שתף קטע נבחר

התגרשת ממני, לא מהבת שלך. אל תוותר עליה

הורים המוותרים על ילדיהם, מוותרים על עצמם. הורים כאלו קברו מזמן את הילד שבתוכם, אחרת לא היו יכולים לסבול את הכאב שנגרם לילד שלהם כתוצאה מהיעדרותם

היא מניחה שרפרף קטן מול החלון, מתעקשת לטפס עליו לבדה. כבר ילדה גדולה, כמעט בת חמש. כל יום שני היא ממתינה לו, לאבא שלה, ילדה בת חמש. עדיין מאמינה, מקווה, שאבא יבוא, כמו שפעם היה בא אחרי העבודה.

 

עוד בנושא:

מכל בחינה, לא שווה להפר הסכמי ראייה

10 דברים שחשוב לדעת כשאחד ההורים משמורן

גירושים זה לא הכול, או הסוף

 

'אבא בבקשה תבוא אלי', קולה מתחנן וזועק, קול של ילדה בת חמש שמתגעגעת לאבא שלה, שלא מבינה למה אבא שלה לא בא. ואבא בא? לא! אבא לא בא! אבא שלה לא מת במלחמה ולא בתאונת דרכים. אבא שלה בריא, חי ונושם, אבל לא בא. הוא לא בא כי במקרה הספציפי הזה הוא החליט שקשה לו להסתדר איתה לבד, ולבטח לה (ילדתו) יהיה קל יותר להסתדר בלעדיו. "אחרי הכל היא תהיה בסדר, יש לה את אמא שלה".

 

 

הילד שבתוכי

את הטור הזה אני מקדישה לילדים שלנו. זוכרים אותם? אלה שבחרנו להביא לעולם? אלה שאנו מגדלים על מנת שיהיו מבוגרים פרודוקטיביים ומועילים לחברה? אלה שבגיל מאוחר יותר נרצה לראותם מוצאים את בן הזוג שלהם וחיים בתדר של אהבה וחמלה? אלה שנרצה להתגאות בהצלחותיהם, שנרצה להיות סבא וסבתא לילדיהם? כן, אלה.

 

אל תעזבו אותם, אל תוותרו עליהם, כי הורים המוותרים על ילדיהם - מוותרים בראש ובראשונה על עצמם. הורים כאלו קברו מזמן את הילד שבתוכם, אחרת לא היו יכולים לסבול את הכאב שנגרם לילד שלהם כתוצאה מהיעדרותם.

 

חוץ מזה, ילדים זוכרים. הם מחפשים אתכם שם בקהל, בין כולם, כמהים לזוג עיניים נוספות של אבא או אמא שבאו לראות רק אותם, ביום המיוחד שלהם. "אין מודל אחד להורות", אומר הפסיכולוג דני עמית (מטפל בילדים, נוער ומשפחה ב"מכון אדלר"), "ואין סוג אחד של קשר שהוא נכון ביניכם לבין ילדכם. לכן אל תוותרו אף פעם על קשר איתם. עשו הכל על מנת ליצור זמן איכות אמיתי ואותנטי עימם".

 

אתם מתגרשים או התגרשתם אחד מהשנייה וכועסים אחד על השנייה, אבל בבקשה הניחו את האגו בצד, אל תשתמשו בילדכם לעולם! הם לא כלי לסחיטה או מניפולציה כלפי הצד השני. נסו לראות אותם, את טובתם בלבד, כי הם הראשונים שיפגעו אם לא תעשו זאת.

 

מציאות מתווכת

לעד תישארו אמא או אבא של ילדכם. אם תרעילו אותם, תנצלו אותם לטובתכם האישית, תאיימו עליהם או תנסו למנוע מהם לראות את ההורה השני, בסופו של דבר תרחיקו אותם מכם ותקבלו ילדים עצובים, עזובים וממורמרים שיגדלו להיות מבוגרים כאלה.

 

"אל תכפישו את ההורה השני", מתריע דני עמית, "הרי ילד מרגיש שמה שאומרים לו לא מתיישב עם המציאות שהוא בעצמו חווה, והמסר השלילי על ההורה פוגע בו. חשוב שילד יראה את שני הוריו באור הכי חיובי שאפשר. זהו מדד חשוב להתפתחותו הנפשית".

 

לדברי דני עמית, "העיקרון הבסיסי הוא להיצמד לכנות. אם אחד ההורים לא מקיים את הסדרי הראיה או נמצא רוב שעות היום בעבודה, על ההורה השני להניח את תחושותיו בצד לטובת הילד, ולהעביר מסר שהוא הכי קרוב לאמת, אך גם כזה שיאפשר לילד לחיות אתו בשלום.

 

"אפשר לומר: 'אבא או אמא עסוקים או לא פנויים כרגע', 'לאבא או אמא יש קושי לראות אותך היום', 'אתה הולך לאבא לכמה שעות וחוזר לישון אצל אמא וההפך'. חשוב להבין, ילדים, בעיקר בצעירותם, מקבלים את המציאות כפי שנפרש להם אותה, ולכן עלינו להיות פרשני מציאות כפי שהיא ולא כפי שאנו מוצאים לנכון

לפרשה.

 

"לכן לעולם לא נאמר: 'שוב אבא/אמא לא מגיעים', 'הוא /היא כל הזמן עובדים', 'לא אכפת לו/לה ממך', 'רק העבודה חשובה לו/לה' וכיוצ"ב. משפטים כאלה הם אך ורק פרשנות שלנו. אגב, יש לנהוג כך גם במצב בו ההורים נשואים וחיים בבית אחד".

 

מבוגר שלא לוקח אחריות הוא ילד שלא לקחו עליו אחריות?

"לא תמיד, אבל בהחלט ניתן לומר שיש קשר בין בגרות ובשלות אישית לבין היכולת להעניק ולדאוג לאחרים לאורך זמן, ומבוגר שלא מצליח להביא את עצמו לדאוג ולראות את ילדיו, אינו נמצא בבשלות הנפשית המתאימה לכך".

 

יש להניח שהורה שהיה מאוד מעורב ויצר קשרים מאוד חזקים עם הילדים גם לאחר הפרידה, ירצה יותר מכל להישאר איתם בקשר. מבנה התפקידים בכל משפחה שונה אך הוא גם צו חברתי, ואצל רובן, האשה היא יותר דומיננטית בכל מה שקשור לטיפול בילדים והאב נוטל תפקידים אחרים.

 

אך שימו לב, הורים יקרים, מיומנות הורית היא מיומנות נרכשת וניתן לפתחה, ולכן הכל תלוי רק בכם וברצון שלכם לספק לילדכם בית גידול שיענה על צורכי הילד ויספק מענה טוב להתפתחותו.

 

אתם לא לבד

הורות היא מסע של תהייה וטעייה, וההצלחה שלנו כהורים היא מסע שמתמשך. כהורים שמתגרשים המסע הופך למאתגר יותר, בעיקר לאלה מאתנו שלא התחברו להורות כשעוד היו נשואים או שכרגע מוצאים את עצמם, לאחר הפרידה, ממלאים לבד תפקידים של שני ההורים גם יחד.

 

ניתן בהחלט לקבל ולהיעזר בהדרכה הורית או להתייעץ. צריך לבחור את הטיפול הנכון להתמודדות עם המציאות החדשה. דני עמית מסביר: "אם הילד מתפקד ושמח, איכות חייו טובה ומצבו הכללי טוב, אבל אתם בכל זאת נתקלים בקושי או מקבלים תשדורת של אותות מצוקה מאת ילדכם, ישנם כמה סוגי טיפול לילדים.

 

"לצעירים מומלץ טיפול באמצעות משחק או אמנויות, ולבוגרים יותר טיפול באמצעות שיחות. טיפול מכל סוג יעזור לילדכם וגם לכם מבחינה רגשית, ויספק כלים להתמודדות עם המצב".

 

אל תשכחו: אתם לא סופרמן. אם חברים או בני משפחה מנסים לסייע לכם לעזור ולקחת את הילדים לזמן קצר, הסכימו לכך. גם לכם מגיע אוויר וזמן לעצמכם, במיוחד אם אתם לבד במערכה.

 

 

רק בשביל לקבל חיבוק

אמא יקרה, לפני שאת משתמשת בילדך על מנת להתנגח באביו ומונעת ביקורים או ממעיטה בהם, זכרי דבר חשוב: את מונעת ממנו אהבה ומחבלת בנפשו של הילד שלך, ושום דבר שבעולם לא שווה את זה.

 

"אני רוצה את אבא שלי, רק שיחבק אותי", ילדה קטנה בוכייה בתוך מציאות שלא בחרה בה, כל מה שהיא רוצה זה רק אהבה, והלב נקרע אליה.

 

אז אם אתה אי שם, אבא יקר, קורא את המילים האלה על הילדה הקטנה שלך, זאת שלא מתייאשת ממך, שלא מפסיקה להאמין בך, אולי אם תדע שזה מה שקורה, תוכל להפסיק לוותר לעצמך ועל עצמך, ותבוא אליה כמו שפעם היית בא אחרי העבודה. כי בשבילך זו אולי עוד שעה שחלפה, אבל בשבילה זה הנצח.

 

לכל הכתבות, כנסו לעמוד המעריצים של ערוץ יחסים בפייסבוק

 

 

הכותבת היא אשת תוכן במדיה הדיגיטלית ומחוצה לה.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שרית בראל
צילום: שרית בראל
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים