שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    לנסר את נאסר
    נולדתי בסוסיא עוד לפני שהוקמה ההתנחלות. מאז, גירשו אותנו, חזרנו ועכשיו מנסים לגרש אותנו שוב. איפה הצדק?

    אני נאסר נוואג'עה, בן 28. אמי ילדה אותי במערה בסוסיא אל-קדים, שבה חיינו. אתם מכירים את סוסיא כהתנחלות היהודית שיושבת בדרום הר חברון, אבל סוסיא זה קודם כול כפר פלסטיני שהיה קיים עוד לפני מדינת ישראל.

     

    נקראתי על שם סבא שלי, שאז היה עדיין בין החיים. ב-1948 הוא גורש מכפר באזור ערד. כשגורשו, אבא שלי היה עדיין ילד קטן וסבא לקח אותו על הידיים עד שהגיעו אל בני המשפחה והאדמות שלו בסוסיא אל-קדים. הם קיוו שיוכלו יום אחד לחזור לכפר. אבל סבא נפטר בלי שראה אותו שוב.

     

    עוד בערוץ הדעות של ynet:

    ישראל עברה כל גבול / דור גליק

    אנטישמיות עם חיוך / קווין צדיארה, גרמניה

     

    שנה אחרי שנולדתי, ב-1983, הוקמה ההתנחלות סוסיא, וב-1986, אחרי שארכיאולוגים ישראלים מצאו שרידים של בית כנסת בכפר שלנו, גירשו אותנו שוב. אני הייתי בן 4, ואבי לקח אותי על הידיים בזמן שדחפורים הרסו את הבתים שלנו וסתמו את המערות שבהן התגוררנו. התפזרנו באדמות החקלאיות שלנו, מסביב לכפר. המבוגרים קיוו אז שנוכל לחזור למערות שלנו, אבל סביב הכפר הוקמה גדר והוא הפך לאתר ארכיאולוגי. היום אנחנו עדיין גרים על האדמות החקלאיות ואני יכול להסתכל על המקום שבו נולדתי, אבל לא להיכנס. ישראלים וזרים מכל העולם שבאים ממרחקים, נכנסים לאתר, אבל לי אסור.

     

    נאסר נוואג'עה וסלאם פיאד (צילום: באדיבות בצלם)
    נאסר נוואג'עה וסלאם פיאד(צילום: באדיבות בצלם)

     

    מאז 1990 התחילו שוב ניסיונות הגירוש. למרות שיש לנו, כתושבי המקום, ניירות שמוכיחים שהקרקע שייכת לנו, הרסו לנו את המערות שבהן חיינו ואת בורות המים שלנו. אבל בכל פעם חזרנו ובנינו מחדש. מנגד, ההתנחלות סוסיא המשיכה לפרוח ולהתפתח. בשנת 2001, אחרי הרצח של המתנחל יאיר הר סיני, הגיעו המתנחלים עם הצבא ושוב הרסו את המערות, את בורות המים, ועקרו את העצים שלנו. רק אחרי עשרה ימים הצלחנו לחזור, בהחלטה זמנית של בית המשפט העליון.

     

    כיום אנחנו חיים באוהלים, שגם להם הוצאו צווי הריסה, לכן היינו חייבים להשיג להם היתר. אלו החיים של כל הפלסטינים שחיים בשטחי C. לא נותנים לנו אישורי בנייה וכך מנשלים אותנו מאדמותינו. בכל פעם שאנחנו מבקשים היתרים מהצבא הישראלי, אנחנו נדחים. קו המים של מקורות עובר כמה מטרים מהכפר שלנו. הוא מוביל מים למאחזים הלא חוקיים שמסביבנו, אבל אנחנו לא יכולים להתחבר אליו ולהשתמש במים שזורמים בצינור. למרות שאלו מים שלנו, מים שמדינת ישראל לוקחת מהגדה המערבית.

     

    אז אנחנו נאלצים לחיות רק מהמים שאנחנו אוגרים מהגשם בבורות שלנו. מצב המים בדרום הר חברון קשה ולכן אנחנו חייבים לקנות מים נוספים, על מנת לעבור את הקיץ. אנחנו משלמים על קוב מים כ-35 שקלים. כמה אתם משלמים בתוך מדינת ישראל?

     

    לפני ארבעה חודשים הגישו תנועת רגבים, עובדיה ארד ואגודה שיתופית סוסיא עתירה לבית המשפט העליון בדרישה להרוס את הכפר סוסיא המכונה בעתירה "מאחז בלתי חוקי" ולחלופין לנקוב בלוח זמנים להריסתו. הם טענו כי הכפר שלנו מהווה סכנה ביטחונית. בשבוע שעבר התקיים דיון בבג"ץ בעתירה. הם קוראים לכפר שלי מאחז פלסטיני לא חוקי. אלו אדמות שלנו עוד לפני שקמה מדינת ישראל. אבא שלי מבוגר יותר מהמדינה שלכם ואני לא חוקי באדמה שלי? אני שואל איפה הצדק בזה. בבית המשפט שלכם יש הבדל בין פלסטיני למתנחל. אתם קוראים לזה בניין לא חוקי אבל מדובר בכלל במערה מתחת לאדמה, בת מאות שנים.

     

    סביבנו באזור סוסיא יש מאחזים לא חוקיים, ומבנים רבים בהתנחלויות עצמן שיש להם צווי הריסה, אבל להם יש הכול. הממשלה שלכם מסדרת להם תשתיות מים וחשמל למרות שעל פי החוק הישראלי הם לא חוקיים, ודבר לא קרה להם. אז עכשיו אתם רוצים לגרש שוב את הזקן מהבית שלו? לגרש אותנו, שהאדמה שייכת לנו, שאנחנו חיים עליה דור אחרי דור אחרי דור, שזה המרחב שלנו, שזה כל מה שאנחנו מכירים.

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il  

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    כל התגובות לכתבה "לנסר את נאסר"
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מדור לדור
    צילום: באדיבות בצלם
    זה המרחב שלנו. נאסר נוואג'עה
    צילום: באדיבות בצלם
    רמי לוי
    מומלצים