שתף קטע נבחר

המפקח על הביטוח: צריך לפתח שוק קצבאות פנסיה בישראל

לדברי פרופ' עודד שריג, אחד האתגרים הגדולים של השוק הפנסיוני הוא המעבר מקבלת הון חד פעמי בעת הפרישה לפנסיה, לקבלת קצבה חודשית. בנוסף, לדבריו, כיום כמעט לא קיים יעוץ פנסיוני, כפי שהאוצר התכוון. מנכ"ל מגדל: "אין מספיק יועצים פנסיונים. צריך יועץ לכל 1,000 איש"

"משנת 2030 תוחלת החיים תהיה בלתי מוגבלת. זה שוק אחר של קצבאות שצריך יהיה לנהל אותו והוא לא קיים בישראל", כך אמר הערב (ג') פרופ' עודד שריג, הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד האוצר.

 

שריג שדיבר בכנס לשכת רואי החשבון בים המלח ועסק בשוק הפנסיוני העתידי, הדגיש כי אחד האתגרים הגדולים של השוק הפנסיוני הוא המעבר מקבלת הון חד פעמי בעת הפרישה לפנסיה, לקבלת קצבה חודשית. "שוק הקצבאות בישראל כמעט אינו מפותח. לפני 3 שנים מדינת ישראל החליטה כי קודם כל החיסכון צריך להיות קצבתי. מינימום כ-4,000 שקל בתוספת הביטוח הלאומי - זו הרמה לקיום מינימאלי לפנסיונר.

 

אנחנו רוצים לפתח שוק קצבאות בישראל. בדומה למה שקורה באנגליה, הפורש עושה "שופינג" ברגע הפרישה מול כל החברות המציעות לו הצעות שונות לתשלום קצבה, ומנייד לשם את הכספים. אצלנו אין כמעט ניוד כספים בעת יציאה לפנסיה. אנחנו רוצים להגיע למצב שבו יהיה נתק בין המצב בו החוסך צובר כסף לבין המצב בו הוא מושך כסף מהחיסכון הפנסיוני".

 

"אנחנו לא רוצים להגיד איך לנהל את הכסף"

שריג התייחס גם לתחום ההשקעות והתאמתם לגיל החוסך, ואמר "יש לנו היום שני כשלים גם מצד המוצרים - מאות מסללי בחירה שונים עם שמות שונים ופערים גדולים. וגם יועצים שלא ממש מבינים בסיטואציה הקיימת בשוק".

 

"אנחנו לא רוצים להגיד לוועדות ההשקעה בגופים הפיננסים איך להשקיע את הכספים. שהגופים עצמם יבחרו מה מסוכן יותר ומה מסוכן פחות. אנחנו מעבירים את מלוא האחריות לגופים. אנחנו רוצים שתהיה התאמה בין המאפיינים של החוסכים לבין ההחלטה של ועדות ההשקעה .

 

שריג ציין כי אגף שוק ההון ער לביקורת ביישום התאמת ההשקעות לגיל החוסך, שכן עלול להיות זעזוע מסויים בשוק ההון מהיישום של המודל, בעקבות מכירה מסיבית של ני"ע. "למרות שאנו לא חושבים כך, פרשנו את היישום שלנו על פני מספר שנים, כך שרק בעוד כעשר שנים נראה התאמה מלאה לגיל החוסך".

 

בהתייחס לתחום הייעוץ הפנסיוני אמר שריג כי כי כיום כמעט לא קיים יעוץ פנסיוני, כפי שהאוצר רוצה לראות.

 

"הייעוץ צריך להיות במחיר שווה לכל נפש, כנראה בבנקים. זה כנראה הצורה שבה נראה את ההפצה העתידית בעוד 15 שנה. במקביל יהיו כאלה שימכרו מוצרים ספציפיים כמו יועצים רפואיים לביטוח רפואי, ככל הנראה אותם יועצים יתוגמלו תמורת היעוץ החד פעמי וגם עבור הטיפול השוטף.

 

אנחנו כבר רואים שזה מתחיל. בישראל יש כיום 9,000 סוכנים. אנחנו לא יודעים כמה סוכנים דרושים. יש מדינות שיש יותר באופן יחסי ויש כאלו שיש פחות. זה תהליך ארוך וצריך להיות סבלניים יש גם אנשים שנמצאים כבר בתחום ואי אפשר להכניס שינוי דרסטי".

 

אין מספיק יועצים פנסיוניים

מנכ"ל חברת הביטוח מגדל, יונל כהן, אמר בכנס בהתייחס לדברי שריג, כי מעבר לשוק קיצבאות כגון הנהוג באנגליה, לא ישים בישראל. לדבריו, ברגע שיאפשרו ניוד קרנות פנסיה, בעת מועד תשלום הקצבאות, לחברות הביטוח יגרם נזק בלתי הפיך. הוא הוסיף כי יש צורך קודם בשינוי תקנות ובשינויים בתחום המיסוי.

 

כהן הדגיש כי כמות הסוכנים הפנסיוניים בארץ אינה מספיקה " 9,000 סוכנים זה מספר לא מספק, לא משנה איפה יוסיפו בבנקים או במקום אחר. חלק מה-9000 לא פעילים , עד לא מזמן הסוכן העיקרי היה ההסתדרות. היו חוקי עבודה הסכמים קיבוציים וכו'. מ-2003 כל עם ישראל לבד. האזרח הוא בודד במערכת הזו. גם אם הבנקים יכניסו 2,000 - 3,000 סוכנים, זה לא מספיק. צריך יועץ מקצוען על כל 1,000 מבוטחים. כל עוד אין את המספר הזה, זה אומר שהציבור לא מקבל ייעוץ מספיק". לדברי כהן , תפקיד היועץ צריך להתרחב ולכלול יעוץ גם בתחום כלכלת המשפחה, משכנתא וחשבון העו"ש.

 

בהתייחס לתחום ההשקעות , אמר כהן כי מלבד התאמת החיסכון לגיל החוסך יש גם צורך בהתאמה גיאוגרפית. "לנו יש את ההשקעה הכי גדולה בחו"ל. אנחנו רוצים לחשוף את הציבור לחלוקת סיכונים גאוגרפית".

 

דורון גינת, משנה למנכ"ל הראל ביטוח, העריך כי בעוד 10 שנים צפוי זינוק בהפקדות בקרנות הפנסיה מכ- 50 מיליארד שקל כיום לכ-86 מיליארד ב-2020. לדבריו סך הנכסים הפנסיוניים עשוי להגיע בעוד כעשור ליותר מ-1.1 טריליון שקל.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עודד שריג
צילום: גיל יוחנן
מומלצים