מנזרים בשפלה: הגנב, המרטיר וזה שחזר מהמתים

סיור במנזרי שפלת יהודה יכול להוות יום או חצי יום טיול מרתק לכל המשפחה. אפשר לבחור ולבקר במספר מנזרים ציוריים כראות עינכם ולקנח (או להתחיל) איך לא, בקולינריה וביינות משובחים.

גנב, זה טוב או רע?

את הסיור מומלץ להתחיל באחד מהמנזרים שכולנו עוברים לידו לפחות מספר פעמים בשנה מבלי להיכנס - מנזר לטרון. המנזר שוכן בעמק איילון, המפורסם לא רק בשל יופיו של העמק אלא גם בשל הקרבות העזים שהתרחשו בו, החל ממלחמת יהושע בן-נון בגבעונים, דרך קרבות החשמונאים ביוונים וכלה בקרבות מלחמת העצמאות. זהו אזור אסטרטגי המחבר עוד מימי קדם בין השפלה להרי יהודה, לירושלים ולמישור החוף, ושימש ציר תנועה חשוב לירושלים לאורך כל הדורות. רק בשנת 1967 נסגר המעגל והאזור כולו עבר לשליטה ישראלית.

הכניסה אל המנזר היא מהרמזור הסמוך לתחנת הדלק (כביש 3). חורשה ירוקה נאה היכולה לשמש גם לפיקניק נמצאת בצידי הכביש המוביל למנזר. כמאה מטרים לפני שער הכניסה אל המנזר נמצאת אנדרטה גבוהה ומרשימה שנבנתה בשנת 2006 וכדאי לקרוא את הכתוב בה – סיפורם של יהודי, נוצרי ומוסלמי מהמאה ה-12, שלוש דמויות המייצגות אחווה וסובלנות.

המנזר נבנה בסוף שנות ה-90 של המאה ה-19 למרגלות מנזר צלבני. מקור השם לטרון בצרפתית - מבצר אותו בנה ריצ'ארד לב הארי בתקופה הצלבנית - 'לה-טורון דה שבליה' שם שהשתבש עם הימים ל"לטרון", אולם במשך השנים היו אלה עולי רגל נוצריים שהסיקו שמקור השם הנו לָטְרוֹ, שהנו הגנב הטוב (בוניס לטרוניס) המוזכר בברית החדשה כמי שנצלב יחד עם ישוע ושחזר בתשובה בערוב ימיו, או יותר נכון על הצלב.

במנזר גרים כיום נזירים קתולים מהמסדר הטראפיסטי (שתקנים), מסדר הדוגל בחיי צניעות. בעולם ישנם מעל ל-100 מנזרים השייכים למסדר זה, אולם כאן, בישראל, זהו היחיד.

כיום במתחם המנזר חנות המפורסמת ביינות המיוצרים במקום (כרבע מיליון בקבוקים בשנה) ואף מוזיאון קטן עם פריטים ארכיאולוגים מהסביבה. הכנסייה עצמה מרשימה ושווה להציץ בה, אם כי רבים מהמבקרים הישראלים מתספקים בחצר ובחורשה שמסביב, וחבל. מי שייעלה במדרגות אל הכנסייה יוכל להביט בנוף של עמק איילון לכיוון מערב.

• המנזר פתוח כל השבוע למעט ימי א' וחגים נוצריים. שעות הפתיחה: 11:00-09:00, 16:30-15:30.
  

מסדר הדוגל בחיי צניעות. מנזר לטרון (צילומים: רון פלד)

הדרך אל האושר

ממנזר השתקנים נמשיך בנסיעה קצרצרה צפונה אל אמאוס. יורדים חזרה אל הכביש מהמנזר וממשיכים ימינה, צפונה לכיוון פארק קנדה כאשר נחלוף משמאלנו את תחנת הדלק ומוזיאון השריון בלטרון. מדלגים על הפנייה ימינה לכביש 1 לירושלים וממשיכים ישר. וכ-200 מטרים לפני פארק קנדה, עוצרים מימין ליד השלט הגדול - אמאוס.

העיר אמאוס חשובה מאוד בעולם הנוצרי. כאן, על פי הברית החדשה (הבשורה על פי לוקאס), התגלה ישוע לשניים מתלמידיו בפעם הראשונה לאחר צליבתו ותחייתו. ישנם הטוענים שאמאוס נמצאת דווקא באבו גוש או באזור נבי סמואל (קובייבה), אולם כיום גוברת הסברה שכאן אכן העיר אמאוס, וזאת על פי חישובי מרחקים.

אמאוס גם מוזכרת בקרבות החשמונאים כאתר אסטרטגי שהתפרסם בזכות קרב מבריק בפיקודו של של יהודה המכבי בשנת 165 לפנה"ס, ובמהלך המרד החשמונאי שבו ניצח יהודה המכבי במהלך מבריק את הצבא הסלווקי בראשות ניקנור. קרב היסטורי זה נלמד עד ימינו אנו בבתי ספר צבאיים ברוסיה, גם אם זה נשמע קצת הזוי. לימים תוקם כאן עיר הניצחון, ניקופוליס, לאחר מרד בר כוכבא, כנסייה ביזנטית, כנסייה צלבנית וכפר ערבי עד לשנת 1967.

כאן התגלה ישוע לשניים מתלמידיו לראשונה. נזירה במנזר אמאוס

כבר כשנכנסים אל האתר נבחין באתר ארכיאולוגי ובו שרידי אפסיס - קיר התפילה המרכזי לכיוון מזרח, שרידיה של כנסייה צלבנית שהוקמה על שרידי כנסייה ביזנטית כמו באתרים רבים אחרים בארץ הקודש.

כיום מנוהל האתר על ידי מסדר נזירות "קהילת האושר", שהגיעו לכאן בשנת 1993. קהילת "בני האושר" נוסדה בצרפת בשנת 1973. חברי הקהילה, שמים דגש בתפילתם למען אחדות והבנה הדדית בין הדתות ובמיוחד בין יהודים לנוצרים. מקור שמה של הקהילה מגיע מדרשתו של ישוע על הר האושר שעל יד הכינרת: "אשרי עניי הרוח, כי להם מלכות השמיים" (הבשורה על פי מתי).

אם נעלה בשביל אל מעל לאתר הארכיאולוגי שבכניסה, נוכל להיכנס אל המוזיאון הצנוע ובו ממצאים ארכיאולגיים מרשימים כדוגמת פסיפסים צבעוניים, ארונות קבורה (גלוסקמאות) ועוד.

בסמוך למוזיאון נמצאת הכנסייה המודרנית של הקהילה. בכנסייה ציורי קיר מרשימים המתארים סיפורי מהעולם הנוצרי. המוזיאון והכנסייה יושבים בבניין המכונה "בית השלום" שנבנה בשנת 1931 על ידי נזירים קתולים מהמסדר הצרפתי "הלב הקדוש של ישוע".

• המנזר פתוח כל השבוע למעט ימי א' . שעות הפתיחה הן 08:00-12:00, 14:30-17:00
  

מי מלכת הארץ?

מאמאוס נמשיך עם הרכב אל כביש 1 לירושלים ונפנה ימינה על כביש 38 לכיוון בית שמש. נעבור את צומת שמשון ונמשיך לכיוון ישר, דרומה. לאחר שנחלוף מימין על הכניסה לקיבוץ צרעה מייד נבחין מימיננו בשלט המוביל אל מנזר דיר ראפאת, כאשר נחלוף על קיבוץ צרעה שמימיננו. מקור השם בכפר הערבי ראפאת שננטש בשנת 1948.

על גג חזית הכנסייה שהוקמה ב-1927, קשה לפספס את פסלהּ של מרים, הבתולה, אימו של ישוע, ומתחתיה הכיתוב REGINA PALASTINA - גבירתנו מלכת פלסטין או אם נרצה, מלכת הארץ.

המנזר עצמו צנוע ובו שתי אטרקציות מומלצות. האחת הכנסייה עצמה, ובה ציור ענק על התקרה ובו צירוף המילים שאותן אמר על פי המסורת המלאך גבריאל אל מריה "שלום לך מרים" - "אווָה מריה" בלא פחות מאשר 343 שפות. במקור, נשלחו למעלה מ-400 תרגומים למילים אלו, ואילו האמן הירושלמי שצייר את הציור הגדול הספיק להעתיק רק 343 תרגומים. אסור להחמיץ!

מקום שמוקדש לאמו של אבי הנצרות. מנזר דיר ראפאת

באפסיס עצמו (שאינו פונה משום מה מזרחה לפי מסורת הבנייה הנוצרית) עומד פסלה של מרים, כך שקשה שלא להבין למי מוקדש המנזר. בכניסה למנזר ניתן לבקר ב"יקב מוני", פרובאנס הקטנה בהרי יהודה, שבו אפשר לרכוש יינות, גבינות, תבלינים, שמן זית ועוד. מחצר הכניסה אל המנזר ואל היקב, תצפית מדהימה לכיוון מזרח על כל האזור - תענוּג לעיניים.

המנזר פתוח בשבת, בין השעות 9:00 עד 12:00. לתיאום בימים אחרים, טל' 9917981-02.

כנסייה של רבי?

ממנזר דיר ראפאת נחזור לכיוון בית שמש ונפנה ימינה (דרומה) לכיוון בית גוברין במרחק נסיעה קצרצר של כמה דקות, ונפנה בזהירות שמאלה אל מנזר בית ג'ימאל. דרך עפר קצרצרה וקלה עם נוף מדהים. נחנה בכניסה אל המנזר וניכנס בעצם אל שני מנזרים במתחם אחד.

המתחם שהוקם בשנת 1881 שייך למסדר הקתולי-איטלקי, הסלזיאני, ובו מנזר נזירוֹת, כנסיית סטפנוס הקדוש (המדהימה!) ומנזר לגברים.

נתחיל בחצר מנזר הגברים. שימו לב לתחנה המטארולוגית הקטנה והצנועה שבכניסה. זוהי התחנה הוותיקה ביותר בארץ ישראל. נחלוף על פניה מימין ונקיף את חצר המנזר עד לחצר האחורית. דרכינו אל כנסיית סטפנוס הקדוש. בכניסה אליה פסל מתכת של יגאל תומרקין. המסורת המקומית גורסת כי כאן ממש מתחת לכנסייה, בקריפטה, נקבר סטפנוס, המרטיר הנוצרי הראשון (מת על קידוש השם או בערבית, שהיד), כאשר הוצא להורג בסקילה, וישנם הטוענים שהיה זה ליד שער האריות, שעד היום מכונה שער סטפנוס.

לזכר המרטיר הראשון הנוצרי שהוצא להורג. כנסיית סטפנוס הקדוש

המסורת השנייה גורסת כי פה גם קבור, לא פחות, מאשר רבן גמליאל הראשון, נכדו של הלל הזקן שכיהן כנשיא הסנהדרין. חשיבותו של רבן גמליאל בנצרות נובעת מהסיבה שהיה מורו ורבו של פאולוס הקדוש (שאול התרסי), בטרם התנצר.

ישנה גרסה הטוענת כי היה זה רבן גמליאל שהתייצב לצידו של סטפנוס בטרם נסקל. ייתכן כי השם בערבית - בית ג'ימאל ("בית היופי") נובע מהשם גמליאל. הכנסייה הקטנה מעוטרת מכף רגל ועד ראש בסמלים ובציורים נוצריים שפשוט אסור לפספס - פאר האומנות.

בצידו השני של המתחם (לכיוון החניון ממנו באנו), ישנו מנזר נוסף של נזירות בית לחם. במנזר חנות מזכרות ועבודות יד (וקולינריה) וכנסייה יפה עשוייה עץ שבשביל לבקר בה, יש לבקש מהנזריות החביבות רשות להיכנס.

• בית ג'ימאל - פתוח כל השבוע כולל שבת מלבד ראשון, בין השעות 11:30-08:30 ו-16:30-13:30
  

הסיור באדיבות בית שמואל , המוציא סיורים לאתרים נוספים באזור י-ם

לאתר של רון פלד על טיולים בירושלים