במקום העלאות מסים: נתניהו יגדיל את הגירעון

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, החליט הבוקר (ג') להגדיל את יעד הגרעון לתקציב המדינה ל-3% - חצי אחוז נוסף מעבר למה שתוכנן. משמעות ההחלטה, היא כי לא יהיה צורך בהעלאת המע"מ באחוז, שתוכננה ל-1 ביולי, והיתה אמורה להכניס לקופת המדינה כ-5 מיליארד שקל נוספים.

• אומדן ראשון: הגירעון בתקציב חרג מהיעד - 3.3%
• האוצר בוחן: העלאת המע"מ כבר ב-1 ביולי

• גפני: לא תהיה העלאת מע"מ

   

  
  

ראש הממשלה החליט להגדיל את הגרעון מהיעד הנוכחי של 1.5%. בכך יעמוד הגרעון על סכום של כ-30 מיליארד שקלים.

ההערכה היתה כי הגרעון יעלה בכל מקרה ל-2.5%, אולם בימים האחרונים החליט נתניהו להעלות את יעד הגרעון ל-3%, ובכך להימנע מהעלאת המע"מ - צעד שהיה מתפרש כפגיעה בשכבות החלשות.

הגדלת יעד הגרעון עשויה מספר גזרות משמעותיות נוספות שהתכוונה הממשלה להטיל על הציבור, כמו העלאת מס הכנסה, העלאת מס החברות והעלאת מסים על הדלק. עם זאת חשוב לציין, כי הגדלת הגרעון תאפשר לממשלה להעלות פחות מסים, אך כלל לא בטוח שלא יידרשו העלאות מסים כלל. .

כמו כן, העלאת יעד הגרעון אינה מבטלת את הצורך בקיצוץ של כ-6.5 מיליארד שקלים מתקציב המדינה לשנת 2013. קיצוץ זה נדרש בשל פריצת תקרת ההוצאה, ותקרה זו קבועה בחוק ואין לחרוג ממנה גם במקרים של עודף בגביית תקציב.

שטייניץ: ההחלטה תוגש לממשלה ביום ראשון

ההחלטה התקבלה אתמול בלילה בפגישה בארבע עיניים בין ראש הממשלה לשר האוצר, יובל שטייניץ. בסביבתו של שר האוצר ציינו, כי כעת לאחר שנקבע יעד הגרעון תגובש חבילת צעדים שתאזן בין הצורך לרסן את התקציב ולייצר הכנסות נוספות לקופת המדינה, לבין מחויבות הממשלה כלפי החברה וכלפי הצמיחה במשק. פגישה נוספת בין נתניהו לשטייניץ הסתיימה בצהריים.

ראש הממשלה נתניהו מסר לאחר הפגישה: "החלטתי לאמץ את ההמלצה של שר האוצר על מתווה הגירעון. אני חושב שאנחנו נשמור גם על אחריות פיסקאלית, על מסגרת כלכלית אחראית למדינת ישראל, אחראית וריאלית. אבל נצטרך כמובן לאמץ שורה של צעדים שהאוצר יביא בפנינו כדי להבטיח שהמסגרת הזאת אכן תתקיים. תוך העשייה הזאת, אנחנו נשמר תכניות לאומיות חשובות כגון התכנית לבלימת כניסת מסתננים, וחוק חינוך חינם שאנחנו מנהיגים החל מעוד חודשיים".

שטייניץ מסר לאחר הפגישה: "לאחר סדרה ארוכה של דיונים באוצר בהשתתפות נציגים של בנק ישראל ומשרד ראש הממשלה, החלטתי שיש לעדכן את יעד הגירעון לשנת 2013 ל-3%. בעקבות ההאטה החריפה באירופה יש לנו ירידה בהכנסות המדינה בישראל ולכן אנחנו חייבים לעדכן את יעד הגירעון. עדיין מדובר ביעד גירעון אתגרי, שמרני, נמוך מזה של רוב העולם המערבי ואנחנו נצטרך לעשות מאמץ ובמהלך השבועות הקרובים להביא גם צעדים לממשלה כדי לעמוד ביעד הגירעון הזה.

"בנוסף לכך החלטנו לקבוע יעדי גירעון ארוכי טווח - יעד של הורדת הגירעון ל-2% עד שנת 2016 ול-1.5% עד שנת 2019, ולשמור על היעד המקורי שהחלטנו עליו, החשוב מכולם, של הורדת יחס החוב-תוצר של ישראל לאזור ה-60% בשנת 2020. במהלך השבועות הקרובים אנחנו נציג תכנית לעמידה ביעדים. אתמול בערב נפגשתי עם רה"מ לפגישה מסכמת וקיבלתי את הסכמתו להביא את ההחלטה הזו לאישור הממשלה ביום ראשון הקרוב".

שאלות ותשובות

מהו הגרעון? לכל מדינה יש הוצאות, דרך התקציב השנתי, והכנסות ממסים ואגרות. ההוצאות כמעט תמיד עולות על ההכנסות והגרעון הוא ההפרש בין ההכנסות להוצאות, כשאותו נהוג לחשב כאחוז מהתוצר במשק.

מה משמעות העלאת יעד הגרעון? משמעות הצעד היא שהממשלה מרשה לעצמה להגדיל את הפער בין ההוצאות להכנסות. במקרה הספציפי הזה, מדובר בהעלאת גרעון שנובעת מכך שהמדינה גבתה פחות מס ממה שתכננה לגבות באותה שנה.

האם משמעות הצעד היא שלא יעלו מסים? לא בהכרח. היקף החוסר בגביית מסים ב-2012 עדיין לא ברור, וייתכן שעדיין למרות העלאת יעד הגרעון יהיה צורך בהעלאות מסים נוספות.

האם משמעות הצעד היא שלא יהיו קיצוצים בתקציב? בהחלט לא. לממשלה יש תקרת הוצאות הקבועה בחוק ואסור לה לחרוג ממנה. נכון להיום, התחייבויות הממשלה במסגרת התקציב חורגות מתקרת ההוצאה בשיעור של 6.5 מיליארד שקל. את הסכום הזה תצטרך הממשלה בכל מקרה לקצץ מתקציב 2013, שכן חוק מקובל בכלכלה הוא, שחריגה מתקרת ההוצאה בתקציב הממשלה גורמת לאינפלציה.

האם הגדלת יעד הגרעון תגרום להרעה ביחס החוב תוצר? יחס החוב תוצר של ישראל עומד כרגע על רמה של 74%, לאחר שירד בהדרגה בעשור האחרון מרמה של 108%. כוונת הממשלה היתה להמשיך ולהוריד את יחס החוב לתוצר, עד לרמה של 60%, אך תוכנית זו לא תוכל לצאת כרגע אל הפועל.

עם זאת, באופן תיאורטי, יחס החוב לתוצר יכול להמשיך לרדת גם בשנה הבאה, מכיוון שהתוצר במשק צפוי לגדול בשיעור גבוה במעט מ-3%. בנוסף, יש לציין כי יחס החוב תוצר מושפע לא רק מהיחס בין הגרעון לצמיחה, אלא גם מתנודות בשער החליפין, ומשיעור הריבית שמשלמת המדינה על חובותיה.

האם צפויה פגיעה בדירוג האשראי לישראל בעקבות העלאת יעד הגרעון? באופן עקרוני, העלאת יעד הגרעון עשויה לתרום לכך שעלות גיוס החוב של המדינה תגדל, ובמקרים חריגים הגדלת הגרעון יכולה גם להביא להורדת דירוג אשראי. עם זאת, כלל לא ברור בשלב זה אם העלאת יעד הגרעון תוביל לתוצאות אלה.

קשה כיום לצפות את התנהגות השווקים, כפי שהוכח כבר במשבר החובות של מדינות אירופה. עם זאת, מהתנהלות המשקיעים באותו משבר עולה כי אובדן אמון ביכולתה של מדינה לפרוע את חובותיה נובע לא בהכרח מיחס גבוה בין חוב לתוצר, אלא יותר מתחושה של המשקיעים כי יחס זה יגדל משמעותית בשנים הקרובות.

כך למשל, יחס החוב לתוצר של איטליה ושל ספרד נמוך מזה של ישראל, ובכל זאת, הריבית על אגרות החוב של ממשלותיהן עלתה במהלך השנה האחרונה עד לרמה של כ-7%. העליה החדה נבעה מכך, שהמשקיעים חשו כי הממשלות לא יוכלו לשמור בשנים הקרובות על יחס חוב תוצר נמוך כל כך. במקרה של ישראל כאמור, יחס החוב לתוצר בשנה הבאה צפוי להישאר זהה, או לרדת בשיעור מזערי.