באה בקלות

התפקיד שעל הפרק הוא זה של הנסיכה מרי בגרסה המודרנית של הסיפור הקלאסי "מסעות גוליבר" מאת ג'ונתן סוויפט. ג'ק בלאק מגלם בסרט את למואל גוליבר, פקיד בחדר דואר של עיתון ניו יורקי, שבדרך לא דרך מצליח לקבל את תפקיד כתב התיירות של העיתון. כשהוא נשלח לסקר את משולש ברמודה, הוא מוצא את עצמו בליליפוט, אי מבודד המאוכלס בתושבים קטנטנים. תפקידה של הנסיכה מרי (בלאנט), לפחות עד שגוליבר מגיע לאי, הוא לעבור ניסיון חטיפה פעם בשבוע על ידי אויביהם המושבעים של הליליפוטים ולהיות מחוזרת בצורה מאוד מכנית ומשעממת על ידי המפקד הצבאי של ליליפוט.

"מסעות גוליבר" בצד, מה שאותי עניין לפני המפגש עם בלאנט, שנערך במלון דורצ'סטר המפואר שבמרכז לונדון, הן השמועות כי היא היתה בחירתו הראשונה של הבמאי ג'ון פאברו לתפקיד האלמנה השחורה בסרט "איירון מן 2". בלאנט נאלצה לוותר על התפקיד בשל לוחות צילומים מתנגשים, דבר שהביא לליהוקה של סקרלט ג'והנסון לתפקיד. לא שיש משהו רע בתפקידה בסרט הנוכחי, פשוט כולנו יודעים מה עלה בגורלו של הסרט שעליו ויתרה.

"לא צחקתי ככה בחיים", עם הקולגות, ג'ייסון סיגל וג'ק בלאק 

"תראי", היא אומרת, "זה חלק מהעבודה. והתחייבות קודמת היא התחייבות. הייתי שמחה לשחק עם רוברט דאוני ג'וניור ומיקי רורק, אבל אני חושבת שסקרלט עשתה עבודה מצוינת. חוץ מזה, מאוד נהניתי על הסט של 'מסעות גוליבר', אני חושבת שלא צחקתי ככה בחיים. תחשבי רק עם מי עבדתי. עם בלאק, שרק מלהסתכל עליו בא לך לצחוק, עם ג'ייסון סיגל ("איך פגשתי את אמא") ועם ביל קונולי. פשוט אתנחתה קומית אחת גדולה".

"היה קטע אחד היסטרי שלעולם לא אשכח", היא מתחילה לצחקק. "הייתי אמורה ללמוד את ההמנון של ליליפוט. ג'ייסון סיגל כתב את המילים והלחן ביום שלפני בחדר ההלבשה ולא הצלחתי לזכור אותו. ונסיכה אמורה לדעת את ההמנון. לא הצלחנו לצלם את הסצנה בלי שמישהו צחק. זה היה פשוט היסטרי. בדיוק הרקדניות עלו והתחילו לרקוד ואנחנו לא הפסקנו לצחוק והן חשבו שאנחנו צוחקים עליהן. בסוף הן ממש קיללו אותנו, אפשר היה לראות את זה - ממבט לא ברור על פניהן זה הפך לכעס. נאלצנו לגשת אליהן בסוף, להתנצל ולהסביר שזה לא היה קשור אליהן. ללא ספק אחד הלילות ההזויים והמצחיקים שהיו לי".

יש משהו מאוד מרענן בבלאנט שמגיעה בשמלת שיפון אוורירית ורודה וסוודר אפרפר מעל. עם שערה הערמוני הכהה, עיניה הכחולות ועורה הלבן, היא מזכירה אביב. היא לא מסוג השחקניות היפות שגורמות לאלה שבסביבתה להרגיש לא בנוח, אבל היא בהחלט בלתי נשכחת.

אמילי אוליביה ליה בלאנט נולדה ב־1983 בלונדון לאם שחקנית לשעבר ולאב עורך דין. בילדותה סבלה מגמגום קשה ולכן לא דיברה הרבה: "פשוט התבוננתי", היא מספרת, "אני מהופנטת מהתנהגות אנושית. אנשים מפתיעים אותי כל הזמן ואני נהנית מאוד להיכנס ולצאת מדמויות שונות".

כבר בצעירותה החלה בלאנט לשיר ולנגן בצ'לו, אבל בסופו של דבר היה זה דווקא המשחק שכבש את ליבה. כשהיתה בת 16 למדה בהארטווד האוס, אחד הקולג'ים המפורסמים בלונדון שידוע במסלול המיוחד שלו לאמנויות הבמה, שם צד אותה סוכן שחקנים. תחילת הקריירה של בלאנט היתה די מטאורית, היא לוהקה ללא מעט הצגות ודרמות תקופתיות וכבשה את לבבות המבקרים. ב־2004 היא הופיעה בדרמה "קיץ של אהבה", על סיפור אהבה והונאה לסבי במחוזות הכפריים של אנגליה. המבקרים השתוללו והפרסים הראשונים החלו לנחות בחיקה.

שנה לאחר מכן הגיעה דרמת הטלוויזיה "הבת של גדעון", לצידם של ביל ניי ומירנדה ריצ'רדסון. גם הפעם המבקרים לא ידעו את נפשם מרב אושר ובלאנט קטפה את גלובוס הזהב על משחקה שם. את גלובוס הזהב השני היא כבר קיבלה ב־2007 בגין התפקיד שגם חשף אותה לעולם: העוזרת של עורכת מגזין האופנה ב"השטן לובשת פראדה", לצד מריל סטריפ ואן האתאוויי. רבים טענו אז שבלאנט גנבה מהאתאווי את ההצגה, דבר שלא הפריע לשתיים להפוך לחברות הכי טובות. סטריפ מצידה, טענה שבלאנט היא השחקנית הצעירה, המחוננת והמוכשרת ביותר שאיתה יצא לה לעבוד. כשעלתה לקבל את הפרס באותה שנה סיפקה את אחד הרגעים המבדרים של הערב כשגמגמה בהתרגשות. "זה היה מטורף. לא כתבתי שום דבר. הסתכלתי על הקהל וראיתי את ג'ק ניקולסון בוהה בי ולא הצלחתי אפילו לזכור את השם הדפוק שלי. אין ספק שאני את הלקח שלי למדתי".

חוץ מחשיפה וחיבוק הוליוודי, "השטן לובשת פראדה" הביא לבלאנט בעקיפין גם את בעלה, השחקן ג'ון קרסינסקי מ"המשרד". האתאוויי, החברה החדשה, החליטה לשמש כשדכנית והכירה בין השניים ב־2008, זמן קצר אחרי שבלאנט נפרדה מהזמר הקנדי מייקל בובלה, איתו חיתה שלוש שנים. בלאנט ובובלה הכירו מאחורי הקלעים באחד מטקסי המוזיקה שנערכו באוסטרליה, היא עשתה לו קולות רקע לשיר "אני וגברת ג'ונס" והוא מצידו כתב לה את להיטו - "הכל". הרומנטיקה המוזיקלית לא סייעה לזוגיות שקרסה וביולי השנה, נישאה בלאנט לקרסינסקי בחתונה שנערכה באגם קומו שבאיטליה.

אחרי שנושא הזוגיות הוסדר, וההצלחה הקופתית המסחררת של "השטן לובשת פראדה" עשתה את שלה, החלו לזרום לכיוונה של בלאנט לא מעט תפקידים ראשיים בהם תפקיד ב"ויקטוריה הצעירה" וב"איש הזאב". בחודשים הקרובים אמורים לצאת למסכים עוד שני סרטים בכיכובה: "המשרד להסתגלות" שבו היא משחקת לצד מאט דיימון וסרטו החדש של הבמאי לאסה האלסטרום ("שוקולד") לצד קריסטן סקוט תומאס ויואן מקגרגור.

אני מסתכלת על הקריירה שלך עד היום ולא רואה קשיים מיוחדים שנתקלת בהם. האומנם?

"אני מרגישה כל כך בת מזל. זה פשוט נפל לחיקי. כל הזמן שומעים סיפורים נוראיים על שחקנים שחיכו לפריצה וחיכו, וזה דבר נורא לשמוע. הייתי בת מזל ועכשיו אני לא מאמינה כמה לקחתי את זה כמובן מאליו, כמה לא ייחסתי להצלחה שלי חשיבות בגלל שבאמת לא הייתי רוצה לעשות שום דבר אחר בחיי".