האם כולסטרול באמת לא מזיק? הסרט השקרי ברשת
סרטון המופץ ברשת, טוען כי הפופולריות של הסטטינים - תרופות להורדת כולסטרול, והמגמה להוריד את רמת הכולסטרול, הם רק קונספירציה. ב"זמנים בריאים" של ידיעות אחרונות עושה פרופ' יעקב הנקין סדר בטענות
האם באמת צריך להפחית את רמת הכולסטרול בדם? הקשר בין כולסטרול לאוטם שריר הלב זוהה כבר בשנות ה50- של המאה הקודמת, אך הבלבול בין כולסטרול באוכל לכולסטרול בדם, והקושי בהפחתת רמת הכולסטרול בדם באמצעים שהיו קיימים באותה תקופה גרמו לרבים לפקפק בחשיבותו.
עוד כתבות על כולסטרול וסטטינים ב-ynet:
- מחקר ענק הוכיח: למה כדאי שכולם יקחו סטטינים
פריצת הדרך אירעה בסוף שנות ה,80- כשמדען יפני גילה חומר טבעי שמעכב את הייצור של כולסטרול בתאי חיידקים. תרכובות כימיות מאותה קבוצה, הנקראת סטטינים , התגלו במהרה כיעילות ביותר בעיכוב הייצור של כולסטרול בתאי הכבד בבני אדם, וכתוצאה מכך בהפחתת רמת הכולסטרול הרע (LDL) בדם.
מאז ועד היום פורסמו מאות מחקרים שהוכיחו את היעילות של תרופות ממשפחת הסטטינים במניעת התקפי לב, שבץ מוחי, ניתוחי מעקפים, אי ספיקת לב ועוד מחלות הקשורות ללב ולכלי הדם. כתוצאה מכך הן הפכו לתרופות המרשם הנמכרות ביותר בעולם.
באחרונה הופץ באינטרנט סרטון המטיף כנגד הטיפול בכולסטרול באמצעות סטטינים. הסרטון הורכב מפסיפס של ראיונות עם רופאים ומטפלים אחרים, שאמנם אמרו דברי טעם, אך חלק מהדברים הוצאו מהקשרם ויצרו תמונה כללית מעוותת וחורגת מהאמת. באופן מפתיע זכה הסרטון לתשומת לב גבוהה בקרב הציבור הרחב, וגרם לרבים חוסר ביטחון בטיפול שהומלץ להם - ובמקרים מסוימים אף להפסקת הטיפול.
ברצוני להגיב על חלק מההאשמות לכאורה, שעלו בגלל הסרטון:
"כולסטרול נחוץ לגוף ליצירת ממברנות בתא וליצירת סינתזה של הורמונים מסוימים וויטמין "D
הטענה נכונה, אבל:
גם גלוקוז ולחץ דם נחוצים לגוף. האם זה אומר שלא צריך להפחית את רמתם אם הם נמצאים בעודף וגורמים לנזקים?
אין הוכחה שטיפול בסטטינים פוגע בסינתזה של הורמונים וויטמינים בצורה מזיקה. למרות הפחתת הסינתזה נשאר מספיק כולסטרול בגוף לצרכים המטבוליים. אפילו בילדים שמטופלים על ידי סטטינים לא נמצאה כל פגיעה בהתפתחות ההורמונלית.
ישנן מוטציות גנטיות הגורמות לרמת כולסטרול נמוכה במהלך כל החיים, עוד מהרחם. שיעור התקפי הלב באנשים אלה נמוך בכ85%- משאר האוכלוסייה ולא נמצאה אצלם כל פגיעה התפתחותית או אחרת.
"פעם הנורמה של כולסטרול בדם הייתה 280 מ"ג/ד"ל, אך מאז כל הזמן מורידים את הנורמה"
הטענה נכונה, אבל:
פעם נהגנו במכוניות חורקות, ללא מזגן או רדיו. כיום המכוניות משוכללות יותר, מרווחות, בטיחותיות ומפנקות. פעם, לפני עידן הסטטינים, לא היו כלים יעילים להפחית את הכולסטרול ולא היו עדיין הוכחות לגבי היעילות של הטיפול, ולכן באמת היו נורמות אחרות לכולסטרול תקין.
לשמחתנו, המדע התקדם, ובעזרת הסטטינים ניתן להגיע לערכי כולסטרול נמוכים בהרבה מפעם. מחקרים רבים מוכיחים שאין כזה דבר נמוך מדי: ככל שרמת הLDL- נמוכה יותר, כך שיעור האירועים הקרדיו-וסקולריים והתמותה נמוכים יותר. אז למה לחזור לנהוג בסוסיתא?
"כל המחקרים ממונים על ידי חברות התרופות, ששולטות בתכנון המחקרים ובפרסומם. הכל קונספירציה שנועדה להגביר את הרווחים של חברות התרופות"
נכון שרוב המחקרים הגדולים ממומנים על ידי חברות התרופות, לפחות באופן חלקי, אבל:
ללא מימון של חברות התרופות לא יהיה מחקר רציני והרפואה תישאר תקועה ומיושנת. את המחקרים מתכננים, מנהלים וכותבים רופאים ומדענים בכירים ומנוסים. חברות התרופות מממנות את המחקר, אך בדרך כלל אינן מעורבות ישירות בניהול המחקר ובפרסום תוצאותיו. האם מישהו באמת מאמין שכל אותם אלפי הרופאים והמדענים האחראים למאות המחקרים על סטטינים הינם מושחתים ומשוחדים? אין אף צדיק בעולם המדע?
לא כל מחקרי הסטטינים מומנו על ידי חברות תרופות. ישנם מחקרים גדולים שמומנו על ידי גופים ממשלתיים ורפואיים בלתי תלויים, שהניבו את אותן תוצאות. כמה תרופות אחרות להפחתת הכולסטרול בדם - שיוצרו על ידי אותן חברות ונחקרו על ידי אותם מדענים - נכשלו בניסיונות להפחית את שיעור התקפי הלב, ולמרות זאת המחקרים פורסמו בעיתונים הרפואיים המובילים (גם במחיר של ירידת ערך המניות של אותן חברות.(
"קיימות שיטות אלטרנטיביות להפחתת רמת הכולסטרול בדם ומניעת מחלות לב, כגון תזונה נכונה"
גם טענה זו נכונה, ואנחנו ממליצים על טיפול תזונתי, פעילות גופנית והפסקת עישון לפני החלטה על טיפול בסטטינים באנשים הנמצאים בסיכון קרדיו-וסקולרי נמוך, אבל:
לא כל המטופלים מיישמים באדיקות את ההמלצות לאורח חיים בריא, וחלקם לא מצליח לאזן את הכולסטרול ללא תרופות.
מטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לאירוע לבבי, ובעיקר מטופלים שכבר עברו אירוע בעבר, לא יכולים להרשות לעצמם לחכות חודשים מספר ולראות האם הטיפול הלא תרופתי מצליח. דחיית הטיפול, אפילו בכמה חודשים, עלולה להגביר את הסיכון לאירוע נוסף.
לסיכום:
.1 הסטטינים מהווים כלי טיפולי חשוב ויעיל, אם כי צריך להפעיל שיקול דעת ולהשתמש בהם בצורה מושכלת, ורק בקרב אנשים שאצלם הסיכון לאירוע לב עתידי הינו גבוה ומצדיק טיפול תרופתי.
.2 באנשים בריאים ללא גורמי סיכון נוספים, גם כאשר רמת הכולסטרול מוגברת מעט, מוצדק לנסות שיפור אורח החיים (תזונה בריאה, פעילות גופנית וכדומה) לפני החלטה על טיפול תרופתי.
.3 באנשים שעברו אירוע לבבי או מוחי בעבר, בחולי סוכרת ובאנשים עם כמה גורמי סיכון אחרים המגבירים את הסיכון לאירוע לבבי עתידי, קיימת הצדקה מלאה לטיפול בסטטינים.
.4 כ10%-5%- מהמטופלים בסטטינים במינון גבוה מתלוננים על תופעות לוואי, בעיקר כאבי שרירים. הסיכון לנזק לכבד נמוך, וברוב המקרים חסר משמעות רפואית. הטענות לגבי ירידה בזיכרון ובמצב הקוגניטיבי אינן מוכחות מדעית. רוב תופעות הלוואי אינן מסכנות חיים וחולפות עם הפסקת נטילת התרופה. ברוב המקרים ניתן למנוע אותן בשיטות שונות, וכדאי להתייעץ עם רופא המשפחה ו/או עם מומחה לליפידים לגבי כך.
.5 אל תפסיקו טיפול מוצדק רק בגלל שמועות בלתי מבוססות ומגמתיות. זה עלול לעלות לכם בבריאות, ואפילו בחיים.
הכותב הוא מנהל המרפאה למניעת מחלות לב וטיפול בליפידים, המערך הקרדיולוגי, המרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה
לפנייה לכתב/ת 
