"מיצחק רבין למדתי שהשלום הוא מרכיב בבטחון"

אני מתגעגע לאבא שלי. אם היה רואה אותי בתפקידי האחרונים, הוא היה גאה. בכלל, אני שמח שהחיים הפגישו אותי עם הורי. למדתי מהם המון.

לגאוותי ולבושתי, היום אני חבר הקיבוץ הבכיר ביותר בצה"ל. נולדתי בתל אביב, ולקיבוץ עברתי בגיל 15. הייתי חניך מורעל מהשומר הצעיר, והרעיון הקיבוצי בער לי בדם.

נשארתי קיבוצניק כי לא היה לי זמן לעזוב. מבחינת הקריירה, היה לי נוח שהילדים והאישה נמצאים בקיבוץ. באיזשהו שלב חשבתי ללכת הלאה, אבל אז הגיעה ההפרטה, ואיתה נעלמו שתי הסיבות שבגללן רציתי לעזוב: זה שכל המשכורת והזכויות הולכות לקיבוץ, וזה שבדירה של 50 מ"ר נדחסות חמש נפשות. הסיבות עזבו, אז אני נשארתי.

להפסיק לעשן הצלחתי לבד. להוריד משקל לא, אז לפני כמה חודשים עשיתי ניתוח לקיצור קיבה, וגם שינוי רציני באורח החיים. פעם הייתי הולך לחתונה ורואה רק את האוכל. היום אני בא לשמח חתן וכלה. כשהייתי נוסע לחו"ל, הדבר הראשון שהייתי חושב עליו זה המסעדות. אז זה לא שהיום אני חושב על מוזיאונים, אבל עוד דברים מעניינים אותי. בקרוב אקנה לי ג'ינס.

אני שונא לעלות על ההליכון. מצד שני, אני מאוד אוהב לרדת ממנו.

"זה ל'פלייגירל', כן?"                                              צילום: אייל טואג

אני לא עובד בתפקיד שלי. אין אצלי לגמור את העבודה בשש ואחר כך פנאי. נמחק לי הפנאי. אני חי את התפקיד 24 שעות ביום, כל יום.

מה שמפעיל אותך, בטח בשנים הראשונות, זה האדרנלין והאקשן. בשיחות השלום של 93'־94' הבנתי שאני עובד במשהו שהוא יותר גדול ממני: אתה טס במטוס עם ראש הממשלה, נכנס לבית הלבן, לישיבות חשובות, בפגישות עם ערפאת. אתה נוכח ברגעים שיש בהם היסטוריה. אתה משרת משהו קריטי.

יצחק רבין ז"ל הפך אותי לביטחוניסט. הייתי יועץ התקשורת שלו, והוא לימד אותי שהשלום הוא מרכיב חשוב בביטחון, ובזכותו הבנתי את הבדלי הגישה בין המערכת הפוליטית למערכת הביטחונית. ובעיקר הוא לימד אותי להבדיל בין עיקר לטפל. 

שמעון פרס לימד אותי שני דברים: תקשורת, ומה זה להיות איש העולם הגדול. עבדתי איתו שנה, וכל דקה היתה מדהימה. זה היה כמו לעשות תואר שני במדעי המדינה, דיפלומטיה ציבורית וביטחון לאומי. אני מקנא באנשים שעובדים איתו היום.

כמפקד גל"צ הכשרתי 250 עיתונאים, פחות או יותר כל מי שנמצא היום בערוצים 10 ו־2. כשאני מסתובב שם קוראים לי "המפקד". זאת השפעה.

שלוש וחצי שנים אני דובר צה"ל. זה תפקיד שמושפע מהשינויים בשדה הקרב, וגם בטכנולוגיה של התקשורת: ממהפכת הרשתות חברתיות, מהמדיה החדשה, מזה שהיום כל אחד הוא כתב צבאי עם סלולרי דור 3.5. דוברות רצינית, טובה ואמינה יכולה לדעתי להרחיק מלחמה ולקרב שלום.

פייסבוק? אנחנו שם. וגם בטוויטר, ביו־טיוב ובפליקר. הכנסנו מקצוע חדש, מש"ק ניו מדיה, ועם הזמן נביא 10־12 האקרים תותחים שידעו לקדם ולעכב תכנים. אין היום קורס בכיר בצה"ל בלי השתלמות במדיה חדשה. כתבה בעיתון יומי תגיע להורים, אבל אם רוצים לדבר עם הנוער, צריך לדבר בשפה שלו.

לעולם לא תצטער על דבר שלא אמרת. תחשוב שבע פעמים, ודבר פעם אחת.

אני מקבל 400 החלטות ביום, אז אין מצב שלא אטעה. אם אתה עושה טעות, סימן שאתה עושה משהו. אני מאמין שזה בסדר גמור אם על כל אלף פעולות אתה עושה עשר טעויות קטנות, שתיים בינוניות ואחת גדולה. הדבר היחיד שחשוב זה לא לחזור על אותה טעות פעמיים.

הדבר שהכי הצחיק אותי בתור דובר צה"ל זה החיקוי של טל פרידמן ב"ארץ נהדרת". התקשרתי אליו לספר שהתפוצצתי מצחוק, והוא נורא שמח. אפילו שמתי את התמונה שלו במשרד. שמן עם כרס. חיקוי אדיר. בהופעה, בלבוש ואפילו בתלתל.

כשהילדים שלי היו קטנים, הם היו נורא מבסוטים מזה שמצדיעים לי. הגדולים שלי כבר התגייסו, והיום מצדיעים להם. זה נורא יפה: אני בחיל היבשה, בני בחיל הים ובתי בחיל האוויר. את צריכה לראות את שלושתנו עומדים יחד במדים. אני בתפקיד הטנק, כמובן.

חשוב מאוד להיות אבא, והיו כמה שנים שלא הייתי. עבדתי בכל מיני תפקידים חשובים, נשטפתי עם השוטף, וכשסיימתי חזרתי הביתה וראיתי שיש לי ילדים שאני לא מכיר. אם לא תהיה מספיק אבא, הם לא יהיו מספיק ילדים שלך. פיציתי בילדה האחרונה.

אחרי 21 שנות נישואים, את יודעת מה למדתי על נשים? שהן מצרך חיוני בבית. סתם, אני צוחק. אבל גבר צריך לזכור שברגעים מסוימים יש להן חבר יותר טוב ממנו: כרטיס האשראי.

אשתי היא אישה מיוחדת. היא הבינה שטוב חצי בעל מרוצה בבית מבעל שלם לא מרוצה, נתנה דרור לקריירה שלי, ולקחה עליה את עול גידול הילדים. היא אישה עובדת, ואני מלא הערכה כלפיה. זה לא מובן מאליו.

מה קורה עם הצבא, את שואלת? כל כוחותינו שבו בשלום לבסיסם, אין נפגעים ולא נגרם נזק. אם יהיה נזק, נתקן אותו. הצבא יותר חזק מהתהליכים שקורים בו. ובכל מקרה, אמון הציבור בצה"ל לא נפגע.

• הספר "דובר צה"ל מודיע", המרכז מבחר עשיר מהודעות דו"צ מאז קום המדינה ועד היום, יצא לאחרונה בהוצאת ידיעות ספרים