אל תחששי לשאול אותו אם הוא רציני כלפייך
עצוב לי לראות שנשים עצמאיות, משכילות, שיודעות לנהל מו"מ במשרד, מתקפלות מול גבר שמשתיק את רצונותיהן, מחשש להצטייר כ"לחוצות" חתונה. אחרי הכל, חצי ממערכת היחסים הזאת הוא שלך, ויש לך זכויות
יש משהו שמטריד אותי מאוד במערכת יחסים שלי. חבר שלי ואני בשנות ה-30 שלנו, אנחנו מאוד אוהבים, שמונה חודשים יחד, אם כי גרים בנפרד. אני מאוד רוצה להתחתן ביום מן הימים ולהקים משפחה, אבל יש לי חשש שבן זוגי נרתע מכל העניין. בעבר לא דיברנו על נושא של חתונה וילדים. באחרונה הנושא עלה, והוא ציין שמאוד חשובים לו הפרטיות שלו, השקט והמרחב שלו והוא צריך מישהי שתדע להתאים את עצמה אליו.
הצטרפו לדף הפייסבוק של ynet לקבלת עדכונים
בואו להגיב גם בדף הפייסבוק של ynet יחסים
חשוב לציין שכרגע אני ממש לא לוחצת עליו. אנחנו לא נמצאים 24 שעות יחד, ולכל אחד יש את העיסוקים שלו ואת חיי החברה שלו. אבל מאוד מטריד אותי מה יהיה בעוד שנה שנתיים שלוש. הרי בשלב מסויים כל הצורך הזה שלו בשקט לא יוכל להתממש. אם אתה באמת רוצה מערכת יחסים רצינית לטווח ארוך, תצטרך ללמוד להכניס לחיים שלך מישהי באופן טוטאלי בלי מגבלת שעות וימים...
אני מאוד חוששת שהוא לא מוכן לבניית קשר רציני, אני אוהבת אותו וקשה לי לחשוב על פרידה. איך אני יכולה לדעת שזה באמת רציני ואני לא מבזבזת את הזמן שלי? איך אני יכולה לגרום לו להבין שאני האחת בשבילו? אני יודעת שהוא אוהב אותי, יש לי הרגשה שהוא נורא פוחד להתמודד עם האחריות של מערכת יחסים רצינית. אני לא רוצה שהפחד הזה יהרוס לנו משהו נפלא שיכול להתגשם.
תשובה:
העליתי את השאלה שלך בפורום של ארבעה צעירות וצעירים רווקים. לא היתה ביניהם הסכמה, ומן הסתם גם בטוקבקים תמצאי דעות לכאן ולכאן לגבי השאלה שמעסיקה נשים (וגם גברים) בתוך קשר צעיר: האם לשאול או אפילו ללחוץ לגבי מיסוד הקשר, או להמתין בסבלנות להבשלתו של החצי השני? וזו התשובה שהתגבשה אצלי לאחר דיון סוער:
אני חושבת שהדאגה שלך מוצדקת. אם הוא היה משתוקק להקים איתך בית ומשפחה, גם בעוד חמש שנים, הוא היה אומר או מראה זאת בדרך כלשהי. חלק מיחסים רומנטיים, בדרך ככל, כוללים דיבורים מתוקים על העתיד. זוגות אוהבים, גם בגיל 18, אוהבים לפנטז על הבית שיהיה להם ועל השמות של הילדים. אולי לא תמיד, אולי לא כל הזמן, אבל אם את מרגישה שהחבר שלך גורם לך ללכת על קליפות ביצים ולהזהר כל הזמן לא להגיד מילים שמתחילות ב"י" (ילדים) או להשתמש בפועל "לגור ביחד" או בכלל, בלשון עתיד, הרי שמשהו מעורר תמיהה במערכת היחסים או בתקשורת.
עלייך לזכור – מחצית מהקשר הזה היא שלך. יש לך זכויות, לעצב את הקשר לפחות חלקית בדמותך ובדמות הצרכים והחלומות שלך. לכן, חשוב להרשות לעצמך לנהל איתו דיאלוג פתוח. את הדברים שכתבת פה, אפשר להגיד, בצורה עדינה שמכבדת את האופי שלו ואת הצורך שלו בפרטיות. אפשר לשאול אותו לגבי התוכניות שלו בשנים הקרובות ומה הוא היה רוצה שיקרה ביניכם. האם דיברתם כבר על מגורים משותפים? האם עלה נושא של חתונה או מיסוד כלשהו? לדעתי, חשוב שבתוך מערכת יחסים יהיה אפשר לשאול שאלות כאלו ולהיכנס לדיאלוג על התוכניות העתידיות של שניכם, ולבדוק אם הן מתאימות או לא.
יש צורך הגיוני לוודא שבן הזוג שותף לכוונות הרציניות
ממוש, אתה רואה בית בעתידנו? (צילום: Shutterstock)
יש כאן מילכוד, ואת לא היחידה שנופלת בו. נשים צעירות ששואפות להקים משפחה, בערך מגיל 28 ואילך, חשות את הרצון והצורך למצוא בזוגיות לא רק אהבה ותשוקה, אלא גם התאמה בתוכניות לעתיד והתכווננות לקראת משפחה. יש צורך הגיוני לוודא שבן הזוג שותף לכוונות הרציניות, ואז הרומנטיקה והשמחה יכולים לפרוח ולהשתחרר. אבל, מצד שני, כולם קוראות עיתונים וספרים, ויודעות שזה מלחיץ אותם, את הגברים. צופות שראו את הסדרה "רמזור" למדו, שבחורינו המצוינים שואפים להישאר כמה שיותר זמן ברווקות המאושרת שלהם. הם שמחים להיות איתך, אולי אפילו מרגישים אהבה וקירבה, אבל גם שמחים לשלם למונית שתיקח אותך בסיום הלילה ולהתמתח באלכסון במיטה (אני משערת שכאן יפסיקו הגברים לקרוא ויתחילו לרשום טוקבקים זועפים. אשמח לקרוא אותם).
אבל, כאן הסכנה, שאת תציגי תמונה מטעה והוא יחוש בזה. את אוהבת אותו וכיף לך איתו. עד כאן הכל אמת. אבל את מסתירה חלק חשוב מהרגשות, הרצונות והדאגות שלך. ההסתרה מאפשרת לו להתכחש לבעיה, להתכחש לכך שהקשר מעוצב בכיוון שהוא מעדיף; מרחק, חופש פעולה וחוסר התחייבות. ככל שיעבור יותר זמן, כך הוא עלול להאמין שזה בדיוק גם מה שאת רוצה. שהנה הוא מצא את האשה שכמוהו, רק רוצה לבלות יחד ולשמור חיים עצמאיים, קריירה ופרטיות, ולא להיכנס לעול של משפחה. אם באמת הוא אמר את המשפט הזה "אני צריך מישהי שתדע להתאים את עצמה אליי", כדאי להקשיב לו ברצינות. זהו משפט אנוכי למדי. הרי קשר זה מצב שבו יש שניים, וכל אחד יכול להתאים עצמו אל השני רק "עד חצי המלכות". אם בגיל 30 הוא עוד לא הבין שגם הוא יצטרך להתאים עצמו לפחות חלקית לבת זוגו – כדאי שיצלצלו פעמוני אזהרה.
אז בחזרה לשאלות שלך:
קחי אותו למסעדה, שבי מולו, ספרי לו מה שכתבת כאן ושאלי אותו במלוא הרצינות מתי הוא מתכוון לעבור לגור איתך ומתי הוא חושב שירצה לעשות ילדים, והאם נראה לו שאתם מתאימים להקים יחד משפחה.
לצערי, את לא יכולה להבהיר לו שאת "האחת" בשבילו. זו החלטה שלו. אם את האחת, הוא יענה לשאלותייך באהבה ובכבוד, יגיד את האמת לגבי רצונותיו, ונחזיק אצבעות שהוא רוצה את מה שאת רוצה. אם זה לא ככה, למרות כל הכאב, מוטב שתדעי את זה עכשיו ולא בעוד שלוש שנים.
מה שאת כן יכולה לעשות, וזה לא מעט, זה להיות אמיתית, מקסימה, אוהבת, להרעיף עליו חום ומגע, ולהבטיח לו שגם אם תגשימו את התוכניות שלך, תכבדי את הצרכים שלו למרחב ולפרטיות. אדם שקשה לו עם חדירה לפרטיותו, צריך לדעת שמבינים את הצורך שלו, גם אם לא תמיד אפשר לספק לו את כל השקט שהוא רוצה. אולי אם הוא יהיה בטוח שאת לא מתכוננת לכפות עליו את התוכניות שלך, אלא לבנות יחד איתו תוכנית לעתיד שתתאים לשניכם, אז תוכלו להמשיך ביחד בשוויון ובכבוד הדדי.
לבן הזוג: היה גלוי וישר, אל תוליך אותה שולל
ולבן זוגך אני מוסרת מסר: ידידי היקר, זה בסדר גמור אם אתה לא רוצה להתחייב לקשר של חיים משותפים והקמת משפחה. אין חוק שמחייב זאת. אבל, אל תוליך שולל. יש לך בת זוג שרוצה להתקדם לכיוון הנורמטיבי של זוגיות ממוסדת ותוכניות משותפות לעתיד. היה גלוי וישר, ספר לבת זוגך מה תוכניותיך לגביה ולגבי הנושא, כדי שהיא תוכל להחליט מה לעשות ומה לבחור מבין האפשרויות האמיתיות. שחרר אותה מהמתח של "לשאול/לא לשאול, ללחוץ/לא ללחוץ" ותקבל חברה הרבה יותר רגועה, שמחה ואוהבת.
- עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית,
מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות,
ותשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.
