שתף קטע נבחר

צאו מהאוהל, בחרו באנשי המחר

אם הציבור, שהפנה עורף לפוליטיקה, יחזור ויתפקד למפלגות, יחלחלו ערכי המחאה ישירות למערכת הפוליטית ויחוללו שינוי מהותי. עובדה, ראינו ניצני שינוי בעבודה

גם אם לא כיוון לכך מלכתחילה, גל המחאה יצר הזדמנות נדירה לחידוש הקשר בין הציבור למערכת הפוליטית. הפוליטיקאים מאכזבים, התשתית הרעיונית רעועה, הדמוקרטיה הפנימית נכשלת. רק 2% מהרשומים בפנקס הבוחרים התפקדו כחברים במפלגות, ובמקרים רבים - אין כל קשר בין הקומץ הבוחר את הנהגות המפלגות לבין רצונם של הבוחרים במפלגתם בכנסת.

 

אין להתפלא, אם כן, על הירידה המתמדת באחוזי ההצבעה. הציבור אחוז המיאוס מפנה עורף למערכת הפוליטית ומתנתק ממנה. דווקא הדרישה לתיקון חברתי ורצון הציבור לחדש את מעורבותו באופן ניהול המדינה, מעוררים את הצורך בגורמי ביצוע על המגרש הפוליטי. הרי לא ניתן לנהל מדיניות באמצעות הפגנות ועצרות, וככל שמספר המפגינים עולה, גדל הצורך בתיעול דרישות המוחים אל תוך המערכת הפוליטית.

 

עוד בערוץ הדעות :  

 

תזכורת מכאיבה לכך קיבלו 150,000 המפגינים שיצאו לרחובות ב-30 ביולי, שתבעו בכל עוצמתם את ביטול חוק הווד"לים. ובכל זאת, ועל אף מפגן הנחישות המרשים, עבר החוק בקלילות בקריאה שנייה ושלישית ב-3 באוגוסט, ברוב של 12 חברי כנסת.

 

כדי שדרישות המוחים יחלחלו למערכת. במאהל רוטשילד  (צילום: ירון ברנר) (צילום: ירון ברנר)
כדי שדרישות המוחים יחלחלו למערכת. במאהל רוטשילד (צילום: ירון ברנר)

 

על רקע זה, ומשום עיסוקנו בתיקון שיטת הממשל (בין היתר בקידום סדרת חוקים שיסגרו את הפרצות בבחירות הפנימיות במפלגות), חשבנו שנכון יהיה לקרוא לכל אחד מרבבות המוחים לנקוט בפעולה אישית, צנועה אך משמעותית, שתתרום להשבחת המערכת הפוליטית: להתפקד למפלגה.

 

ברור לנו שכל מתפקד מרצון ידלל את השפעתם של קבלני הקולות ואת מקומם של הכוחות להשחית יתפוס הציבור הרחב, האכפתי, המעורב. הקריאה זכתה להדים חיוביים, וקבוצות של פעילים וארגונים חברו לקואליציה המכריזה: "מתפקדים! משנים מבפנים". בהקשר זה, מעניין הלקח מתוצאות הפריימריז במפלגת העבודה. דווקא מקריאת ההתפעלות של יו"ר ועדת הבחירות של העבודה, רענן כהן, שהגדיר את הפריימריז במפלגתו כ"הליך הבחירות הפנימי הנקי בתולדות המפלגה", אפשר היה להבין עד כמה מוכתמים היו סבבי הפריימריז הקודמים. 

 

הבחירות של האתמול

הליך הבחירות בעבודה היה כה מזוהם במתפקדים כפולים ובקבלנות קולות, עד ששוב הוזעקה השופטת בדימוס שרה פריש ופסלה כ-20,000 טפסים, כרבע מכלל ההתפקדות למפלגה. אילו, בדרך מקרה, היה המִפקד בעבודה נקבע לאוקטובר הקרוב ולא ליוני שחלף, היו בוודאי נכללים בו כוחות חדשים, שמתעוררים להתפקד בעקבות גל המחאה. במקרה כזה, גם אם חלק קטן מבין מאות האלפים שיצאו לכיכרות הערים בין יולי לספטמבר היה מתפקד לעבודה, היו פני המפלגה נראים אחרת.

 

אפשר להניח כי במקרה כזה מועמדים חברתיים כמו שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ היו זוכים ליתרון על מתחריהם. אפשר להניח כי אילו היה המִפקד נערך היום, יחימוביץ' היתה לוקחת ללא קושי את ראשות המפלגה כבר בסיבוב הראשון. די היה בהתפקדות למפלגתה ובהצבעה עבורה של עוד כמה אלפים מבין מאות האלפים שצעדו ברחובות כדי לשנות את המפלגה מן היסוד.

 

העבודה בחרה עדיין בדרך הישנה (צילום: מוטי קמחי) (צילום: מוטי קמחי)
העבודה בחרה עדיין בדרך הישנה(צילום: מוטי קמחי)

 

עמיר פרץ ושלי יחימוביץ', שעלו השבוע לסיבוב השני, מייצגים גישות דומות בהיבט הפוליטי-חברתי וגישות שונות בתכלית באופן פנייתם לציבור הבוחרים. פרץ ביסס את הישגו על יכולתו לשנע מצביעים אל הקלפי ואילו אצל יחימוביץ' מרכיב ההתפקדות הישירה היה גבוה במיוחד. פרץ דווקא מאמין כי קבלני הקולות הם האנשים שישנו את המפה הפוליטית, בכך שיעבירו מצביעים ממפלגות אחרות לעבודה.

 

יחימוביץ' השיגה את בוחריה בדרך הקשה - והראויה. חלק ניכר מאלה התפקדו כיחידים, באתר האינטרנט של המועמדת או בדוכני החתמה בחוצות. העובדה שיחימוביץ' פועלת בשקיפות בעבודתה הפרלמנטרית הקלה גם על התנהלותה הארגונית. תעיד על כך רשימת התורמים המלאה שהיא מפרסמת והסכומים (הצנועים) שכל אחד ואחת מן הרשומים תרם. יחימוביץ' מדגימה איך אפשר לקיים קשר עם ציבור באמצעות אתר עשיר בתוכן ומתוחזק היטב. היא מגלמת את דמות הפעיל הפוליטי מהזן החדש: אתי, מחויב לבוחריו, שקוף. הישגיה של יחימוביץ' מוכיחים שהדבר אפשרי וכי אין שיטה טובה יותר לייצג ציבור מפריימריז נקיים.

 

הפריימריז שנערכו בעבודה הם עדיין הבחירות של האתמול, אבל יחימוביץ' היא כבר אשת המחר. אם הציבור, שהפנה עורף לפוליטיקה, יחזור ויתפקד למפלגות הדמוקרטיות, יחלחלו ערכי המחאה ישירות לתוך המערכת הפוליטית ויחוללו בה שינוי מהותי. כך ייראו הפריימריז בעתיד: הצבעה המונית, אישית וישירה שמדללת את נוכחותם של אנשי הקומבינה ונותנת ייצוג גבוה לציבור הבוחרים העצמאי. אהוד ברק קרא למפלגת הפורשים שלו "עצמאות". והנה נראים היום סימנים ראשונים של עצמאות דווקא במפלגת העבודה, שאותה נטש. מתברר כי דווקא ברק, לשעבר יו"ר העבודה, הוא איש האתמול.

 

חנוך מרמרי הוא מנכ"ל "ישראלים להצלת הדמוקרטיה" , עמותה המקדמת תיקונים בשיטת הממשל.

 

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
להשביח את הפוליטיקה. חנוך מרמרי
צילום: גיא אסיאג
מומלצים