שתף קטע נבחר
צילום: jupiter

השוכרים הזניחו את הגינה - ויפצו את בעל הבית

אדם שהשכיר בית פרטי שהיה בבעלותו בבאר טוביה, תבע מעל 80 אלף שקל מהשוכרים בטענה, שהם הרסו את הגינה והעלימו חפצי נוי עתיקים ויקרים שהיו בה. מדוע ביהמ"ש קיבל את התביעה רק באופן חלקי?

בעל נכס תבע מעל 80 אלף שקל מהשוכרים שהתגוררו בבית, בטענה שהם הזניחו את הגינה והעלימו חפצים עתיקים ויקרים שהיו בה. מה פסק בית המשפט?

 

 

התובע, שהיה בעל בית פרטי וגינה במושב באר טוביה, השכיר את הבית והגינה הצמודה תמורת 550 דולר בחודש למשך שנתיים. לאחר מכן הוארך הסכם השכירות בשלושה חודשים נוספים, כאשר השוכרים הצהירו בחוזה שקיבלו בית במצב טוב וללא פגמים, הכולל גינה מטופחת.

 

הבעלים, שמכר את בית לאחר עזיבת השוכרים, טען כי הגינה היתה גדולה, יפה ומטופחת, שכללה 850 מ"ר של דשא ירוק, עצים רבים, שיחים, מערכת השקיה וחפצי נוי ייחודיים שהונחו בגינה. לדריו, השוכרים הפרו את התחייבותם לטפל בה, לא השקו אותה וגרמו להריסתה המלאה, כך שהיה צורך לעקור את כל הדשא ולשתול חדש, להחליף 11 עצים בוגרים ומיוחדים שהתייבשו.

 

בתביעה שהגיש לבית משפט השלום באשקלון, דרש בעל הבית מהשוכרים פיצוי של 80,083 שקל הכולל בין היתר מעל 50,000 שקל עבור שיקום הגינה ומערכת ההשקיה, פיצוי של מעל 10,000 שקל בגין העלמת חפצים מהגינה, ובהם דג נוי ענק מפיברגלס, מגוב ומקלטרת, וכן פיצוי בגין נזק למכסחת דשא, אי תשלום חוב למועצה, אי פינוי הנכס במועד ועוד.

 

השוכרים, בני זוג, טענו כי הגינה הייתה מוזנחת עוד בטרם נכנסו להתגורר בבית, וכי הקפידו לטפל בצמחייה שהיתה קיימת בגינה ואף העסיקו גנן. לגבי העלמות החפצים מהגינה טענו, כי פינו את המגוב מהגינה מאחר והיה ישן מאוד והיווה מפגע תברואתי-סביבתי חמור, וכי לא נגעו כלל בדג הפיברגלס הענק שהיה בגינה, ובנוסף הכחישו את טענות התובע לגבי נזקים נוספים שלכאורה גרמו לגינה .

 

תביעה מופרזת

סגנית נשיא בית המשפט, השופטת דינה כהן קיבלה את התביעה באופן חלקי בלבד, לאחר שקבעה כי הוכח כי השוכרים הפרו את חיובם לתחזק את הגינה, אולם בהיקף קטן משמעותית מזה לו טען התובע.

 

השופטת קבעה, כי השוכרים לא הוכיחו את טענתם לפיה העסיקו גנן, וכי גם נתוני צריכת המים בתקופת הקיץ במהלך השכירות, מלמדים כי בתחילת תקופת השכירות עמדו השוכרים בחיוביהם, אולם בהמשך צמצמו את היקף ההשקיה באופן ניכר. עם זאת נקבע, כי התובע לא הוכיח את שטח הגינה, ובנוסף לא ברור מדוע לא עלה נושא הזנחת הגינה במועד הארכת תקופת השכירות בשלושה חודשים נוספים.

 

"מן התמונות שהציגו בפני הנתבעים לא ניתן להתרשם כי מדובר בגינה שהפכה לחורבה מוחלטת ונהרסה באופן מלא כפי שטען התוב. גם אם לא מדובר בגינה במצב אידיאלי, ניתן להבחין במשטחים ירוקים... עתירה לפיצוי של 1,500 שקל לכל עץ, כמתבקש בהצעת המחיר, עבור עצים 11 מתים לא הוכחה והיא מופרזת מעיקרא", כתבה השופטת ופסקה כי בגין שיקום הגינה, זכאי התובע לפיצוי של 25,000 שקל בלבד.

 

לגבי העלמות החפצים העתיקים מהגינה נקבע, כי משפינו השוכרים את המגוב על דעת עצמם, אך מאידך התובע לא הוכיח את ערכו הכספי, יש לחייבם בפיצוי סמלי של 500 שקל, ובנוסף נקבע כי בהתחשב בגודל הגינה והיותה לא מגודרת, הרי שלא ניתן לקבוע כי השוכרים התרשלו בשמירה על דג הנוי הענק שהיה בגינה.

 

טענותיו הנוספות של התובע נדחו בהעדר הוכחה, וזאת למעט טענתו בדבר האיחור בפינוי הנכס בגינו חויבו התובעים לשם לתובע פיצוי של 3,400 שקל, וקיומו של חוב למועצה. בסך הכל חויבו השוכרים לשלם לתובע 14,172 שקל בגין השבת מצב הגינה לקדמותה, השלכת המגוב, איחור בפינוי והחזר חוב למועצה, ובנוסף חויבו לשלם שכר טחת עו"ד של 3,500 שקל, וזאת בהתחשב בפער שבין התוצאה הסופית לסכום שנתבע מלכתחילה.

 

לעיון בפסק הדין

 

לאתר המשפט הישראלי פסק דין

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים