ניו זילנד מקווה: רובוט יעביר סימני חיים מהמכרה?

מחזיקים אצבעות: בעוד התקווה לחלץ את 29 הכורים הלכודים כשני קילומטרים מתחת לאדמה במכרה סמוך לאטראו שבאי הדרומי של ניו-זילנד הולכת וגוועת, כוחות החילוץ שלחו הלילה (יום ב') רובוט גישוש, שמטרתו לנסות להשיג סימן חיים מהם, שלא נתקבל מאז הפיצוץ במכרה ביום שישי. ה"דיילי מייל" הבריטי מדווח כי בנוסף, הרובוט אמור להעביר למחלצים מידע על ריכוז הגזים המסוכנים במקום, שמנעו מהם עד כה מלהיכנס למכרה שקרס. עם זאת, החשש הולך וגובר כי הרובוט לא יעביר סימני חיים מבטן האדמה.

הרובוט, המצויד במצלמה, יתקדם לעבר האזור שבו מעריכים כי הכורים נמצאים,

 בעוד המחלצים יוסיפו לקדוח פיר נוסף, כדי לשלוח מצלמה נוספת לתוך המכרה ולעודד את התפוגגות הגזים הקטלניים, שככל הנראה הצטברו שם בשל כשל במערכת האיוורור סמוך לפיצוץ. גורם באחד מצוותי החילוץ מסר בעילום שם כי "זה לא נראה טוב. אנחנו מתכוננים לגרוע מכל, ומחר עשוי להיות יום רע מאוד".  

"היינו עושים יותר - לו יכולנו"

מפקח במשטרה המקומית באזור, גארי נואלס, אמר כי לא יאשר לצוותי החילוץ להיכנס למנהרות המכרה עד אשר יהיה בטוח כי חיי המחלצים אינם בסכנה בשל אפשרות של פיצוץ נוסף. קצינה בכירה במשטרה הבריטית הגיעה לעיר גריימאות' הקרובה למכרה ונפגשה עם משפחותיהם של הכורים הלכודים, ששניים מהם אזרחים בריטים.

ראש ממשלת ניו זילנד, ג'ון קי, ניסה לעודד את הציבור ואמר בראיון לרשת "סקיי ניוז" כי על פי המידע שקיבל יש מספיק חמצן במכרה והעריך כי "יש סיכויים טובים שהילדים האלו הצליחו להסתדר ולמצוא כיס אוויר כדי לשרוד". עם זאת, הוא הדגיש כי "אם היינו מסוגלים לעשות יותר למענם – היינו עושים זאת. המחלצים שלנו אמיצים ביותר אבל לו היו נכנסים למכרה וגורמים לפיצוץ נוסף, המצב היה חמור יותר".

ראש עיריית גריימאות', טוני קוקשורן הוסיף: "אנחנו מודעים מאוד לתקתוק השעון. המשפחות מקבלות את העובדה שצוותי החילוץ עושים את עבודתם נאמנה, אבל אני מבחין בייאוש על פניהם. אנחנו מתפללים". רבים מיהרו להביע תמיכה במשפחות הלכודים, בהם גם ראש הממשלה הבריטי, דיוויד קמרון, והנסיך וויליאם, ששלחו מסרים אישיים לבני המשפחות.

בניגוד לחילוץ הכורים ההיסטורי בצ'ילה, אז חולצו הלכודים אחרי 69 יום בבטן

 האדמה, באסון המכרה בניו-זילנד, טרם נוצר קשר עם הלכודים. נקודת אור אחת במקרה הניו-זילנדי, היא העובדה שלמכרה הזה יש שתי יציאות, בעוד שלמכרה הצ'יליאני הייתה רק נקודת גישה אחת - שנחסמה. לכל אחד מהכורים אמור היה להיות גם חמצן לחצי שעה - די זמן כדי להגיע למאגרי החמצן במכרה, שיכולים לאפשר להם לשרוד כמה ימים.

תעשיית המכרות בניו-זילנד נחשבת לבטוחה יחסית. ב-114 שנה היא גבתה 181 קורבנות בלבד - מספר הרוגים שמדינות מסוימות מספקות בשנה אחת. אסון המכרה הקשה ביותר שידעה ניו-זילנד אירע במרס 1896, אז נהרגו 65 כורים בפיצוץ גז.