אנחנו בשגרת מלחמה שוחקת וגדושה בעצב ובשכול. למרות שאני יודע שלמען החוסן הנפשי כדאי לי לצאת קצת לחיק הטבע, להירגע ולהיטען באנרגיות טובות - זה פשוט לא קורה ולא טיילתי מאז שהמלחמה פרצה. לכן מאוד שמחתי כששלי גולדשמיט, בלוגרית המעיינות הוותיקה מקהילת "אל תבואו יהיה כיף" הזמינה אותי לטבילה מהנה במעיין המים החמים המופלא - עין ג'ונס בדרום רמת הגולן.
הפוגה בעין ג'ונס המשודרג
(צילום: אסף קמר | עריכה: שי קנפו)
שעת בוקר מאוחרת בחנייה של חמת גדר. בגלל המלחמה, המקום סגור ואנחנו ממשיכים ברגל, חמש דקות הליכה, דרך ג'ונגל של צמחי קנה ירוקים וציוץ ציפורים אל בית המשאבה הישן ובריכת המים החמים המפורסמת שמסתתרת ליד גדר המערכת עם גבול ירדן.
ברחבת החנייה של המעיין האהוב אנחנו מזהים שיפוץ נרחב. פעילים חרוצים ניקו את השטח, הוסיפו פינות ישיבה מרווחות מעץ ועמדת אש מדוגמת למדורה בצורה מעוצבת ומחוכמת שמונעת את החנייה הפרועה בצמוד למעיין.
גולדשמיט מרוצה: "הופתעתי מהשיפוץ היפה, עין ג'ונס עבר ממש מייק אובר – הוסיפו בחוץ ספסלים ודשא סינטטי, והמון מתלים למגבות ולתיקים, אטמו כל מיני חריצים בקירות עם בטון והמקום שהיה בעבר מלוכלך ומוזנח הוא עכשיו נקי ומצוחצח וכיף גדול לבוא לפה".
מי האנשים ששומרים ומשפצים את המקום?
"יש קבוצה של אנשים פרטים בשם 'אוהבי עין ג'ונס' שבהיעדר פעילות מוסדרת של הרשויות מתנדבים באופן קבוע בשמירה ובניקיון של המעיין. הם מתחזקים את המקום במשך תקופה ארוכה. בעבר אנשים לא אהבו להגיע לכאן כי המעיין היה מוזנח ומלוכלך, אבל עכשיו הוא נראה מדהים. אז כל הכבוד למתנדבים של עין ג'ונס".
המעיין עצמו כמעט ריק מאנשים וגובה המים עלה בחצי מטר והציף את החדר המקורה הקטן. הבריכה הקטנה הצמודה שופצה ועל הקירות יש כתובות גרפיטי חדשות בהקשר מלחמתי, כגון "נובה זה כאן" ו"ביחד ננצח". המים עצמם היו קצת מלוכלכים מעלים יבשים ואמיר דרור, שמאי המקרקעין והמתנדב הקבוע בסדרת הכתבות על המעיינות החמים, ניקה את המים בעזרת רשת פרפרים פונקציונלית שהייתה במקום.
זמן הטבילה הגיע ואנחנו נכנסים באיטיות. מדובר בתענוג אלוהי ולראשונה אחרי כמעט חודשיים של שרירים מתוחים, בעיות בנשימה ולחץ פנימי אינסופי אני מצליח להירגע ולתפוס קצת שקט עם הריח המופלא והממכר של המעיין הקסום. הטענה הרווחת לגבי טמפרטורת המים בעין ג'ונס היא כי מדובר ב-45 מעלות, אבל אולי בגלל עליית מפלס המים בבריכות ואולי בגלל הגשם שהיה יום קודם, אני נוטה להאמין כי המים במעיין קצת פחות חמים ממה שזכרתי. שלי מאושרת עד הגג, מצביעה על בועות אוויר קטנטנות שעולות מהנביעה ואדי חום מקיפים אותנו.
שלי, איך זה לטייל בזמן מלחמה?
"אני חייבת להודות שזה הטיול הראשון שלי אחרי כמעט חודשיים שלא יצאתי מהבית ואני חושבת שעין ג'ונס הוא המקום המושלם לצאת אליו לאחר תקופה כה ארוכה. זאת תקופה מוזרה לצאת לטייל אבל צריכים את זה בשביל הנפש, אנחנו צריכים לחזור לטבע. בימי השגרה הרחוקים, גם באמצע השבוע, עין ג'ונס מפוצץ באנשים, אבל בגלל המלחמה יש מעט אנשים וממש שווה לבוא".
אנחנו על גבול ירדן, אין גג למבנה ואין לאן לברוח במקרה של התקפת טילים, מה יש לך לומר למי שמפחד לבוא לפה?
"אני מרגישה פה בטוחה, צמוד לכאן יש חיילים ואני לא רואה שום סיבה שלא לטייל כאן".
בתוך המים הלוהטים אני פוגש במקרה את טלי נחמני, עובדת סציאלית שמתמחה במצבי חירום. "לקחתי אתנחתה מהשגרה כדי להיטען לפני שאני חוזרת לשגרת החירום", היא מספרת, "אם להירגע אז אין כמו עין ג'ונס לשנות קצת אטמוספרה ולחזור מחדש מחוזקים, זה החוסן".
"המצב שלך הגיוני", משיבה טלי, "לא סתם מגדירים את המצב והתקופה כאבל לאומי. אני מאמינה שכל אחד צריך לעשות מה שיחזק אותו, כדי שנוכל להמשיך במערכה הארוכה הזאת, גם אם זה ברגשות מעורבים".
מתי חזרת לטייל בפעם הראשונה?
"היום זה הטיול הראשון שלי מפרוץ המלחמה, בדיוק כמוך", היא צוחקת, "אבל בשגרת החירום שלי אני משתדלת לעצור בכל יום לכמה דקות, לנשום אוויר, לצלם כמה תמונות אופטימיות של טבע ולנסות לאזן. אם אתם אוהבים לטייל בטבע ולא מעוניינים להתרחק מהבית, אז תמצאו כמה פינות לא מסוכנות".
בן פרשיץ, מדריך טיולים מקיבוץ מרחביה שמתמחה בהדרכה בצפון הארץ הגיע גם להתפנק במים של עין ג'ונס. הוא מספר לי בגאווה כי זה לא הטיול הראשון שלו בימי המלחמה כיוון שהוא מתנדב לטייל עם משפחות המפונים מגבול לבנון ולעזור להם לנסות ולהירגע בחיק הטבע ולברוח מהמציאות השוחקת לכמה שעות. לטענתו, עין ג'ונס הוא מקום מושלם לתפוס קצת שלווה בימי המלחמה.
"זה המעיין החם הכי נגיש בצפון, בניגוד לצינורות סודיים ומעיינות חמים אחרים ברמת הגולן שהם תלויי מזל - לפעמים פתוחים ולפעמים סגורים - כאן תמיד פתוח והמים חמים ומדהימים. הכי כיף כאן כשיש גשם ואני לא ממליץ להביא מטרייה. זה מאתגר לטייל בתקופת מלחמה, אבל יש הרבה אזורים בטוחים לטיול כמו הגליל התחתון, אזור הכינרת ועמק המעיינות. כדאי לזכור שאתרי טבע פופולריים ומעיינות מפורסמים ועמוסים בימי שגרה, כרגע די ריקים בגלל המלחמה וכיף לטייל בהם".
אז איך מגיעים? חונים בחנייה של מרחצאות חמת גדר. משם ממשיכים בהליכה קצרה של כחמש דרות בכביש לאורך הוואדי התלול שחצב נהר הירמוך, המשמש כקו הגבול הטבעי עם ירדן. אפשר להגיע אל המקום גם עם המכונית, אך בדרך יש שער שלעיתים הצבא סוגר ואז עלולים להיתקע שם עם המכונית. לכן אנחנו ממליצים לחנות בחמת גדר וללכת ברגל. הדרך אל המעיין היא טיול מהנה בפני עצמו.
לאחר הטבילה המוצלחת בעין ג'ונס גולדשמיט ממליצה לנו לסגור בסטייל את יום הטיול הראשון שלנו בטבע מאז השבת השחורה. ארתור היא עגלת קפה מפתיעה עם אווירה קסומה של חופש אמיתי הממוקמת על גבעה קטנה בכניסה למושבה כינרת וצמוד לאתר ההיסטורי חצר כינרת. היה אחלה מוזיקה ושתינו בירות עם נוף מרהיב לשקיעה בכינרת והרי גולן מאדימים באופק. לסיכום: למרות החששות מאוד נהניתי ואני ממליץ לכל מי שאוהב לטייל לנסות לחזור לשגרה ולטייל באזורים בטוחים לטיול.
