ביה"ס חייב למסור מידע לאבא? מדריך לגרושים
מי מחליט איפה ילמדו הילדים, מה קורה כשהחוגים נופלים על שעות הביקור של האבא, והאם בית הספר מחויב למסור מידע גם להורה שאינו המשמורן? מדריך להורים גרושים
שנת הלימודים החלה, והורים גרושים עלולים למצוא עצמם בפני בעיות או חילוקי דעות על רקע זה - החל מבחירת המוסד החינוכי, החוגים, דרך הנשיאה בעלויות הקשורות בחזרה ללימודים, ועד החלפת מידע וקבלת החלטות שוטפות הקשורות בבית הספר.
עוד על ילדים להורים גרושים:
- גירושים: להעביר בי"ס? רק בהסכמת שני ההורים
- המדריך למורה: כך תטפל בילד להורים גרושים
- איזה אבא תהיה אחרי הגירושים?
מוסף "ממון" גיבש, באמצעות עורכי הדין אורית דרור-הראל, המתמחה בדיני משפחה, ופיני אביב, בעל משרד המתמחה בדיני משפחה, מדריך להורים הגרושים שילדיהם לומדים בגנים ובבתי ספר.
גרושתי לא מיידעת אותי על המתרחש בבית הספר של הילדים. מה זכויותיי?
עו"ד אורית דרור-הראל מסבירה כי על-פי חוזר משרד החינוך שיצא לאחרונה, שני ההורים, גרושים או פרודים, זכאים לקבל מידע על לימודיהם ותפקודם של ילדיהם בגן או בבית הספר, למעט אם יש צו הרחקה כנגד האב. זה כולל מידע על מפגשים, אסיפות, טיולים וכו'.
"השבוע היה אצלי לייעוץ אב שבנו עלה לכיתה א,"' היא מספרת. "גרושתו לא זימנה אותו למפגש הורים להכרת המורה, והוא מודאג שהיא תמשיך ותמדר אותו מכל מידע חינוכי הנוגע לבנו.
"הבהרתי לו שיש לו זכות מהותית לקבל מידע מהמחנכת ומבית הספר ישירות, ולא באמצעות גרושתו."
כדי לקבל את המידע בנפרד, על האב להודיע שהוא מעוניין בכך מפורשות ובכתב למנהל המוסד החינוכי. לאחר פנייה בכתב, על המוסד החינוכי להזין את פרטי שני ההורים ברשימת התפוצה וליידע את שניהם.
האם אני נדרש להשתתף עם גרושתי ברכישות לקראת שנת הלימודים מעבר לדמי המזונות?
לדברי עו"ד דרור-הראל, הדבר תלוי בהסכם הגירושים או בפסק הדין שלפיו ניתנים המזונות. אם כתוב שהאב מחויב במחצית עלויות תחילת השנה, על-פי קבלות, עליו לשלם מחצית.
היא מוסיפה כי המוסד לביטוח לאומי מעניק להורה המשמורן "מענק לימודים" משמעותי בגין עלויות תחילת שנה, המועבר אוטומטית לחשבון הבנק של ההורה המשמורן.
אך גם מי שנמצא בהליכי גירושים או שהוא פרוד מעל שנתיים ופתח בהליכי גירושים, יכול לקבל את המענק. עליו להגיש תביעה לביטוח הלאומי ולהציג אישורים שהוא עומד בתנאי הסף ופירוד מעל שנתיים (למשל, מכתב מעורך דינו או אישור מבית הדין הרבני.( או-אז המוסד לביטוח לאומי מעניק כ1,500- שקל לכל ילד בגילים ,11-6 ושל כ800- שקל לכל ילד בגילים .14-11
גרושתי רשמה את הילדים לחוגים בימי הביקור שלי. מה ניתן לעשות?
לדברי עו"ד דרור-הראל, בית המשפט רואה בחומרה רבה את העובדה שנשים מנסות לפגוע בקשר בין האב לילדים. אם שיחה בין ההורים אינה פותרת את הבעיה, ולא ניתן להזיז את החוגים לימים אחרים, ניתן לפנות לבית המשפט ולבקש לשנות את ימי הראייה.
פתרון נוסף הוא להאריך את שעות הראייה ולבקש הכללת לינות, כדי לאפשר שעות איכות בין האב לילדיו. הצד השני של המטבע הוא חובתו של האב להיות מעורב בחיי ילדיו ולהיות חלק מנטל ההסעות לחוגים וכו.' כך, אם החוג נופל על אחד מימי הביקור שלו, הוא זה שצריך להסיע לחוג וממנו.
וטיפ: "כדאי לכלול בהסכם הגירושים סעיף שלפיו החוגים ייבחרו בהסכמה משותפת על-ידי ההורים, כדי למנוע מצבים כאלה".
גרושתי עוברת עם הילדים מתל אביב לאילת. מה לעשות?
לדברי עו"ד פיני אביב, לאב זכות מהותית לשמירת הקשר שלו עם ילדיו, שעלול להיפגע במקרה של שינוי מקום המגורים ממרכז הארץ לאילת. לפי סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב,1962- קביעת מקום המגורים היא חלק בלתי נפרד מהתפקיד של כל הורה ומזכותו כאפוטרופוס.
לדברי עו"ד דרור-הראל, אם מעבר המגורים גורר פגיעה בטובת הילדים, מאחר שיפגע בקשר עם ההורה, יש זכות להוציא צו מניעה בבית משפט לענייני משפחה.
"או-אז מתקיים דיון בבית המשפט מה עדיף מבחינת טובתם של הילדים (במרבית המקרים מבקש בית המשפט חוות דעת דחופה של גורם טיפולי,( ואם בית המשפט נוכח שהמעבר נולד כדי לנתק את האב מילדיו או להקשות על הקשר ביניהם, באופן המנוגד לטובת הילדים, מעבר המגורים נאסר, או שניתנת לאם אופציה לעבור בלי הילדים.
במקרים אחרים, מאחר שלאם מותר לעבור דירה כחלק מזכות היסוד שלה על פי חוק יסוד כבוד האדם, בית המשפט יכול לאשר את המעבר אך יקבע הסדרי ראייה אחרים לאב, למען טובת הילדים. במרבית המקרים האלה יחייב בית המשפט את האם להסיע את הילדים לביקורים, או לשאת בהוצאות ההסעות.
עו"ד אביב מוסיף כי במקרים שבהם שינוי מקום המגורים אינו משמעותי (באותה עיר או באותו אזור בארץ) ואין בו כדי להשפיע על איכות הקשר בין הילדים להורה, התנגדות למעבר דירה תיחשב כהתערבות בלתי עניינית ובלתי מוצדקת בחופש התנועה של ההורה המשמורן.
אני רוצה שבני ילך לבית ספר דתי, אבל גרושתי מתנגדת.
הורה משמורן הוא המחליט על מוסדות החינוך באופן עקרוני, כל עוד לא נכתב אחרת בהסכם הגירושים או בפסק דין, אומרת עו"ד דרור-הראל. ואולם, אין זו זכות מוחלטת. כחלק מזכותו של ההורה שאינו משמורן, והיותו אפוטרופוס של הקטין, הוא יכול לבקש מבית המשפט או מבית הדין להוציא צו למניעת רישום הילד למוסד החינוכי ולעריכת בדיקה יסודית מהי טובתו של הילד מבחינה זו.
בתנו בת .4 האם היא תהיה אוטומטית במשמורת אמה?
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שילדים עד גיל שש יהיו עם אמם, אלא אם יש נסיבות המצדיקות אחרת. זו ידועה כ"חזקת הגיל הרך." לדברי עו"ד דרור-הראל, "בתי הדין הרבניים מקפידים יותר על חזקת הגיל הרך ופחות ששים לקבל את הרוח החדשה הנוטה למשמורת משותפת. בתי המשפט למשפחה ליברליים יותר, ויעשו בדיקה בפועל מה טובתם של הילדים.
אם מערכת היחסים בין ההורים טובה, התקשורת סבירה, המעברים בין בית האם לבית האב טובים לילדים, ההורים גרים בסמיכות, ושניהם בעלי מסוגלות הורית דומה - בית המשפט ייטה לקבל גם משמורת משותפת ברוח המלצות ועדת שניט."
ועדת שניט מונתה ב2005- כדי לבחון את האחריות ההורית בגירושים ובפרט לתת המלצות בעניין חזקת הגיל הרך. הוועדה המליצה כי מתוך העיקרון של קשר מיטבי בין הילד לשני הוריו, יש צורך בשינוי חזקת הגיל הרך. בשלב זה טרם שונה החוק, והחזקה עדיין תופסת. עם זאת, מוסיף עו"ד אביב, בית המשפט יכול לבחון את טובת הילד באמצעות גורם מקצועי ובמקרים חריגים ומתאימים לקבוע שהמשמורת תהיה של האב.
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" ב"ידיעות אחרונות".
לפנייה לכתב/ת 
