פנסיה בהכשר הבד"ץ: רוצים משגיח גם על החיסכון
מסלול השקעה ירוקה או חברתית? גם בציבור הדתי והחרדי רוצים מסלול השקעות משלהם - בלי חשש ריבית, חילול שבת או מכירת חמץ בפסח. הגופים הפיננסיים נעתרים בהתלהבות. על מה בדיוק צריך להשגיח והאם גם התשואה משתלמת?
את מוצרי האוכל בהשגחת הבד"ץ כל ישראלי מכיר. גם את ה"מסלולים כשרים" בחברות הסלולר. כעת מגיע תורו של תחום המוצרים הפיננסים לעבור מהפכת כשרות.
לאחר שהחברות הפיננסיות השונות כבר "שיחררו" לשוק מסלולים המציעים השקעה ירוקה או חברתית, הגיע תורו של הלקוח שומר המצוות למסלול משלו, שתפקידו לקרב בין אורח חייו ואמונתו של הלקוח לתיק הפנסיה שלו.
אז למה מסלול פנסיה צריך בכלל הכשר? מי "המשגיחים"? והאם יצא "הכשרו בהפסדו"? הלכנו לבדוק.
תיק חיסכון גלאט כשר
"החיסכון הפנסיוני הכשר מגיע ממקום של דרישה גבוהה", אומר חנוך הירשוביץ, בעל סוכנות הביטוח "הירשוביץ פתרונות". "לא מעט אנשים הסבו את תשומת ליבנו בעבר לכך, שהכסף שמשקיע הלקוח המאמין במוצרים פיננסים שונים. יש אתו בעיה לפי ההלכה היהודית".
אלו בעיות יכולות להתעורר בתיקי השקעה וחיסכון? להירשוביץ דוגמאות רבות: "כל קניית אג"ח היא בעצם הלוואה. ואז מתעוררת בעיית הריבית. התשואה בתיק מבוססת עליה, אי אפשר להתחמק מזה. לכן צריך לוודא שיש לאותה חברה 'היתר עסקה' כדת וכדין, שמאפשרת להלוות לה את הכספים באמצעות החיסכון. גם מניות של חברה כלשהי בתיק, חושפת את החוסך לכל 'המחויבות ההלכתיות', שחלות על החברה. לדוגמה מפעל שמחלל שבת או מוכר חמץ בפסח, או אפילו מכירת אוכל לא כשר או פרסום לא הולם, הופכות בעיה לא פשוטה לערכיו של הלקוח".
"הנושא, הגיע להבשלה לפני שלוש שנים", אומר הירשוביץ, שסגר זה מכבר עשרים שנה בעסקי הביטוחים והפיננסים. "עד אז, מי שרצה להימנע מחיסכון פנסיוני יכול היה לעשות זאת. ולבחור אפיק מניב אחר ובעייתי פחות, כמו נדל"ן או אפילו חיסכון בבנק. אך מאז שנחקק חוק 'פנסיה חובה', אין ללקוח ברירה אלא להיכנס למסגרת החיסכון הפנסיוני. זה היה הקטליזטור הגדול. משם הצורך במוצר פיננסי כשר התפשט, לכל השוק ההון והיום הוא מקיף הרבה מאוד מסלולים כולל תיקי מניות, אפיקי השקעה במט"ח ועוד מוצרים".
המשגיחים של שוק ההון
היום שוק המוצרים הפיננסים הכשרים נמצא כמעט לחלוטין תחת חסותו של גוף הכשרות - בד"ץ העדה החרדית. לדברי הירשוביץ שהיה מעורב בראשית המגעים, בין המוסדות הפיננסים לבד"ץ , ארגון הכשרות למד במשך זמן רב את התחום כולו. "המשגיחים" במחלקה למוצרים פיננסים בבד"ץ, או בשמו הרשמי "ועד הפיקוח ההלכתי להשקעות ופיננסים", הם בעלי רקע פיננסי מעמיק המכשיר אותם לקרוא דו"חות ולעקוב אחרי פעילות החברות במסלולים הכשרים.
במענה לפנייתנו מסר הבד"ץ כי הם אינם מעניקים הכשר לחברות ספציפיות לטובת השקעה. הרב שלמה זאב קרליבך, אף מציין כי "תהליך האישור של חברה 'ככשרה', מגלם אין ספור בעיות. וקשה מאוד לדעת לוודא שהכול מתנהל לפי ההלכה. אין חשיפה מלאה ומוחלטת של כל הפעילות הפיננסית. ואפילו אם הבעלים הם שומרי מצוות יכולות להיות בעיות של השקעות חברה בגופים נוספים שלא עומדים בתקני ההלכה".
כרגע עובדים בארגון על אפשריות למתן הכשר לאג"ח קונצרני. ולדברי הרב קרליבך, כיום רבות מהחברות במשק הישראלי מחזיקות בידם 'היתר עסקה'. מה שמאפשר בקלות יחסית להכניס אותן אל תוך המסלולים הכשרים.
"ההשקעה הכשרה", במרבית חברות הביטוח מבוססת לרוב על אג"ח ממשלתי ומוצרי מדדים כמו תעודות סל. הרב קרליבך מסביר, כי המבנה החוקי של השקעה במדדים, היא כזו שלא יוצרת קשר של בעלות, בין המשקיע לחברה כמו במניה. ובהתאם לכך, אף החברה המנפיקה לא נחשבת כשותפה. ולכן מבחינה הלכתית, אין בעיה להשקיע במדד כזה או אחר.
הוועד לא מסתפק בעבודה עם הגופים הפיננסים שפונים אליו לצורך הכשר פרטני, אלא מוציא לאור מדי תקופה, גם חוברת בנושא ובה מפורטים כל המסלולים הכשרים ועדכונים שוטפים לחברות הביטוח וללקוחות על החדש בתחום. בבד"ץ מדגישים כי בשום מקרה אין הם מעניקים בשום צורה יעוץ פיננסי אלא הלכתי נטו. האם אפיק כזה או אחר מותר בהשקעה על פי ההלכה.
לדברי הירשוביץ, הצמרת הניהולית של חברות הביטוח הייתה מלאת התפעלות מרמת הידע וההבנה שהפגינו "המשגיחים" וכל מסלול עבר התאמות מיוחדת לדרישות הספציפיות של החברה המבטחת, ולציפיות שלה מהרכב תיקי הלקוחות.
אז איך בדיוק מתבצעת ההשגחה? הרב קרליבך, מציין שבשלב הראשוני עוברים עם החברה המבטחת על האפשרויות המותרות הלכתית בשוק ההון, ובונים איתם את המסלול המתאים להם. ובהמשך מתבצעת בחינה של דו"חות הפעילות הפיננסית שנעשתה בתיקים האלה, תשקיפים וכל חומר רלוונטי אחר. כדי לוודא שהכול עומד במבחן ההלכתי. ובמידה ויש בעיות נקודתיות הן מדווחות לחברה ומטופלות באופן מידי.
מוקדם מדי לבדוק תשואות
את הפניה לבד"ץ עשו דווקא החברות, שחיפשו דרכים שונות למשוך אליהם את העובדים והמשקיעים החרדים. ובהתאם לנהירה למשרדי הבד"ץ בירושלים ויש כאלה לא מעט. למעשה מדובר כמעט בכל חברות הביטוח הגדולות כדוגמת: מגדל, כלל, הראל, מנורה ואיילון, שכבר מציעות מסלולי חיסכון פנסיוני כשרים ללקוחות פוטנציאליים מקרב המגזר. אליהם מצטרפים גם בתי השקעות גדולים כמו "אקסלנס נשואה".
לדברי שמוליק מיוני, מנהל מכירות ארצי פיננסים ופנסיה בחברת הביטוח מגדל, מדובר בצורך שהגיע מהלקוחות החרדים באמצעות סוכני הביטוח. לדבריו, הם בחרו ללכת על ההכשר הכי טוב שיש, כדי שהלקוחות יכלו לחסוך בראש שקט.
"התרשמנו מאוד שהם יודעים ומבינים את הצרכים שלנו", אומר מיוני, על נציגי הבד"ץ. "מה שהיה חשוב להם זה ליצור מסגרת מסודרת של קווים מנחים שבתוכם יכולים הצוותים המקצועיים שלנו לפעול. בלי התערבות ברמה יומיומית. בהתחשב בעובדה שכמו כל חברת ביטוח יש מחויבות למגבלות רגולטוריות וצרכים מקצועיים. הצלחנו יחד ליצור חבילה שתקיף את הכל. אף אחד לא אומר כמה לקנות, מתי ולמה, יש את האפיקים המאושרים והפעילות היא חופשית במסגרת שלהם".
אז מה יש לצרכן החרדי- דתי בתיק? "קודם כל, בהתאם להנחיות בד"ץ - לא מניות. יש השקעה בתעודות סל ומדדים. באג"ח ממשלתי אפשר לסחור ישירות. באג"ח קונצרני בשלב הזה נעשית השקעה דרך המדדים".
כיצד תמהיל ההשקעה הזה משפיע על התשואה שמניבים המסלולים הללו? "זו שאלה תיאורית לחלוטין, מוקדם מדי לשפוט. בעולם ההשקעות אי אפשר לדעת מי יהיה זה שייתן את התנובה הטובה ביותר, זה הכול הערכות. המסלול הזה מצטיין בסולידיות יתרה. וההשקעה במדדים זו לא המצאה שלנו, זו דרך השקעה מקובלת ומוכרת בעולם כולו . באשר לשאלה האם היא תיתן את הפירות הטובים יותר, רק ימים יגידו". בינתיים במגדל לא דורכים במקום. ולחיסכון הפנסיוני הצטרף לאחרונה גם ביטוח מנהלים, כשאת הסדרה תשלים בקרוב, קרן השתלמות שגם היא, ניחשתם נכון, בד"ץ מהדרין.
לפנייה לכתב/ת 
