שתף קטע נבחר

דו"ח: רק ב-7% מהחופים בישראל יש שירותי הצלה

עמותת צלול סיכמה את עונת הרחצה ומצאה כי מיעוט חופי הרחצה המוכרזים והצפיפות הרבה בהם עקב השכרת שטחים לזכיינים - דוחפת את המתרחצים לעבר החופים בהם אין מציל. מלבד סיכון חייהם, הדבר יוצר פגיעה קשה בסביבה הימית. וגם - מיהן שיאניות סגירת החופים עקב זיהומי ביוב?

מגמת תפיסת קו החוף בחופים מוכרזים על ידי זכיינים פרטיים נמשכת - ודוחפת את המתרחצים לעבור לחופים ללא שירותי מציל; כך קובע דו"ח של עמותת "צלול" לסיום עונת הרחצה, שנפתחה בראשית מאי והסתיימה היום (ב').

 

 

מהנתונים עולה כי הצפיפות המאפיינת את חופי הרחצה לאורך הים התיכון בישראל, התגברה במהלך הקיץ האחרון, עקב מיעוט חופי רחצה מוכרזים ועלייה בתופעה של השכרת שטחים בחוף ליזמים פרטיים, שמונעים מהציבור שלא רוצה לשלם עבור כסא ושמשיה, את האפשרות לשהות במקום נוח על שפת הים.

 

בדו"ח מודגם, כי למרות הגידול באוכלוסיית המדינה, מספרם של חופי הרחצה דווקא קטן עם השנים: בעוד שב-1982 פעלו לאורך חופי הארץ 102 חופים מוכרזים, ב-2008 קטן מספרים ל-91 בלבד.

 

כיום עומד אורך חופי הרחצה על כ-13 ק"מ בלבד, שהם כ-7% מרצועת החוף שאורכה 197 ק"מ. 38% מהחופים אסורים לרחצה ו-55% חסרי סטטוס (לא מוכרזים). "משמעות הדבר היא שירותי מציל לאורך מזערי בלבד מחופי הארץ", אומרים בעמותה.

 

בעמותה מדגישים כי הצפיפות הקשה בחופים, גורמת ל"עלייה מדאיגה" של מתרחצים בחופים הלא מוכרזים. מלבד סכנת החיים הנשקפת למתרחצים, בעמותה מדגישים כי שהייה זו גם גורמת לפגיעה קשה בחופים ובים, כתוצאה מערימות אשפה שנותרות במקום ואינן מפונות על ידי הרשויות, וכן עקב נסיעת כלי רב על חופי הים.  

 

בעמותה מוסיפים כי הפתרון להקטנת הצפיפות ולפגיעה בסביבה הימית, הוא הגדלת מספר סוכות המציל, איוש סוכות מציל שננטשו עם השנים, תוספת חופי רחצה מוכרזים במקומות שאינם פוגעים בטבע וחקיקת שתמנע את הפקעת החופים לטובת יזמים.

 

זיהום

מהדו"ח עולים גם נתונים מעודדים, לפיהם במהלך עונת הרחצה האחרונה, נרשמו 11 אירועי סגירת חופים בעקבות זיהום מי הים, שנמשכו 33 יום. מדובר בירידה של יותר מ-50% לעומת עונת הרחצה 2011, במהלכה נסגרו חופים 14 פעמים למשך 75 יום, ובנתונים דומים לאלה של 2010.

 

גם השנה שיאנית סגירת החופים היא תל-אביב, שחופיה נסגרו לרחצה למשך 12 יום (כ-37% מכלל הסגירות). מתוך זה, חוף גורדון היה סגור לרחצה במשך 11 יום בעקבות אי השלמת עבודות הנדסיות, שלא אפשרו את פתיחת עונת הרחצה.

 

בנתניה, חופי הרחצה נפתחו בעיכוב של 3 ימים, בעקבות אי השלמת עבודות בתחנת השאיבה בקרבת החוף, שגרמה לגלישת ביוב. בקריית ים וקרית חיים נסגרו חופי הרחצה של למשך 6 ימים בעקבות תקלה במערכת הביוב של קרית מוצקין.

 

בבת ים, חופי הרחצה נסגרו למשך 5 ימים בעקבות חדירת זיהום ממקור שלא אותר. באשקלון נסגרו החופים למשך 5 ימים בשל פיצוץ בקו ביוב ובאילת נסגרו שני חופי רחצה למשך יום אחד בעקבות עבודות שערך המכון לחקר ימים ואגמים. אירוע סגירה נוסף התרחש גם בהרצליה בעקבות תקלה במשאבת קיץ.

 

בעמותה מציינים כי הסיבה המרכזית לסגירת החופים השנה היתה ליקויי תחזוקה של מערכות הביוב העירוניות, שגרמו לזרימת שפכים לים, כן מציינים את העדר ההערכות מצד הרשויות לגשם הראשון, שגם הוא גורם לזיהום ים.

 

בעמותה מציינים, כי ניתן היה למנוע את האירועים האלה, אם הרשויות היו נערכות בזמן לפתיחת עונת הרחצה. "הדברים אמורים במיוחד בתל-אביב ובנתניה, שלא דאגו לסיים את עבודות התחזוקה בזמן ופגעו בכך בציבור המתרחצים. שיפור תחזוקת קווי הביוב בהרצליה ובאשקלון היה מונע את תקלות הביוב שהביאו לסגירת החופים בעיצומה של עונת הרחצה".  

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חוף פרישמן בתל-אביב
צילום: יריב כץ
מומלצים