צילום: shuttestock
אנטישמיות עם חיוך
התומכים בהחרמת תוצרת ישראלית בגרמניה, כמו ראש העיר יינה, מייצגים את האנטישמיות החדשה. הם עושים דמוניזציה ודה-לגיטימציה למדינה היהודית ובה בעת פעילים נגד ניאו-נאצים. המצב נראה רע, אך לא איבדתי תקווה

כשהתחלתי להתעניין בישראל ובקונפליקט במזרח התיכון, חשתי כמו בוגד. זה קרה במהלך האינתיפאדה השנייה ואריאל שרון היה אחד מהאנשים השנואים ביותר בגרמניה. לא היה קל להשיג מידע אובייקטיבי לגבי המצב. הדבר דרש עבודה אינטנסיבית וזמן רב, ולעיתים קרובות חשתי בודד מאוד.

 

לרוע המזל, בשנים האחרונות דעת הקהל בגרמניה פונה נגד ישראל. סקרים שפורסמו לאחרונה מגלים רגשות אנטי-ישראליים חזקים בקרב הציבור הגרמני. סקר של עמותת פרידריך אברט הסוציאל-דמוקרטית מצא ש-47.7% מהגרמנים חושבים שישראל מבצעת "מלחמת השמדה" נגד הפלסטינים. סקר אחר של המגזין "דר שטרן" מלפני כמה שבועות מצא ש-59% רואים את ישראל כ"אגרסיבית", עלייה של 10% בשלוש שנים.

 

קראו עוד בסדרת הטורים I love Israel בערוץ הדעות של ynet:

אני מוסלמי וציוני גאה / קאסים חאפיז, בריטניה 

מה אנחנו יודעים על ישראל? / צ'אז ניוּקי-בורדן, בריטניה

איך למדתי לאהוב את ישראל / רומאו מונטיירו, פורטוגל 

רואים את דגל ישראל נשרף, ושותקים / טוביאס פטרסון, שבדיה 

מכתב אהבה משבדיה לעם ישראל / קים מילרל, שבדיה

 

הפשע ההיסטורי של גרמניה הנאצית נגד העם היהודי הגביל את הרגשות האלה במשך שנים ארוכות ויצר את "מערכת היחסים המיוחדת" בין גרמניה וישראל, אך ניתן לחוש את חוסר הנוחות הגובר של הגרמנים לגבי המדינה היהודית. אחרי אירועי המרמרה, לדוגמה, היה הבונדסטאג הגרמני הפרלמנט המערבי היחיד שהעביר החלטת גינוי נגד ישראל פה אחד.

 

שני חברים של מפלגת השמאל "די לינקה", שבעצמם היו על המאווי מרמרה, הצביעו יחד עם השמרנים, הליברלים והסוציאל-דמוקרטים. הפובליציסט היהודי-גרמני הנריק מ. ברודר כינה זאת "פעולה של גילוי-עצמי לאומי" והוסיף ש"השאלה היהודית", שיצרה תחושת אחדות לאומית גרמנית בעבר, הפכה בבירור ל"שאלה הפלסטינית".

 

אומנם נכון שאנטי-ציונות אגרסיבית אינה נוכחת בשיח הציבורי בגרמניה כמו במדינות אחרות. עם זאת, קמפיינים שמטרתם ליצור דה-לגיטימציה של ישראל נהנים מתמיכה גדולה מבעבר. לדוגמה, מיצג על ה"נכבה" הפלסטינית מוצג ברחבי גרמניה כבר שנים, עם תחנות במרכזים של הכנסייה הפרוטסטנטית ובמקרים מסוימים גם במבני ציבור. בעיר קלן קיים מיצג אנטישמי כבר שנים, שכולל קריקטורה גדולה של אדם עם מגן דוד ובידיו סכין ומזלג חותך ילד פלסטיני לחתיכות קטנות. לאחרונה ראינו שיר שכתב זוכה פרס נובל גינטר גראס על תוכניותיה הדמיוניות של ישראל להשמיד את העם האיראני, בעוד מנהיג המפלגה הסוציאל-דמוקרטית בגרמניה, זיגמר גבריאל, האשים את ישראל ביישום "משטר אפרטהייד" בחברון.

 

קריאות לחרם על תוצרת ישראל בעיר ברמן בשנה שעברה  (צילום: מרטין וסרמן)
קריאות לחרם על תוצרת ישראל בעיר ברמן בשנה שעברה  (צילום: מרטין וסרמן)

     

    ב-2011 ראינו את הגעתו של החרם האנטי-ישראלי לגרמניה. בתמיכתה של "די לינקה" בעיר ברמן. מפגינים עמדו מחוץ לסופרמרקט ודרשו שמכירת מוצרים ישראלים תופסק. באותה עת, הוגבל קמפיין החרם לברמן בלבד. אך לאחרונה החל גם הסניף הגרמני של הארגון הקתולי "פקס כריסטי" לתמוך בקריאות לחרם על מוצרים ישראלים. ההבדל הוא שהארגון אינו מייצג אלמנטים קיצונים מהשמאל, אלא מקורב לכנסיה הקתולית ובעל נוכחות ברחבי המדינה.  

     

    על מנת לחזק את המוניטין שלהם, הם השיגו את חתימתו של ראש העיר יינה, אלברכט שרטר, שבעבר קיבל פרס על אומץ לבו עקב פעילותו נגד הניאו-נאצים ונגד האנטישמיות. הוא גם ראש העיר הראשון של עיר גדולה וחבר בכיר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית שתומך בקמפיין כזה. למרות עברו, שרטר ידוע בפעילותו האנטי-ישראלית, שכוללת השתתפות בהפגנה נגד גדר ההפרדה בבית ג'אלה ב-2008.

     

    מתעלמים מפשעי הפלסטינים

    למרות שהקמפיין עובר בבירור עובר את הגבול ומהווה אנטישמיות מודרנית, שרטר טען שלא ייתכן שהוא עצמו אנטישמי בגלל פעילותו הפוליטית ובגלל תמיכתם של חברים יהודים וישראלים. לאחרונה אף טען שהיה ונשאר "ידיד ישראל". העובדה שהוא מתייחס רק ל"פשעים" ישראלים, אך שומר על שתיקה לגבי רקטות חמאס והפרות זכויות אדם חמורות המבוצעות על-ידי הרשות הפלסטינית אומרת דרשני.

      

    אדם כמו שרטר מסמל את האנטישמיות ה"חדשה" בגרמניה. היא מגיעה עם חיוך וטוענת שהיא בסך הכול מודאגת לגבי "זכויות אדם". זו צורה "חדשה" של השנאה הישנה כלפי היהודים, מפני שלנציגיה באמת אכפת מזכר השואה. הם פעילים נגד הניאו-נאצים ותומכים בקהילה היהודית המצומצמת בגרמניה של ימינו. לעומת זאת, אין בהם שמץ של חמלה כלפי מלחמת ההישרדות של ישראל והם רואים אותה כ"רוע" במזרח התיכון. כפי שגילה הסקר מ-2011, הם גם רואים את ישראל כנאצית של ימינו וכמדינה שמבצעת סוג של רצח עם נגד הפלסטינים. הם עושים דמוניזציה של ישראל, משתמשים במוסר כפול כנגדה, ועל ידי כך מבצעים דה-לגיטימציה למדינה היהודית היחידה בעולם.

     

    יצירת המודל החדש וה"מוסרי" של האנטישמיות מקשה מאוד על ידידי ישראל להתנגד לצורה זו של אנטישמיות. לכן, ההגנה על ישראל כיום כרוכה באותה עבודה אינטנסיבית כפי שהיה כשרק התחלתי. מצד שני, כתיבה בבלוג הגרמני הידוע "Die Achse des Guten" (ציר הטובים, על משקל נגד ל"ציר הרשע", מונח שטבע הנשיא לשעבר, ג'ורג' בוש) והגנה על ישראל בבלוג האישי שלי יצרו עבורי הזדמנויות שלא היו לי בעבר. זה עוזר לי מאוד להעביר את המסר לציבור הרחב, לחזק את התמיכה בקמפיין, ולהציג פרספקטיבה פרו-ישראלית כדי להתמודד עם דעות ביקורתיות כלפי ישראל שנוכחות באופן מתגבר בכלי התקשורת הגרמניים.

     

    התגובות למאמריי מלמדות אותי שאני לא מדבר רק לחברי הקבוצה הפרו-ישראלית, אלא מצליח לצוד את תשומת הלב של אנשים שעדיין לא החליטו על עמדתם כלפי המזרח התיכון. וחשוב מכל, פרסומים באינטרנט וקבלת תגובות מיידיות נותנים לי להרגיש שאני לא לבד.

     

    למרות שזה נראה רע, אני משוכנע שהמצב בגרמניה אמנם רציני, אך לא חסר תקווה. עדיין לא.

     

    קווין צדיארה הוא דוקטורנט לפילוסופיה במרכז מקס ובר בעיר ארפורט, שבה הוא משמש גם כסגן נציג התאחדות הידידות ישראל-גרמניה. הוא כותב באתר Die Achse des Guten  וכן בבלוג שלו . באחד הפוסטים השווה בין מפגיני שמאל הדורשים החרמת תוצרת ההתנחלויות לאיסור לקנות אצל יהודים תחת המשטר הנאצי.

     

    Read this article in English 

     

    גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il

     

    לפנייה לכתב/ת
      קישורים ממומנים
       תגובה חדשה
      הצג:
      כל התגובות לכתבה אנטישמיות עם חיוך
      אזהרה:
      פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד