צפו: חוכרים מתפרצים לדיון בעיריית תל-אביב
נציגי מטה המאבק של בעלי עסקים שמתנגדים לתנאי העירייה לחידוש חוזי החכירה לא הוזמנו לדיון שקיימה בנושא. למרות זאת הם הגיעו למקום והביעו את מחאתם. מנכ"ל העירייה לא נסוג מעמדתו: "הקרקע שייכת לציבור התל אביבי. אין לנו כוונה להעניק זכויות עודפות"
מאבק החוכרים בתל-אביב עולה מדרגה: נציגי מטה המאבק התפרצו היום (ג') לדיון שקיימה עיריית תל-אביב-יפו בנושא המחלוקת שנוצרה בעקבות התנאים לחידוש חוזי החכירה. הנציגים התרעמו על העובדה כי איש מטעמם לא הוזמן להשתתף בפגישה.
עיריית תל-אביב הודיעה כי "חוזי החכירה שנחתמו מחייבים. לא ניסוג ממתווה החכירה שנקבע בחוזים המקוריים" ומנכ"ל העירייה מנחם לייבה שב והצהיר: "אין לנו כוונה לחלק מתנות לבעלי ההון על חשבון הציבור".
"כ- 7% בלבד משטח כלל המתחמים (כ-18 דונם) מוחזקים על ידי חוכרים ביחידות וא מגרשים בשטח עד 500 מ"ר. החוזים שעליהם חתמו החוכרים ב-1950 פקעו בסוף אוגוסט 2010.
בעירייה הסבירו כיצד מחושב הסכום שנדרשים כעת החוכרים לשלם: "5% מערך הקרקע כיום, מהוון בריבית שנתית של 5%. לחוכרים ישנה אפשרות לשלם דמי חכירה כל 7 שנים מראש (בהתאם לחוזה המקורי), וכן תינתן להם אפשרות לשלם על כל תקופת החידוש (49 שנים), המגלמים תשלום של 91% מערך הקרקע כיום".
מנחם לייבה, מנכ"ל עיריית תל-אביב-יפו אמר כי "צריך לזכור כי הקרקע שייכת לציבור התל-אביבי. הזכויות שניתנו וניתנות לבעלי ההון ולחוכרים האחרים, הן בדיוק לפי מה ששולם על ידם בשנת 1950 ואין לנו כוונה להעניק זכויות עודפות בגינן לא שולם לציבור דבר.
"מבחינתנו, מתן הטבה בניגוד לחוזה החכירה המקורי, כמוה כמתנה על חשבון הציבור. העירייה לא תשתף פעולה באי תשלום מלא של ערך הקרקע בהתאם לתקופת החכירה ואנחנו לא רואים סיבה מדוע החוכרים לא ישלמו את הנדרש מהם לקופת העירייה ומדוע על תושבי העיר תל-אביב-יפו לסבסד את פעילותם המסחרית".
מנכ"ל העירייה: הכסף ישמש לטובת הציבור
מנכ"ל העירייה הסביר כי אין כלל מקום להשוואה בין מדיניות העירייה לבין מדיניות מינהל מקרקעי ישראל בהחכרת קרקעות. לדבריו, מדובר בשני גופים הפועלים על פי הסדרים חקיקתיים שונים לחלוטין.
מאבק החוכרים
תקופת החכירה תמה – הקרב על הקרקע החל
רפי ברבירו
עשרות בעלי קרקעות בתל אביב פותחים במאבק מול העירייה. על הפרק: הסכומים הגבוהים שהם נדרשים לשלם עבור חידוש החכירה שתמה, הגבוהים פי 9 מזה שגובה מנהל מקרקעי ישראל. מנכ"ל העירייה: "מדובר בבעלי הון"
ממטה המאבק של החוכרים נמסרו נתונים שונים מאלה שהציגה העירייה. לדבריהם, 56% מהם חוכרים שטח בן 200 מ"ר לכל היותר, ו-32% בלבד מחזיקים במגרש של פחות מ-6,000 מ"ר.
לדבריהם, "העירייה טוענת כי החוכרים הם "בעלי הון", בעוד שידוע שמרבית החוכרים במתחמי 2010 הם אנשים בעלי אולם של פחות מ-200 מ"ר . מדוע העירייה מתייחסת גם אל אלה כבעלי הון במקום להתרכז בבעלי ההון האמיתיים בשטח?".
החוכרים: "דרישה דרקונית"
החוכרים מוחים גם על אופן התנהלותה של העירייה בנושא: "בתחילת תקופת החכירה שלנו שילמנו לעירייה את מלוא שווי הקרקע, כולל כל הוצאות הפיתוח, ובנינו עליה על חשבוננו מבנים לצרכינו, מתוך ידיעה ברורה כי נוכל להמשיך לחכור את הקרקע בתום תקופת החכירה", הם אומרים."במהלך חודש יוני 2010 (כחודשיים בלבד לפני תום תקופת חכירה בת 60 שנה) פרסמה העירייה לראשונה באופן גלוי ובכתב את תנאיה להארכת תקופת חכירה בקרקעות הרשומות על שמה.
"האם הליך פרסום דרישותיה של העירייה (60 יום לפני תום תקופה של 60 שנה) הכולל דרישה דרקונית לקבל את התכתיב תוך 14 יום, הוא הליך תקין?", הם תוהים. "השאלה נשאלת בשני מישורים, במישור מסחרי רגיל בין בעל נכס ובין חוכר, ומה שיותר חמור - בין רשות שלטונית לנתיניה".
לפנייה לכתב/ת 
החוכרים מתפרצים
צילום: אבי חי
מומלצים
