זוגיות: מתי היחסים הם כישלון ידוע מראש?

עוד בנושא:

אל תדליקו סתם: 10 דרכים לריב נכון  

בזמן ריב לא מספיק לספור עד עשר

קרב תרנגולים מול ריב חתולות: על קנאה מגדרית

ובכן, הסיבה לכך נעוצה לא אחת באמונה הבסיסית שלנו, שגורסת שבני זוג שבחרו לחלוק את חייהם יחדיו חייבים לדבר "בקול אחד", ושאהבה ואינטימיות אמורה לגרום לנו לחשוב באותה צורה ולרצות את אותם הדברים.

בפועל, מדובר בציפייה לא ריאלית, המצביעה בדרך כלל על רצונו של כול צד להביא את הצד השני לדבר בשפתו, כך שלמרות שאחד "אומר שחור" ואילו השני "אומר לבן", כול אחד מהצדדים מצפה שהאחר ימיר את צבעו לצבע השני.

מחקרים מראים שב-76% מהמקרים, זה פשוט לא קורה. כלומר, הסיכוי לשכנע את בן זוגנו לחשוב כמונו, קיים רק ברבע מהמקרים, כלומר סיכוי קטן לכול הדעות.

אלא שחיי הזוגיות שלנו רצופים לא אחת בהתעקשות להעביר את הצד השני לחשוב כמונו, וכשאנו חווים כישלונות חוזרים ונשנים נוצר מתח מיותר, שמהווה פוטנציאל להתלקחות מלחמת כוחות זוגית.

כיצד נוצרת מלחמת כוחות?

בואו נחזור לרגע לשלבים הראשונים של הזוגיות, שלבי החיזור וההתאהבות. בשלבים אלה הנטייה הטבעית שלנו היא להיות הרבה יותר סלחניים כלפי בני הזוג שלנו. אנו נוטים להסכים בינינו על דברים שונים, מקבלים ביתר קלות את מה שהצד השני אומר, וממעטים בויכוחים. אלא שלאחר תקופה של מספר חודשים עד שנתיים, מסתיים שלב ההתאהבות ויחד איתו, האופוריה שאפיינה את מערכת היחסים.

באופן טבעי, בתום תקופת האופוריה וההתאהבות, בני הזוג מפסיקים להסכים על כל דבר ועניין, כך שהפערים הנוגעים בערכים ובצרכים השונים של כול אחד מהם, צפים ועולים על פני השטח. ההתנהגות של בני הזוג משתנה מסיבה פשוטה: תקופת החיזור היא תקופה ייחודית בחייהם של זוגות, בזכות שחרור של כימיקלים שונים במוח שעל פי מחקרים רבים, גורמים לבני הזוג להתנהל כ"מסוממים".

סמי האהבה המוחיים הללו הם סוג של "מנגנון תקשורת אבולוציוני הישרדותי", שמטרתו לקרב את הזיווג בין הגבר לאשה לצורך קיום המשכי של המין האנושי, כך שבתקופת החיזור וההתאהבות, גברים "מתחברים לצד הנשי" ונשים מתחילות "לחשוב כמו גברים"- היבט שיוצר הבנה ואמפתיה גבוהות מהרגיל בין "הגברים מהמאדים והנשים מנוגה". במילים אחרות: כל אחד מבני הזוג שם את עצמו בצד של ה"אחר" ומנסה להבין אותו ואת צרכיו, ולמלאם.

למרבה הצער, מדובר כאמור בתקופה אוטופית קצרה יחסית, שמיד אחריה, השגרה "פורצת פנימה" וכל אחד מבני הזוג חוזר לדפוסי ההתנהגות ה"רגילים" שלו - כלומר, להיות יותר קרוב לעצמו ופחות קשוב ואמפתי לאחר.

או אז, עלולים לעלות על פני השטח הפערים ואי ההסכמות, ואם אין לבני הזוג מיומנויות לקיום תקשורת מיטבית על מנת "לפרק את המוקשים" באופן הראוי, עלולות לפרוץ ביניהם גם מלחמות אגו וכוח. מערכת היחסים נסדקת ולעיתים אף מגיעה לסיומה, בטונים צורמים.

כשרק הכרנו הסתדרנו יופי. מה קרה פתאום?(צילום: shutterstock)

על מה זוגות מתגוששים?

במחקר אורך שנערך בארצות הברית במשך כ-30 שנה וכלל כ-3,000 זוגות, ניסו החוקרים לאפיין מהן הסיבות שבגללן חלק מהזוגות מסיימים את הקשר בגירושין, בעוד שאחרים נותרים מסופקים ומאושרים.

מתוצאות המחקר עולה כי שתי הקבוצות רבו בתדירות דומה ועל נושאים זהים פחות או יותר. החוקרים מצאו 160 נושאים עליהם רבו כול הזוגות, וצמצמו אותם לכדי 20 תחומים שחוזרים על עצמם, למשל: סדר וארגון הבית, חינוך הילדים, תדירות חיי המין, ביקורת ושיפוטיות, פרגון ותשומת לב ועוד.

מתברר כי השוני בין הזוגות, כלומר מה שמגדיר מי עלול להגיע לגירושין ומי יישאר בזוגיות שמוגדרת כטובה ומספקת, נעוץ באופן בו בני הזוג רבים. הזוגות שהגיעו לגירושין, נטו למלחמות אגו, למאבקי שליטה במתכונת של WIN/LOOSE, לעקשנות, לביקורת ושיפוטיות ולהאשמות הדדיות.

לעומתם, הזוגות שנשארו נשואים והגדירו את חייהם כמספקים ומאושרים גם אחרי עשרות שנים, ידעו להתמודד עם משברים וקונפליקטים זוגיים בדרך יצירתית, והגיעו להסכמות במתכונת של WIN/WIN.

איך רבים בלי לשבור את הכלים?

מתחילים בכך, שמבינים כי זוגיות טובה אינה נטולת ריבים, אלא שצריך לדעת איך לריב. איך עושים זאת? הנה מספר כללים ראשוניים שכדאי לסגל:

1. הפכו את החשיבה במתכונת של "או-או" לחשיבה במתכונת של "גם וגם". כלומר, השכילו להבין שאין בהכרח אחד צודק ושני שטועה, וקבלו את העובדה שקיימים מצבים בהם כל אחד רואה את הדברים מזווית ראייה אחרת שקשורה ב"מפת העולם" הייחודית לו, ולמעשה – ייתכן שכול אחד צודק מנקודת מבטו.

2. נסו להבין את נקודת המבט של השני. עשו זאת תוך התייחסות לשני דברים גם יחד: הן לתוכן והן לרגשות המסתתרים עמוק פנימה.

3. לא הצלחתם לשכנע את בן הזוג "לעבור לצד שלכם"? זה הזמן לנסות למצוא פתרון או פשרה שיאפשרו לכל אחד מכם לוותר מעט, כדי לנסות למצוא נוסחה שאפשר להסכים עליה.

4. נסו להסכים שעל הסקאלה שבין נקודות הקיצון "שחור" ו"לבן", קיימים הרבה מאוד גוונים של אפור, וצריך רק לחפש את ה"אפור הזוגי" שמתאים לשניכם.

לזוגות שמגיעים אלי לייעוץ זוגי ולנשים שבאות כדי לתרגל אימון זוגי יחידני, אני ממליצה להתעמת עם השאלות הבאות, שמסייעות להכיר בהיבטי התקשורת הזוגית המחייבים שיפור:

• האם בשיחות זוגיות כל צד מרגיש בנוח להציג את זווית ראייתו ומשמעות המצב עבורו?
• האם בשיחות הללו כל צד מביע את ההשקפות והתחושות שלו וחולק את מה שחשוב לו בהיבט הרגשי ?
• האם אתם מבקשים להבין תחילה את בן הזוג תוך כדי הקשבה אמפתית (הקשבה למילים ולרגשות גם יחד), ורק אחר כך להיות מובנים בעצמכם?
• האם מטרת השיחה הינה להעביר את הצד השני לחשוב כמוכם?
  

• האם בעת ניהול שיחות זוגיות אתם פועלים במתכונת של "אחד מנצח – שני מפסיד"?
• האם אתם שואלים האחת את השני שאלות, או שאתם נוהגים להניח הנחות, לתת פרשנויות ולהסיק מסקנות מ"בית היוצר שלכם", זאת מבלי לבדוק את העובדות לאשורן?
• האם בשיחותיכם אתם מחפשים להגיע לפתרון יצירתי שמתאים לשניכם?
  

בהצלחה!

יש לכם טיפים נוספים לזוגות שנוהגים לריב בתדירות גבוהה? ספרו לנו בפייסבוק של ערוץ יחסים  

אורנה זכאי, "התבוננות בשניים" – ייעוץ זוגי ואימון לזוגיות