרה מקרה לא נעים, בטעות, בשידור חי, כשהרמתי את הבגד חוף שלי ורציתי לקפוץ למים השרוך של הבגד ים נתפס בטעות, הוא נפל וראו לאמא קצת'. היא חיבקה אותי ואמרה לי 'אמא זה קורה לי כמעט כל יום

 בקייטנה כי אני רוצה ללבוש ביקיני וכל פעם שאני קופצת למים הביקיני מתפרק לי ואני לא מצליחה לקשור אותו חזרה, אז תקשרי לי אותו חזק בפעם הבאה, טוב?'”.

בכית?

“אני לא בוכה ליד הילדה שלי”.

השיחה עזרה? מה היה יום למחרת בקייטנה?

“לא היה! כי מנהל הקייטנה התקשר וביקש לא לשלוח את הילדה! מה היא אשמה?!”.

הבטן של אמדורסקי מלאה. אחת לכמה דקות היא מקפידה להזכיר את האכזבה שלה מעולם התקשורת בכלל ומהחברים שלה בפרט. לטענתה לא אכפת לה מה אנשים חושבים עליה, אבל שרק לא יפגעו בבנות. רגע המשבר הקשה ביותר שלה מגיע כאשר נודע לה ש“ערב טוב עם גיא פינס" תשדר את הקטע במלואו. היא מבינה שאל אלפי האנשים שראו את הקטע ביוטיוב יצטרפו בקרוב מאות אלפים שיצפו בזה בפריים טיים. “כשהעורכת שלנו באה וסיפרה לי שזה עומד להיות משודר, חשבתי שאני עומדת להתעלף".

אז מה עשית?

“מה זאת אומרת, מיד סימסתי לגיא!” היא מספרת ושולפת את האייפון שלה. “אני כזה בנאדם תמים”, היא מחייכת לעצמה, "כי אני חושבת שאנשים שמכירים אותי לא יעשו לי דבר כזה בחיים, מי שמכיר אותי ויודע מי אני וכמה אני רגישה, לא היה עושה לי את זה”.

היא אוחזת את הסלולרי שלה ומקריאה לי את תחלופת הsmsים עם פינס:

• מיכל: "גיא, זאת אמדורסקי, מתחננת־מתחננת שלא תשדר את זה, תחשוב על הבנות שלי בבקשה, זאת היתה טעות אנוש ושוב הבנות ישלמו את המחיר, אני מבקשת ממך טיפה של רגישות, שים את עצמך במקומי ותחשוב על אנה".
• פינס: "זה כבר מוקלט, אבל מטושטש לחלוטין ובלי דאחקות אולפניות". (“כן בטח, אחרי זה ראיתי את זה וחטפתי שוק!” היא אומרת בין הקראת ההודעות).
• מיכל: "גיא, זה לא עוזר. אני לא מאמינה שאתה עושה לי את זה, פשוט חסר לב וחסר אנושיות, חבל, החזקתי ממך בנאדם ולא סליז".
• פינס: "בכל הכנות, אשמח אם פעם תרצי שאסביר לך את דעתי על החיים".
• מיכל: "תיהנה מהרייטינג על חשבון הגב שלי והבנות, תמשיך לדרוך על אנשים ובסוף כולנו משלמים את המחיר, תסביר את זה לעצמך, אם הייתי אתה, לא הייתי יכולה לחיות עם עצמי ואתה יכול גם לצטט אותי בשידור". היא עוצרת לרגע את רצף הקריאה ומסננת, "מה שהוא לא עשה, כמובן”.
• פינס: "מיכל, זה היה היום בכל מקום, זה שודר בשידור חי, את בחרת סוג כזה של שיווק עצמי שמביא לעיתים למקומות כאלה, זאת בחירתך".
  

“לא עניתי לו על זה", היא מדליקה עוד סיגרייה, “כי קיוויתי שאולי זה לא כזה נורא, אבל אחרי השידור סימסתי לו שוב".

• מיכל: "ההיתממות והסרת האחריות מעל עצמך משעשעת, מי כמוך יודע שהיית יוכל לתרום למיגור התופעה, הרי זאת היתה טעות מבחינתי! טעות אנוש! אם היית בנאדם, היית יכול לעצור את זה, למרות שפעם חשבתי כך, כנראה שאתה לא, מכל מה שקרה היום, ממך הכי הופתעתי ונפגעתי, ושוב חבל שאתה לא מצטט את התגובה שלי".
  

היא עוצרת את שצף הקריאה ומסבירה: “אתה קולט? הוא לא הביא אותי לתת תגובה, הוא פחד!”.

ממה הוא מפחד?

“מהאמת”.

מה האמת?

“שהוא דורך על אנשים, שהוא לא רואה אף אחד ממטר, שהוא לא אנושי!”, היא חוזרת לסלולרי ומקריאה בשצף את תשובתו של פינס לעניין ציטוט התגובה שלה.

• פינס: "'איפה לצטט, התוכנית ערוכה ומוקלטת, ביום שלישי אוכל לצטט תגובות, פנינו ליחסי ציבור, קיבלנו תגובה, זה נתפס כאייטם בידורי ואת עובדת באנטרטיינמנט".
  

צודק, לא?

“אני בסך הכל בנאדם, אולי אני מושכת אש ונכון, לפעמים גם קצת פרובוקטיבית, אין לי בעיה לעשות קליפ סקסי, אבל זה הרג אותי. מי שאומר 'מגיע לך' הוא חרא של בנאדם, כי אני למשל בחיים לא הייתי מאחלת את זה לאף אחד".

יום אחרי את פותחת שוב את התוכנית של פינס ורואה את הקטע משודר שנית, איך הרגשת?

“הוא הרי היה חייב להראות את זה שוב, אחרי שקיבל על חשבון הגב שלי 16 אחוזי רייטינג, שזה הכי הרבה רייטינג שהיה לו אי פעם. ביקשתי שיזמין אותי לתוכנית שלו, הייתי אומרת לו את כל מה שאני חושבת בשידור חי. ניסיתי לתת

 תגובה מסודרת והם לא שידרו אותה. אפילו כתבתי לו מכתב ארוך לבלוג שלהם, אבל הם מחקו אותו באותה שנייה שהעליתי את זה, כתבתי שם את כל האמת שלי, אני ממש מטומטמת ותמימה. תבין, הילדות שלנו לומדות באותה הכיתה".

הן חברות?

“היו".

הדבר שהרגיז את אמדורסקי יותר מכל היה דעת היחיד שפינס שידר יממה לאחר המקרה ובה פירט מה גרם לו לשדר את הקטע והטיח באמדורסקי האשמות דוגמת "את בחרת את המקצוע הזה ואת דרך השיווק העצמית הזו...ליונית לוי זה לא היה קורה". אמדורסקי משתתקת לרגע כאשר אני מעלה את העניין, מדליקה עוד סיגרייה ויורה, "בטח שזה לא היה קורה! גם לי זה לא היה קורה אם הייתי משדרת את החדשות. אבל אם יונית היתה צריכה לשבת בבגד ים זה יכול היה לקרות גם לה. אנחנו לא באותו המקום בכלל! קיבלתי אלפי תגובות של נשים שסיפרו לי שזה קרה להן, אחת בים, השנייה בבריכה, אז מה, את כולן אפשר להשוות ליונית לוי?".

מה ציפית שפינס ושאר המערכות יעשו? שיתעלמו מזה?

"ברוב תמימותי ציפיתי שגיא יכבד את הבקשה שלי ולא יעשה מזה מהומה. במקומו, לא הייתי מסקרת את זה בשום אופן, כמו שאתם לא מוציאים מהארון ומספרים על בגידות, זה מספיק אינטימי בשביל לשמור את זה בתוך הבית לדעתי, אבל טעיתי. אורנה דץ סיפרה שלפני שש שנים זה קרה לה בתצוגת אופנה והיא התקשרה לכל הצלמים באופן אישי והתחננה שלא יעבירו את התמונה הזו, היא הצליחה להשתלט ולעשות סדר ועדיין לא יצאה 10 ימים מהבית. היא לקחה את זה מאוד קשה".

• הראיון המלא - בגליון החדש של "פנאי פלוס"